 |
|
 |
||
|
||||
 |
אפרופו הבורסה, יש דבר-מה המציק לי, ואולי כלכלן יכול להאיר את עיני בנושא. הבנק המרכזי, באמצעות המערכת המוניטרית, קובע את היצע הכסף בשוק. לבנק רגיל אסור ליצר כסף, ולכן בכדי לתת ריבית חיובית על פיקדון, הוא מפקיד את הכסף בבנק המרכזי, מקבל ריבית, העוברת אל המפקיד (בניכוי עמלה שמנה לבנק). כך הבנק המרכזי יכול לשלוט על היצע הכסף, ולהשפיע באופן עקיף על האינפלציה. בבורסה, לעומת זאת, הערך הכולל של המניות עולה (לפחות בטווח ארוך). ערך המניות נקבע לפי חוקי ההיצע והביקוש, ומכיוון שהחברות נעשות יותר גדולות, הן שוות יותר ולכן ערך המניה עולה. למעשה העליה היא אקספוננציאלית, כלומר התנהלות אנפלציונית טיפוסית. שאלתי היא כיצד המערכת המוניטרית מתמודדת עם מקור שלכאורה מייצר כסף. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד אף אחד לא שילם ממש, בכסף אמיתי, עבור המניות, הערך שלהן הוא על הנייר בלבד. שימוש אפשרי נוסף הוא להלוות כנגד המניה, אבל עוד פעם - הכסף האמיתי, זה שאפשר להשתמש בו, עדיין מוגבל על ידי הבנק המרכזי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד הערה: גם כאשר מישהו כבר משלם בכסף אמיתי, אין כאן יצירה של כסף חדש: יש קונה מול מוכר. למוכר נוסף סכום X - למוכר חסר סכום X. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ריבית על פיקדון לא עובדת ככה. הבנק מקבל את הכסף שלך, מפקיד חלק קטן ומסוים שקבוע בחוק (יחס נזילות) בבנק ישראל ועליו מקבל ריבית נמוכה מאוד. את שאר הכסף הוא מלווה לכל מיני אנשים (חברות, משכנתאות, אוברדראפטים) ומקבל ריבית גבוהה יחסית. מהריבית השמנה הזו הוא מרוויח וגם משלם לך את הריבית שהבטיח. שים לב שיש כאן יצירת כסף יש מאין: הפקדתי בבנק 100 ש"ח, הבנק הפקיד 30 ש"ח בבנק ישראל והלווה 70 ש"ח ליולי עופר. פתאום "נולדו" מה- 100 ש"ח שלי 170 ש"ח (100 אצלי בחשבון ו- 70 אצל יולי עופר בכיס). לכן להגיד שהבנק המרכזי מכתיב ישירות את היצע הכסף זה מאוד לא מדויק. הבנק המרכזי יכול לקבוע את כמות המזומן שבמחזור אבל לא את כמות הכסף. יש הרבה מאוד דרכים להגדיר את כמות הכסף שאחדות מהן כוללות גם את ערכי ניירות הערך של החברות (מניות, אג"ח וכדומה). עכשיו בוא נחזור לבנק המרכזי. נניח שסטנלי חושב שכמות הכסף "דה פקטו" (נניח כולל ערכי המניות) גדולה מדי. הוא יכול לשנות את הריבית, את כמות המזומן במערכת או את יחס הנזילות כדי לשנות את הפרמטרים ולהתאים את כמות הכסף לרצוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק בהחלט. בנקים מרכזיים נוטים מי יותר ומי פחות לשקלל אינפלציה של נכסים לתוך שיקוליהם. אני מאמין שהעלאות הרבית של גרינשפן ב 1999-2000 היו כתוצאה מהזינוק במחירי המניות באותה תקופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבורסה באמת גדלה באופן אקספוננציאלי (10% בשנה בערך), אבל היא מצומדת לאוכלוסיה ולמשק. הגידול המהיר יותר של הבורסה מהמשק הוא בעיקר בגלל שרק חלק מהמשק הישראלי כיום משתתף בבורסה, שהחברות בה גדלות בממוצע מהר יותר מהשוק. שווי החברות בבורסה חסום ע"י שווי המשק בו הן פועלות (חברות רבות בורחות מהבעיה הזו ע"י התרחבות לחו"ל). ההתנהלות היא לא אינפלציונית משום שלא מדובר במשחק סכום אפס, כמות הכסף הכללית (תוך שיקלול נכסים) גדלה, אבל גם הפרודוקטיביות, והיצע ואיכות המוצרים והשירותים גדלים. בסופו של דבר יש יותר כסף בעבור יותר סחורה, לכן כל זמן שהתימחור הוא הוגן, אין סיבה למערכת המוניטרית להתערב. כשהימחור אינו הוגן, שינוי שער הריבית משפיע על הכדאיות של אפיקי השקעה אחרים, אבל בשוק חופשי הבעיה תפתור את עצמה גם ככה. כמו כן הערה קטנה, את הכסף שאתה מפקיד בבנק (או ליתר דיוק כ90% ממנו) הבנק מלווה למישהו, ולא מפקיד בבנק ישראל. ההפרש בין ריבית ההלוואה לריבית הפקדון הוא מקור הרווח. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |