|
||||
|
||||
"משחקים יחד בהפסקות" לא קשור *רק* לחברי הכיתה. חלק הוא פגש השנה בכיתה, חלק בשנה שעברה בכתה, חלק לפני שנתיים בכיתה, חלק בשכונה, חלק בכנסיה, חלק בחוג אסטרונומיה, וחלק הוא פגש שהוא שיחק עם חבר משותף. איך זה שאת משאירה את התלמיד עם אותם 30 ילדים 10 שנים מצמצם את חוסר השליטה (או מגביר את השליטה) של התלמיד? הדיון הזה התחיל מזה שניסיתי להסביר מה ההגיון שעומד מאחורי מהלך כזה. הסברתי. עכשיו אני מוצא את עצמי חוזר על אותו הסבר שוב. ואני חייב לשאול אותך: הבנת את ההסבר שלי? את באמת חושבת שהוא נטול הגיון? את באמת חושבת שיכול להיות שהשיטה הזאת נטולה הגיון? את באמת חושבת שמי שמוביל את מערכת החינוך האמריקאית לא חושב בהגיון? |
|
||||
|
||||
טוב, נו... די להסתובב במעגלים. הבנתי את ההסבר שלך, וההגיון העומד מאחוריו לא מקובל עלי בגלל פער בהנחות יסוד ואמונות. כן, אני באמת חושבת ששיטה כלשהי יכולה להיטמע ולהיות מקובלת בארה''ב ואפילו בעולם, ולהיות נטולת הגיון. |
|
||||
|
||||
אז פשוט תגידי את זה. איזה הנחות יסוד ואמונות שלי לא מקובלות עלייך. (עלי, למשל, לא מקובלת האמונה שיכול להיות שההגיון של כל כך הרבה אנשים בלתי תלויים לא בריא) |
|
||||
|
||||
עלי לא מקובלת האמונה שכל מה שבא ממערכת החינוך היסודי בארה''ב אין להרהר אחריו. |
|
||||
|
||||
אההה. אם ככה יש לנו אמונה משותפת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |