|
||||
|
||||
מצטערת, זה סותר את המגמה העכשווית - נטייה להעדיף פרוצדורות כמה שפחות פולשניות, ונכונות לחפש הרבה עד שמוצאים פרוצדורות חדשות כאלה. |
|
||||
|
||||
איפה הסתירה בדיוק? ניתוח הוא סיכון מחושב. לפעמים שווה לקחת אותו, לפעמים לא, ותמיד שווה לחפש דרכים להקטין אותו. איפה הסתירה? |
|
||||
|
||||
אל תאיין גם את הטענות שלי. עד לפני כעשור היתה נטייה ''לחתוך ומייד''. כעת נכנסות לשוק טכנולוגיות חדשות שמאפשרות לחתוך פחות, לצנתר או לטפל בפנים מבחוץ, והתעשייה הרפואית מאמצת אותן בהתלהבות (וגם משלמת עליהן הרבה כסף). יש נטייה רשמית של מערכות הבריאות, בתי החולים וחברות הביטוח הרפואי בארה''ב להעדיף פרוצדורות פחות פולשניות, גם בגלל שהן חוסכות זמן בהחלמה ובאשפוז. זה לא קשור כלל לתזה שלך על ''סיכון מחושב'' (שאומרת הכל ולא אומרת כלום, ושעושה בדיוק אותו אנאכרוניזם וא-היסטוריזציה שדיברתי עליהם קודם). |
|
||||
|
||||
את מזכירה לי איזו אמנית מטורפת, שכחתי את שמה, שניתוחים כאלה הם עיקר אמנותה. אצלה זה לא עניין של יופי - לא נראה לי לפחות, היא עשתה גם ניתוחים שכיערו אותה ביותר - אלא של מסר או משהו... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |