בתשובה לno-Hebrew, 04/02/07 9:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בונסאי הוא מושג יפאני שפירושו שתילה במגש(盆栽) ,אומנות מזעור העצים הסינית נקראת פנג'ינג(盆景)ופירושה עיצוב נוף במגש ,ולמרות שלא תמיד מדובר בעיצוב נוף (כלומר צוקים,גופי מים וכו) ההבדל בסגנון העיצוב ניכר,ונוטה להיות חופשי יותר,משערים שאומנות זו התחילה כמו כל דבר טוב ,מנזירים שנשאו כדים ובהם צמחי מרפא שעם השנים התעבו וקבלו מראה בוגר אך ממוזער,ולאחר מכן קיבלה התפתחות נוספת במנזרים בסין כחלק ממזעור נוף בקנה מידה גדול יחסית ,לרוב של הרים,ולבסוף נדדה כמו דברים רבים ליפאן שם עברה התפתחות נוספת ונוצרה אומנות הבונסאי שהיא בעלת כללים קפדניים ,וסגנונות עיצוב קבועים. אני לא חושב שיש עוררין על כך שמקורות הבונסאי בסין,אם כי שם הוא לא היה בונסאי כמובן,אלא פנג'ינג.. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז ברור שהעניין הומצא בסין, אבל מנין הבטחון שלך בכך שהביטוי 盆栽 הומצא דוקא ביפן. הרי הוא עצמו ביטוי בסינית (חאנ-דזי, או קאנג'י בשבילך) שמשמעו כפי שהו ביפנית "לגדל (עץ, צמחים) באגן". גם בסין עצמה יש הבחנה בין שני הביטויים, בכך שהראשון משמעו עץ ותו לא, והשני מתייחס באמת לעץ עם הרבה יותר פיצ'יפקס מסביב. שוב היפנים גונבים לסינים את הקרדיט וגו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היית קורא את מה שכתבתי היית רואה שהסכמתי שמקורו של הבונסאי בסין ,בגני המנזרים ואמנות הפנג'ינג,איני יודע מה היה שמה של האומנות הזאת בסינית לפני אלף שנה בתקופת ההשפעה הסינית על יפאן שבה הגיעו אליה גם הבודהיזם,התה,כתב הסימניות,וכן אומנות מזעור העצים והנופים,אך להגיד שמדובר בהמצאה סינית נטו זה פשטנות,(אולי נניח כמו להגיד שהכתב העברי הוא גניבה של הכתב הכנעני) כי כיום מדובר בשתי שיטות נפרדות,בעלות חוקים נפרדים,וכללי סיגנון שונים,מושגים ואובייקטים תרבותיים פשטו ולבשו צורה במעברם מתרבות אחת לאחרת לכל אורך ההיסטוריה,ואף אחד לא גונב לאף אחד שום קרדיט.. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |