בתשובה לחשמנית על מונית, 01/02/07 12:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני די משוכנעת שעם כל החקירות במשטרה והבלגן הכללי עד סיום המשפט המתלוננת אכן עברה חוויה די נוראה... |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, נכון, אבל מן ההקשר של אותה שיחה וככל שהבנתי - המגדריסטית דיברה באותו רגע על חוויית הנשיקה עצמה ולא על כל מה שקרה מאז. ועם כל הכבוד, מנסיון חיי העשיר אני יכולה להעיד שבכל זאת יש מדרג של טראומות, מדרג של חומרת מעשים ושונות באופי המעשים. התחככות באוטובוס, מבחילה ככל שתהיה, היא לא כמו נשיקה, ונשיקה אינה שווה לאונס. ואי אפשר לעשות מהכל דייסה אחת גדולה, בלתי ברורה ובלתי מובחנת, כי מן הדייסה הזאת מישהו עוד ייצא נפגע, בין אם עוברי העבירות או הקרבנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשמנית! ש*את* לא תראי את אייקון האירוניה? הריני מזו-זעת! (או אולי, מזוז-זעת...). בכל אופן, לגבי מדרג הטראומות, אני ודאי מסכימה איתך. אגב, גפ לי קרה ששאלו אותי אם מותר, וכו'. אני חייבת להודות שהשאלה עצמה, בלי קשר לרגשותיי שנייה קודם, הורידה לי אוטומטית את החשק... והתשובה תמיד הייתה לא. וגם לי קרה שאנשים ראו אצלי "סימנים" מהרהורי לבם. כולל כאלה שכלל לא הבחנתי בקיומם קודם. אז הבהרתי להם את המצב. באופן הולם למעשיהם בעניין זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אהבלה עם קבלות, גם כאן באייל (לא מהזמן האחרון, לשמחתי, כך שלא קל להיתקל בהן). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |