בתשובה לאסף ארצי, 28/02/07 14:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בפסק הדין כתוב שהפורץ הצמיד את ראשו לדלת. אם דרומי, שלא עבר איומים קודמים, יכול לחוש מאוים - על אחת כמה וכמה עיסאם, שכן עבר כאלה. וכשדרומי ירה בגנב שמת מהירי, הוא כבר עשה זאת כשאותו גנב התחיל לברוח, כך שבמקרה שלו ברור היה הרבה יותר שהוא כבר לא בסכנה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הפורץ כבר יצא מהחנות והסתבך בין הדלתות, בשלב זה עיסאם היה אמור להבין שכבר אינו מאוים. הפורץ הצמיד ראשו לדלת אחרי שעיסאם החל לירות בו (ואולי הוא נפל אל הדלת אחרי שנפגע מיריה). ברור לי שהפריצות, האחרונה והקודמות לה, גרמו לעיסאם לחוש שמאיימים על חייו, וזה מה שגרם לו לירות בפורץ לאחר שברח. הסיבה שהורשע היא שמבחינת טכנית היריה לא היתה דרושה כדי להדוף איום מיידי על חייו. (וגם זה שחתם על עסקת טיעון ולמעשה הודה בהריגה). נכון שדרומי ירה בגנבים אחרי שברחו, ולכן הוא עומד למשפט ולא שחררו אותו מיד (וגם בגלל שאחד הפורצים מת). האם היה אמור להבין שאינו בסכנה? ייתכן שכן, כי ראה אותם בורחים, וייתכן שלא, כי ירה כמה יריות היו בבת אחת (בניגוד למקרה של עיסאם) והן עשויות להיחשב מעשה אחד, ואחרי ה'צרור' הראשון הפסיק לירות. (גם לי התירוץ הזה נשמע מפוקפק. הכוונה היא שאפשר לפרש את היריות כהתגוננות, או לפחות כוונת התגוננות, למרות שהפורץ כבר ברח.) כמו שאמרתי בתגובה הקודמת - יש שוני ויש דמיון בין המקרה של עיסאם והמקרה של דרומי. לדעתי הפסיקה הזו צריכה לעודד את דרומי. לא בגלל שהיה לו ברור יותר או פחות מזחאלקה שהוא כבר לא בסכנה, אלא בגלל שדרומי עוד לא הודה בהריגה בעסקת טיעון. במקרה של זחאלקה גזר הדין הוקל למרות שמדובר בהריגה, בגלל שהוא הרג פורץ שתקף אותו. מכך אני מסיק שאם דרומי לא יודה בהריגה, ייתכן שיצא זכאי לגמרי. (ואולי השופט יחמיר דוקא אם לא יודה, מי יודע?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי נכון, דרומי מודה שהוא ירה בגנב. כנראה די ברור שהגנב מת מהירייה. איך קוראים לזה אם לא הריגה (וכמובן לא רצח)? חיסול? סיכול ממוקד? טיהור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קוראים לזה הגנה עצמית. הודאה בהריגה אינה הודאה טכנית במעשה, אלא הודאה באשמה. דרומי לא מודה באשמה אלא טוען שירה כדי להגן על עצמו. בדיעבד מסתבר שהוא לא היה באמת בסכנה, אבל באותו רגע הוא (לטענתו, לפחות) לא יכול היה לדעת שהפורצים לא היו חמושים ולא סיכנו אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מי שאינו חמוש בנשק חם יכול לסכן. בשכונה שלי מישהו התעורר לפני שבועיים בזמן פריצה. במקום להתחבא בשקט מתחת למיטה הוא קם לנסות להבריח את הפורצים. במקום לברוח, הפורצים העדיפו לשבור לו כמה עצמות. חוואי יחיד מול ארבעה פורצים היה עלול בקלות לגמור במצב כזה או גרוע ממנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכתב האישום מוזכרים רק שני פורצים, פרקליטיו של דרומי סירבו לענות לכתב האישום וטענו שהוא שונה מכתב האישום המקורי. לא משנה, גם שני פורצים יכולים לפגוע בו. העניין הוא שהם ברחו כבר כשהוא ירה בהם. הוא טוען שבכל זאת חש מאוים, וזה בדיוק מה שבית המשפט צריך לקבוע - האם היה איום? האם 'אדם סביר' במצבו היה חש מאוים? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |