בתשובה לדורפל, 09/02/07 8:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לסוגיית הערך העצמי הנשי, השיפוטיות העצמית, המבט העצמי המחפיץ והרצון "לתקן את עצמי", יש שורשים עמוקים הרבה יותר מאשר הרצון להשיג גברים שווים. ממליצה לך לקרוא קצת על תיאוריית "המבט החודר" (the gaze) של לורה מאלווי (Mulvey). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
... ואז על מנת לקבל פרופורציות ולהתעדכן, כדאי לקרוא מספר לא מצומצם של מאמרי ביקורת על התיאוריה המפורסמת של מאלווי, שנכתבו גם במסגרת תאוריות פמיניסטיות. (הבעיה המרכזית שלי עם מאלווי זה שהיא לא מביאה בחשבון מבט חושק נשי על גוף גברי כלשהו, ומתעלמת בזאת מדורות של אלילי נשים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי ספק זרמו הרבה מים מאז מאלווי. אבל מה לעשות, אי אפשר לטעון טענות רציניות על נוירוזות נשיות בלי להכיר אותה - ואת יודעת מה, אפילו כל תיאוריה אחרת שמדברות על *הדימוי העצמי* הנשי (כי בעיני השאלה העומדת מאחורי "מה רוצות נשים להשיג", היא "איך נשים רואות את עצמן"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ערעור על מקומה של מאלווי, אבל לתחושתי, בלי לערוך על זה מחקר מעמיק, שילוב של וולף, גילמן קריסטבה, מול פלאנדרס ורוקסנה, ועוד כמה וכמה מאפשר בהחלט לדון באופן רציני בכל הנושאים הללו בלי להזכיר את מאלווי אפילו פעם אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
.... את יודעת מה, אפילו מחקר רדוד :-) אבל לקרוא *משהו* בנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד מידידיי טען פעם שכשגבר הולך עם אישה, הנשים מסביב מחליטות הרבה פעמים מה דעתן על הגבר לפי הופעתה של האישה שאיתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאוריות המדברות על *הדימוי העצמי* הנשי? המלצתי פעם בפני מישהי על הספר "טוב במיטה" מאת ג'ניפר ויינר1. ההמלצה היתה משהו בסיגנון "ספר חובה לכל אשה שמנה, או שחושבת שהיא שמנה, או שלא מרוצה מהגוף שלה. כלומר, ספר חובה לכל אשה." ____ 1 זאת שכתבה (אח"כ) גם את "בנעליה", שעל פיו הופק סרט בשם זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה השאלה? כמעט כל התיאורטיקניות שהוזכרו מדברות על הדימוי הנשי, וגוזרות ממנו על הדימוי העצמי הנשי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הסרט ''בנעליה'' ראיתי באיזו טיסה. אין לי שום דבר טוב להגיד עליו (חוץ מזה שקמרון דיאז שיחקה בו), אז אני מקווה שהספר טוב יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא חיבבתי את הסרט (מצד שני, ראיתי אותו באיזו עיירה נידחת בלאוס, ומסיבה כלשהי הייתי בטוחה שמדובר בקומדיה טיפשית, ככה שלא ממש ציפיתי למה שהגיע) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותי דווקא הוא ריגש מאוד, למרות התסריט התבניתי שמוביל לפגישה של כולם עם כולם בפלורידה. מצאתי בו מסר, שהיה מאוד אקטואלי עבורי אז, שפרידה מאדם אהוב (במקרה של הסרט - אחיות) יכולה להעניק לשני הנפרדים דף חדש ואושר - למרות הכאב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי את הסרט, אבל לפי מה שנאמר לי, הספר עולה עליו1. הספר השני (למעשה הראשון, הוא קדם ל"בנעליה"), "טוב במיטה" טוב ממנו.1 __ 1 מה שעדיין לא הופך אותו ליצירת מופת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |