|
||||
|
||||
למה מוכרחים בלעגנות ובחורי תחת? הרי את אותו המסר אפשר להעביר גם בהרבה צורות אחרות. במדעי הרוח יש תחום הקרוי "ספרות השוואתית", וזאת משום שיש ז'אנרים ויצירות שיש בסיס להשוואה ביניהם. יש הלועגים למדעי הרוח בכלל, ובתוך כך גם לספרות ההשוואתית, ורואים בהם תחומים מיותרים ואולי את/ה אחד/ת מאלה, ואם כך אין טעם לנסות לשכנע אותך בדבר. מכל מקום, אלה שכן מתעניינים בנושאים אלה, מאמינים כי בטווח זמן יותר ארוך שאין לאמוד אותו כרגע, יסייעו הנושאים הנ"ל להבנה טובה יותר של המציאות האנושית - של הסוציולוגיה, למשל, של ההתפתחות ההיסטורית, של השקפות פוליטיות ודתיות, של עימותים בין עמים, לאומים וכו'. בין הספר "סלטים עולמיים" של רות סירקיס לבין "דון ז'ואן" של הלורד ביירון באמת אין כל בסיס להשוואה, והשוואה כזו עלולה לצאת מגוחכת למדי. לעומת זאת בין סדרת אנדר וסדרת הארי פוטר דווקא יש בסיס כזה, והלועג - במומו הוא לועג. |
|
||||
|
||||
קודם כל, אני מצטער אם פגעתי במישהו. בסך הכל ציטטתי סופר אהוב. אין שום בעיה עם ''ספרות השוואתית''. אבל ההשוואה צריכה להיות בעלת תוכן, היא צריכה להצביע על דמיון שאינו טריוויאלי (או שוני שאינו טריוויאלי), והכי חשוב - היא צריכה ללמד אותנו משהו על היצירות. |
|
||||
|
||||
קראתי את ההשוואה בין המשחק של אנדר ובין הארי פוטר. אני חייב להודות שבעיני תגובתו של מר גיסיס היא דווקא מאוד מרוסנת ועניינית. אני הייתי מתבטא בקיצוניות רבה יותר. בכל תחום השוואתי, ולא רק בספרות, השלב הראשון ליצירת השוואה מוצלחת הוא בחירת קריטריונים בעלי כובד משקל, אשר נמצאים כעמודי תווך. שהרי, כפי שאדון גיסיס טוען בצדק, ניתן למצוא דמיון בין כל שני חפצים, מאורעות, טיעונים, שיחים, טקסטים או עולמות. לו הכותב היה מעמיק לקרוא עוד כמה מספרי סדרת המשחק של אנדר, הוא היה מבין שהדמיון שהוא מציע (שהוא בפני עצמו מאוד שולי) כמעט ונעלם. האם כל ספר בעל מאפיינים של פנטזיה, אשר הגיבור בו הוא ילד שעובר קשיים (ואלימות... או... אלימות!) יכול להיות מקור להשוואה? אז בעצם אולי המשחק של אנדר הוא גרסא עתידנית של תום סויר או דיוויד קופרפילד? אני מודה שאני כותב זו מתוך חיבה עזה למשחק של אנדר ובוז מסוים להארי פוטר, אך משוכנע אני כי כל מי שיקרא את ספריו האחרים של אורסון סקוט קארד (בסדרת אנדר ובכלל) יסכים עימי. |
|
||||
|
||||
אז הטענה שלך למעשה היא שמכיוון שמדובר בשני סיפורים בהם ילדים בעלי כשרונות מיוחדים עוברים חוויות קשות, באים מבתים בהם התאכזרו אליהם, מתאמנים בטכניקות מיוחדות ונחשפים לבעיות בסדר גודל עולמי, אז זה יהיה טיפשי להשוות ביניהם? |
|
||||
|
||||
דווקא יהיה מרתק לקרוא השוואה בין אנדר לדיוויד קופרפילד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |