![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
למה בעצם לא שרו "שניים-עשר טון"? זה מסתדר במשקל, ולהרגשתי גם על הלשון. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
תמיד הנחתי שהרעיון היה לחקות איזה סגנון דיבור יומיומי מושבניקי כזה. מעט מאוד אנשים אומרים ''שניים-עשר''. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לעומת זאת, ''שתיים עשר'' זה מקובל ביותר. ומולו, כמובן, ''שתיים עשרה'' עדיף בהרבה... | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אמת וצדק - אנו בעידן בו המיניות מתערבבת. והרי לנו שיח קוקסינלי. ולחרדי השפה העברית, טון או טונה הם זכר, ולכן יש לומר: "שנים-עשר" טונות (ברבים). מעל מספר מסויים (בין עשר לעשרים - לא זוכר במדוייק) אפשר לומר גם טון (ביחיד) למשל, ארבעים ותשעה טון. הערות: 1) אין זו טעות לנקוט לשון רבים במספר בו אפשר לעשות שימוש בלשון יחיד. 2) נכון לגבי כל מספר מניה: אחוזים, משקלים, מס' חיילים וכו'. לדוגמא: ניתן לומר "חמישים וחמישה חייל", "ארבעים ותשעה אחוז". |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
והדברים ידועים. אגב, זמן מה אחרי תחילת הפתיל המקורי הזדמן לי לשמוע את כותב הפזמון המיתולוגי ''שתיים עשרה טון'', והוא אמר שרק בדיעבד - ואחרי זמן רב, כמדומתני - הבין ששגה מבחינה דקדוקית... |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |