|
חן חן גם לך, על תשובה חריגה בכנותה ופתיחותה.
א. "פוליטיקאי" משמעו "אדם העוסק במדינאות" במובן הקלאסי והמילולי של המילה, או במובן מודרני ומפורט יותר "אדם העוסק בחלוקת המשאבים בחברה". לכן אין משמעות למונח "מנהיג לא פוליטי". בדמוקרטיות גוססות רבות עלו טענות על כך שצריך להפקיע את השלטון מהפוליטיקאים, בד"כ כדי להעביר אותו לדמויות שנהנו מתדמית אמינה יותר, כמו אנשי צבא או מנהיגים חברתיים חוץ-ממסדיים. מי שמתעסק בפוליטיקה במדינה דמוקרטית מתעסק בהסכמים, מו"מ ו"דילים", וצריך לנהוג בפרגמטיות וגמישות שלעיתים מכעיסה רבים. התדמית של אלה היא מלוכלכת מטבעה ומסיבות מובנות. מי שבאים מחוץ לממסד הפוליטי בד"כ נראים נקיים יותר, אבל זה לא אומר שבפועל יש להם פיתרון אחר לבעית הריבונות המוגבלת והמבוזרת1. אם יש להם פיתרון אחר, נקי יותר, אז הוא פשוט פיתרון סמכותני.
ב. ישראל נמצאת בחילופי דורות שניים, אך הראשון לא ממש נחשב (ירושת דוד בן גוריון הייתה חילופי הדורות הראשונים, אבל מי שירשו אותו היו עדיין ממקימי המדינה). מאז ולמעט ברק, נתניהו ואולמרט, כל מנהיגי ישראל היו עדיין בני אותו דור, פחות או יותר 2. ישראל התחילה כבר פעם אחת לעבור את חילופי הדורות הנ"ל, אבל שרון החזיר אותנו חזרה אחורה, ועכשיו צריך שוב לעבור את אותו התהליך. לכן יש לדעתי להתייחס לקדנציית אולמרט שוב כאל חילופי דורות משמעותיים ראשונים.
ג. נפילת דמוקרטיה היא לעיתים נדירות מהלך המנוגד לדעת הרוב. בד"כ נפילת דמוקרטיה פוגעת בתחילה במיעוטים, בזמן שהרוב שומר על כל זכויותיו ואף מקבל עליהן תוספת. לאחר מכן המצב עשוי להשתנות גם לרעת הרוב, אבל זה לא הכרח. ואגב - הבעיה היא לא רק בתפיסת זכויות האזרח של ערביי ישראל. ישראלים רבים מאד מחזיקים בדעות לא דמוקרטיות גם נושאים כמו חופש דת, חופש מדת, רצון במנהיג חזק, שינוי בחלוקת המשאבים בחברה, ואחרים.
ד. "הוד מעלתך" היה חלק מציטוט לא קשור למביני עניין, שום דבר אישי ובוודאי לא בכוונה שלילית...
---------------------------
1 - ואם אכן אין להם פיתרון קסם אחר, הם בד"כ "יתלכלכו" מהר מאד, לפחות מבחינת דעת הקהל, וישיגו דימוי הפוך מהרצוי. לדוגמה, אהוד ברק.
2 - טראומה נוספת - המהפך של 77' - לא הייתה חילופי דורות אלא חילופי שלטון. סיפור חשוב, אבל אחר.
|
|