|
||||
|
||||
צודק. ממש מסכנים הבריטים האלה עם הדיקטטורה העריצה שהם הביאו על עצמם במאה ה-20. לא כמו הדמוקרטיות החוקתיות של צרפת, גרמניה ואיטליה. |
|
||||
|
||||
הבריטים אולי לא היו ממש מסכנים אבל גרמניה ואיטליה? וכמה חוקות כבר היו לצרפתים? בלי להתחייב, נדמה לי שיחד עם המסורת הבריטית של עליונות הפרלמט, יש להם חוק משנות ה-90 של "זכויות האדם" שמקנה לבית המשפט זכות לבחון חוקים ולהצהיר שהם לא חוקיים. הם גם כפופים לבית המשפט לזכויות אדם של אירופה. אם אתה מעדיף את הטכניקה שלהם או אחרת, בסדר. אם אתה חושב שאין להם הפרדת רשויות וסוכ מסוים של איזונים-ובלמים (אולי בבריטית קוראים לזה ברקסים), אז נדמה לי שאתה טועה. (גם לקנדים יש אמנה מחייבת לזכויות אדם משנות ה-80) לגבי עריצותו, עליונותו והביקורת שעל בגץ, לדעתי הוא לא עליון ולא יכול להיות עריץ. הכנסת יכולה לכונן חוקה או להוסיף חוקי יסוד או לשנות את הקימים ואז לפעול במסגרת החוקה הזו. היא אפילו יכולה לשים קצוץ על בגץ ולבטל את חופש הביטוי (למשל)- רק זקוקה לרוב יותר גדול בשביל זה. אבל רוב זה מה שאתה אוהב, לא? אז מה הבעיה? אז שאני אבין, אתה רוצה משטר פרלמנטרי שבו כל רוב יכול לחוקק כל חוק בלי שתהיה חוקה (או מסורת, או חוקי יסוד) ובלי שרשות נפרדת תבדוק אם החוקים האלו סותרים את עצמם ו/או את החוקה, המסורת, חוקי היסוד, האמנות הבין-לאומיות והתורה שבעלפה? |
|
||||
|
||||
אני בעד משטר שבו בית המשפט לא יכריז שיש חוקה כל עוד אין חוקה. ברגע שתהיה חוקה, הוא יוכל לפעול לפיה. |
|
||||
|
||||
ברגע שתהיה חוקה כתובה הוא יצטרך לפעול הרבה פחות. אבל עד אז, (תרשה לי לחזור ולשאול) אתה רוצה משטר שבו כל רוב יכול לחוקק כל חוק - כולל כזה שסותר חוק שהוא חוקק אתמול? |
|
||||
|
||||
אני לא צריך לרצות. זו שיטת המשטר שלנו. |
|
||||
|
||||
הנה מה שיש לשר המשפטים שלנו להגיד בנושא, והוא אף דוגל באימוץ המודל הקנדי: מצחיק לראות את התגובה של זהבה גלאון, שאומרת חד וחלק שאי אפשר לסמוך על הכנסת. אז מה היא עושה שם, בדיוק? |
|
||||
|
||||
אין לי בעיה עם מה ששר המשפטים עושה. בעיקר בגלל שאני לא ממש מבין את זה. הרבה מהמגיבים לכתבה ההיא שאלו "מה ההבדל?". אולי אתה (או מישהו) יכול להסביר? היום הכנסת יכולה לחוקק ובגץ יכול לבטל את החוק בנימוק שהוא לא חוקי. אז הכנסת יכולה לתקן את החוק ולרשום אותו שוב - עם מספר חדש או "נוסח משופר" בשם. אחרי החוק של פרידמן הכנסת תחוקק ובגץ יכול להחזיר לה את החוק כדי שתתקן אותו. ואז היא תשנה אותו בלי לשנות את מספר החוק. מה ההבדל המהותי? אולי זה נועד להסדיר את ההליכים בצורה יותר ברורה? אולי זה סתם ספין שאמור לזרוק עצם לטרטמנים למיניהם? בסוף, יש הפרדת רשויות וביקורת שיפוטית על חוקים. אם זה מה שפרידמן עושה, שיבורך. |
|
||||
|
||||
שאלה מוזרה אתה שואל. על פי דבריך היו צריכים להתפטר מהכנסת כל הערבים, כל מרצ וכד'. היא התכוונה שהיום אין לח''כים שום מיגבלות לגבי החקיקה שהם מציעים. הם יכולים להציע הצעת חוק שתאסור להשתתף בבחירות לכל מי ששמו אחמד. ההצעה של שר המישפטים לאמץ את המודל הקנדי היא לא ישרה מבחינה אינטלקטואלית-אם ניתן לשר הנחה. זה כמו ההצעה להנהיג משטר נשיאותי בישראל בלי להבלמים והאיזונים שבמקום ממנו רוצים להעתיק את המודל.. אם שר המישפטים רוצה להעתיק קטע מהמודל הקנדי, שיעתיק במחילה מכבודו את כל המודל הקנדי. אני ודאי לא אבכה אם תהיה לנו החוקה הקנדית. ראשית, שר המישפטים הוא אמנם פרופסור אך התמחותו אינה בתחום החוקתי ושנית, התחום הזה הוא פחות מיקצועי ויותר אידאולוגי. |
|
||||
|
||||
גם הקנדים ישמחו. עד היום קוויבק לא אישררה את החוקה, והיו להם כבר שני סבבים של נסיונות להגיע לחוקה מוסכמת על הכל - ועכשיו מדברים על סבב נוסף. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |