בתשובה להאייל האלמוני, 21/02/07 13:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הלו? הקישור הזה מדבר על לכידות חברתית. תסביר לי בבקשה איך החלפת חברי הכיתה כל שנה תורמת ללכידות חברתית בכיתה. החלפה רנדומלית ללא התחשבות ברצון הילד - בהחלט גורם של אי-ודאות ("מי יעלה בגורל איתי בשנה הבאה?") וחוסר שליטה ("רק עם הסכמת המורים וההורים יאשרו לי לא להיפרד מחבריי בשנה הבאה"). לגבי הטיעון "האמריקנים גדלו ככה ויצאו בסדר" - כבר מזמן צריך להיות זמזם אדום של טיעונים שלחיצה עליו תפסול את הטיעון הזה. ולהזכירך, יש לנו הרבה מה ללמוד מהאמריקנים בעוד המון תחומים, למשל הגעה לבי"ס בזמן וירי בתלמידים אחרים ללא הודעה מוקדמת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
החלפת חברי הכיתה כל שנה לא ממש משפיעה על הלכידות החברתית. לא אם מדובר בתלמידים שכבר נמצאים באותה מערכת שנים, שמכירים זה את זה ומשחקים ביחד בהפסקות. השאלה "מי יעלה בגורל איתי בשנה הבאה?" לא כל כך משנה, בגלל שלא מדובר על נתק מוחלט (או אפילו חלקי) ממי שלא יעלה איתך, פשוט לא תקשיבו ביחד למורה לחשבון (או שלא תציירו במחברת אחד ליד השני). חוסר השליטה הזה ("רק עם הסכמת המורים וההורים יאשרו לי לא להיפרד מחבריי בשנה הבאה") קיים, ובצדק, עבור ילדים ביסודי בכל מערכות החינוך שאני מכיר, כולל הישראלית והאמריקאית. אבל רוב הילדים כאן ושם לא ממש מודעים לזה. אם העובדות וההגיון הבריא שלך לא מסכימים, אני צריך להעדיף את השני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"משחקים יחד בהפסקות" לא קשור לחברי הכיתה, נכון? בתמונה שאתה מצייר, לא כ"כ משנה מי נמצא עם התלמיד בכיתה, כי ממילא יש לו את אותם חברים מההפסקה - אותם פגש... איפה? נכון, בכיתה הקודמת. אז אולי בכל זאת משנה מי איתו בכיתה? לגבי חוסר השליטה - אכן זה גורם חזק מאוד בחייהם של ילדים. אני בעד לצמצם אותו היכן שאפשר, במגבלות המינימליות של המערכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"משחקים יחד בהפסקות" לא קשור *רק* לחברי הכיתה. חלק הוא פגש השנה בכיתה, חלק בשנה שעברה בכתה, חלק לפני שנתיים בכיתה, חלק בשכונה, חלק בכנסיה, חלק בחוג אסטרונומיה, וחלק הוא פגש שהוא שיחק עם חבר משותף. איך זה שאת משאירה את התלמיד עם אותם 30 ילדים 10 שנים מצמצם את חוסר השליטה (או מגביר את השליטה) של התלמיד? הדיון הזה התחיל מזה שניסיתי להסביר מה ההגיון שעומד מאחורי מהלך כזה. הסברתי. עכשיו אני מוצא את עצמי חוזר על אותו הסבר שוב. ואני חייב לשאול אותך: הבנת את ההסבר שלי? את באמת חושבת שהוא נטול הגיון? את באמת חושבת שיכול להיות שהשיטה הזאת נטולה הגיון? את באמת חושבת שמי שמוביל את מערכת החינוך האמריקאית לא חושב בהגיון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, נו... די להסתובב במעגלים. הבנתי את ההסבר שלך, וההגיון העומד מאחוריו לא מקובל עלי בגלל פער בהנחות יסוד ואמונות. כן, אני באמת חושבת ששיטה כלשהי יכולה להיטמע ולהיות מקובלת בארה''ב ואפילו בעולם, ולהיות נטולת הגיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז פשוט תגידי את זה. איזה הנחות יסוד ואמונות שלי לא מקובלות עלייך. (עלי, למשל, לא מקובלת האמונה שיכול להיות שההגיון של כל כך הרבה אנשים בלתי תלויים לא בריא) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלי לא מקובלת האמונה שכל מה שבא ממערכת החינוך היסודי בארה''ב אין להרהר אחריו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אההה. אם ככה יש לנו אמונה משותפת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''וירי בתלמידים אחרים ללא הודעה מוקדמת''. אל דאגה, זה יגיע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |