בתשובה לאור, 16/02/07 6:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תודה. לא ידעתי על הכלל המבחין בין ''לא'' ל''אין''. אני לא מרגיש מחויב לתקניות, אבל אני מניח שהיא מעידה על המצוי במקורות, ולזה אני בהחלט נותן להשפיע עלי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אם כבר מדברים, ''תקינות'' עדיפה על ''תקניות'' אשר מעידה על תקן שאינו קיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסיקות האקדמיה והחוקים הנלמדים בלשון בבית הספר הם תקן, לא? אם אין תקן, לפי מה אתה קובע מה תקין? כשאני חושב על כך, לא יצא לי להיתקל בכללי אקדמיה העוסקים בתחביר (אם כי לא חיפשתי במיוחד). האם הם מגבילים עצמם לענייני אוצר-מילים, כתיב וניקוד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשונית, "תקן" מוביל ל"תקניות," לא ל"תקינות." תקן זה דבר אחר לגמרי: כמו תקן בטיחות. בשפה לא יכולים להיות תקנים, המונח פשוט לא רלוונטי. מה שמלמדים בבתי הספר, לצערי, כמעט ולא עוסק בתקינות אלא בתאור (אתה עצמך כתבת בזמנו, נדמה לי, על שני סוגי הבלשנות). בניתוח משפט או פועל אין עניין של תקינות, אלא של תיאור גרידא. איך קובעים מה תקין? שאלה טובה. מרבים להסתמך על תקדימים אבל גם אלה מגוונים מאוד בתולדות הלשון העברית. האקדמיה ממעטת מאוד לעסוק בענייני סגנון ומרבה בענייני אוצר-מילים, כתיב וניקוד. שם יש פחות מקום לוויכוח ופחות גמישות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין ''תקן'', כמו תקן בטיחות, כאוסף חוקים שקובע כיצד נכון לעשות משהו - למשל, להשתמש בשפה. לכן פסיקות האקדמיה מצטברות למשהו שנוח לי לכנות אותו ''תקן''. מה שלימדו אותי בבית הספר עסק בעיקר בתיאור, אבל קצת גם בנכון ולא-נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי ''אינו'' נשמע לך צורם יותר כי ל''יששכר אינו'' יש משמעות אחרת כמשפט בפני עצמו, ול''יששכר לא'' אין. (שים לב - המשפט הזה לא נשמע צורם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יששכר איננו" הוא אולי משפט בפני עצמו. אבל "יששכר *אינו*"? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |