בתשובה ללונה, 05/02/07 18:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דרך אחרת להציג את הדברים תהיה:1 נראה לי הגיוני שכספי המיסים של כולם מימנו טיסה של חוקרים ועימות טרנס אטלנטי בגלל מעשה של שר בכיר ונציג ציבור. הייתי חושבת שהשקעת משאבים כה גדולה תהיה על רקע פרשה שמעורבים בה אנשים בכירים ושמשליכה על כלל החברה ולא רק עליהם באופן פרטי. מה גם שהמהירות נדרשה בגלל דרישת השר המתפטר לזרז את הטיפול בפרשה. המתלוננת עצמה תכננה, כך נראה, את הטיול זמן רב קודם2 ומציק לי לחשוב שלא רק שהיא נפלה קורבן למעשה מגונה, היא גם צריכה לשנות את מהלך חייה כי לשר לשעבר דחוף לזרז את החקירה. 1 לא שבהכרח אני חושבת שזו דרך הצגת הדברים ההולמת ביותר 2כי בדרך כלל "טיול של אחרי צבא" מתוכנן זמן רב קודם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
להציג את הדברים לא כפי שאת רואה אותם, רק כדי להביא טיעון נגדי? הופתעתי. בכל אופן: 1. ברור לי שהמצדדים בטיסת החוקרים יאמרו שזה בגלל השר הבכיר. זה כבר עניין של דעה - לדעתי זה לא מצדיק את הטיסה, לדעת מישהו אחר כן. שום אסון לא היה קורה אם הם היו מחכים חודש עד שהיא תחזור. 2. אם הייתי נופלת חס וחלילה קורבן למעשה מגונה, אני מתארת לעצמי שהייתי שרויה בטראומה, או לפחות במצב רוח ירוד ביותר. קשה לי להאמין שהייתי מגישה תלונה ונוסעת לטיול של אחרי הצבא, גם אם תכננתי אותו זמן רב קודם. ואם הייתי עושה זאת, אף אחד לא היה שולח אחרי חוקרים אם לא היה מדובר בשר. לדעתי מדובר בחוסר הגינות בסיסי - אני רק יכולה לתאר לעצמי כמה תיקים חשובים מאין כמוהם בתי המשפט והמשטרה מעכבים בגלל הטיפול בפרשה המגוחכת הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. רמון לחץ כדי לא לחכות חודש. לא בלי צדק - הבחור התפטר מתפקידו כשר עד לאחר שהפרשה תתברר. לקיחת האחריות במקרה הזה, לצערי, אינה מובנית מאליה (ויעיד על כך מקרה הנשיא) והמדינה, ככזו, ראוי שתכבד את המעשה ותעשה כל שביכולתה להביא את הסוגיה אל סופה במהירות האפשרית. 2. יש מעשה מגונה ויש מעשה מגונה, ואין דין נשיקה כמעשה סדום. קשה לי להאמין שהייתה כאן "טראומה". מעבר לכך? אם הייתי במצב רוח ירוד נראה לי שטיסה למרכז אמריקה לכמה חודשים הייתה יכולה לשפר מאד את מצב רוחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאני מתחילה לחזור על עצמי, ולכן אומר ולא אוסיף: אף אדם שאני מכירה לא היה גם מגיש תלונה נגד מישהו, גם שואף שהיא תתברר במהירות האפשרית וגם טס לחו"ל תוך כדי הטיפול בתלונה. העובדה שהיא טסה מראה אחת מהאפשרויות הבאות: 1. לא היה אכפת לה מתי יטפלו בתלונה או כמה זמן זה יימשך. 2. היא ידעה שבגלל שמושא התלונה הוא שר, המשטרה תשלח אליה חוקרים גם אם היא הייתה מטיילת באינדונזיה. אף אחת מאלה לא נראית לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היה לה איכפת. ממילא התלונה לא הייתה רעיון שלה, היא לא עברה שום טראומה חס וחלילה (לפחות לא לפני הגשת התלונה), היא לא ממש שיערה איזו היסטריה זה יעורר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. היא ידעה כמה זמן לוקח למשטרה לטפל בתלונות ולכן לא חשבה שהיא צריכה להטיל על עצמה צו עיכוב יציאה מהארץ לפרק זמן לא ידוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאין החשדנות בחוסר תום הלב של הקצינה המתלוננת? בגלל שהיא נסעה לחו'ל? אולי היה מעבר לכוחותיה לעבור את מחול השדים העיתונאי- במיוחד כשאיש יחסי ציבור משופשף כמו חיים רמון נמצא בצד השני. אם הייתי אבא שלה הייתי מציע לה לעשות את מה שעשתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שלו היית אבא שלה היית מייעץ לה לרדת מהתלונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי איך הייתי מתרשם מהטראומה שעברה אם עברה. אני מניח שהייתי יודע יותר מה קרה שם ממה שאני יודע היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החשוב ביותר הוא אם תלונה במקרה כזה (במידה שהיא מביאה להרשעה) יכולה לפתור, במידה מסוימת, את הקושי הפנימי שיצר המצב - או רק להביא להגברת הטראומה. נראה לי שבמקרה הזה, עיקר הטראומה - אם בכלל הייתה כזאת מלכתחילה, שזה בספק גדול - נבע מהשתלשלות התלונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני רוצה להתיימר לדעת מה היתה הטראומה. גם אתה אינך יודע אז חבל לעסוק בספקולציות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי, לא יפה. זה אף פעם לא ''רק כדי להביא טיעון נגדי''. זה כי התשובות לטיעון הנגדי מעניינות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |