בתשובה להעלמה עפרונית, 31/01/07 20:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. חיבוק עוטף וצמוד מהסוג שנראה בתצלומם המפורש של רמון והמתלוננת, ואשר נעשה ביוזמתה, בהחלט מהווה הבעת עניין מסוימת. לא למשגל, כמובן, אבל לפחות להמשך שיכול להיות נשיקה, ולא רק על הלחי. גם הצעה - מבודחת או לא (כל עוד איננה אירונית) - לנסיעה משותפת, היא ביטוי לרצון טוב *מאוד* כלפי נמענה. וליחסים ביניהם קשה לקרוא "יחסי כוחות בעבודה": היא לא הייתה כפיפה שלו, היא לא עבדה במשרד שלו, והאירוע התרחש ביום השחרור שלה. באשר לפער הגילים: נכון, פער עצום, אבל לא רק שיש זוגות כאלה, אפילו זוגות אוהבים, אלא שלא אתפלא כלל אם במקרה של רמון יש נערות בגילה של המתלוננת שלא היה איכפת להם להתקרב אליו אפילו יותר מעד כדי נשיקה. 2. את ה"חמור מאוד" הבאתי מהרדיו. שם חזרו על כך לפחות עשרים פעם בשעות האחרונות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. ב"רשימות"1 הופיע לפני כמה שבועות ניתוח של שפת הגוף כפי שמבטאת בתמונה ההיא. המנתח ציין ש"חיבוק באזור הכרס" הוא כחיבוק של ילדה לאב מאשר חיבוק בין מחזרת למחוזר. אני מסכימה עם זה לחלוטין, במיוחד כשמדובר ב"פוזה" לצורך צילום. מעבר לכך, לפני שטסתי אני לקוסטה ריקה, יצא לי להגיד לאי אילו אנשים "יאללה, בואו איתי" במעין קלילות נטולת משמעות לחלוטין, ולהצטלם איתם מחייכת ומחבקת. אף אחד, בשלום שלב, לא חשב שמדובר בפלרטוט. ואיך יודעת מה הם חשבו? אני לא יודעת. אבל העובדה היא שאף לשון לא נדחפה ואף הערה לא הושמעה. לא אמרתי שיש בינהם יחסי כוחות בעבודה, אלא הבאתי דוגמא לנסיבות בהן צריך לשים לב לרמזים יותר עבים מבד"כ לפני שמנסים משהו. אבל בנוגע למקרה הספיציפי, גם אם אין יחסי עבודה בינהם - ברור שהוא בעמדה בכירה בהרבה ממנה, והם נפגשו במסגרת משרדי הממשלה. נכון, הוא היה במשפטים והיא מהבטחון, אבל נכון גם שהוא שר והיא חיילת צעירה. אם הם היו נפגשים בפאב או בפארק הציבורי, זה היה מצב שונה. אין ספק שיש זוגות אוהבים שפער השנים בינהם גדול. הנקודה היא שיש סיכוי גבוה יותר שבחורה בת 21 תגלה התעניינות בבן גילה2 מאשר בגבר בגיל של אביה. הנסיבות האלו, לטעמי, אמורות לגרום למבוגר לחשוב יותר מאשר פעמיים לפני שהוא מחליט לפצוח באקט אינטימי. זה הכל. 1ברקת בטח תדע ללנקק 2הזכירו לי אתמול את כלל החציפלוסשבע - איך תדע שהבחורה הצעירה שאתה יוצא איתה איננה צעירה מדי? תחלק בשניים את גילך ותוסיף שבע. (: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד אני צריכה לעשות הכל! (יש לו לרעם אתר נהדר שכולו ניתוח תצלומים על פי שפת גוף: http://www.ipaper.co.il/photo ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי - תודה לברקת על הקישור. רעם חסך לי הרבה מלים שלא הייתה לי סבלנות לכתוב אותן בעצמי. תראי(1), בכל הפתיל הזה לא התייחסתי ל*עמדתה* של המתלוננת, אלא רק של השופטים וכל התומכים בדעתם - ולנקודת הראות של רמון (כמו שאני תופסת אותה). אני מסכימה בהחלט עם רעם שמצד המתלוננת החיבוק שיקף כנראה יחסי בת-אב. אינני מטילה ספק בגרסתה שהיא לא העלתה על הדעת שיהיה לו המשך מסוג זה. אין גם ספק שיש כאן טרגדיה של טעויות. אבל העניין הוא שאני מאמינה, באותה מידה ממש, לגרסתו של רמון. ובמקרה הזה נראה לי שהצדק אתו. שנעשה לו עוול. כלומר, במקרה כזה, שבו - לתפיסתי - שני הצדדים מחליפים מסרים מטעים, וזה הדבר שעומד ביסוד הבעיה, תביעה משפטית איננה הדבר הנכון. עכשיו שמעתי גם ברדיו את המתלוננת, בחורה נחמדה ופקחית, והיום היא אומרת שהתנגדותה הראשונית להגיש תלונה נבעה מהתלהמות התקשורת כלפי המתלוננת נגד הנשיא: דומתני שזהו שחזור מאוחר. אני נוטה להניח שהיא באמת לא חשבה בהתחלה שהמעשה נורא כל כך שראוי לו, לרמון, להיענש עליו חמורות. לולא הופעלו עליה לחצים, אני די משוכנעת שלא הייתה מגישה את התלונה. ונסי עכשיו לשאול את עצמך: לו את במקומה - האם היית תובעת את המנשק? האם נראה לך שמן הדין היה שישב בכלא בשל כך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"דומתני שזהו שחזור מאוחר. אני נוטה להניח שהיא באמת לא חשבה בהתחלה שהמעשה נורא כל כך שראוי לו, לרמון, להיענש עליו חמורות." טעות בידייך: לפי פסק הדין, העידו אנשים רבים כי מיד לאחר האירוע היתה המתלוננת נסערת, בכתה וחשה פגועה, עד כדי רעד בגוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, שמעתי זאת, אבל ב''שחזור המאוחר'' התכוונתי לסיבות שבשלהן לא חשבה להתלונן. לא נראה לי שהעניין היה ההשוואה למתלוננת על הנשיא. וגם הבכי לא אומר שהמחשבה מאחוריו הייתה דווקא שיש להעניש את רמון נמרצות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני לא הייתי תובעת ונראה לי שגם לא מתלוננת במשטרה. הייתי שמחה להגיד שאם זה היה קורה העניין כולו היה מסתיים בסטירה מצלצלת, אבל קשה לי להאמין שאפילו אני הייתי סוטרת לשר המשפטים. בעצם, באופן כללי קשה לי להאמין שהייתי סוטרת לאדם כלשהו בגיל 50. זה לא אומר שלא הייתי חושבת שהמעשה חמור. באופן אישי, אני חושבת שהגשת כתב האישום הייתה הליך מטופש ושהיו דרכים חכמות יותר להתמודד עם הסיפור, שהוא - לכשלעצמו, חמור בעיני. לא נראה לי שראוי שיישב בכלא, ואם מותר לי להעלות תחזית שלא שווה הרבה, קשה לי להאמין שגזר הדין ישלח אותו לכלא. הימור שלי? עבודות שירות או מאסר קצר על תנאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיימת אפשרות להמיר את המאסר או את עבודות השירות בקנס כספי? נראה לי שהוא היה מעדיף את זה. מאסר ועבודות שירות נחרטים בתקשורת ובתודעת הציבור, בשעה שתשלום כסף הוא פעולה קצרה שפשוט חולפת ועוברת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היית חושבת שהמעשה חמור במידה כזו שללא תביעה, היית זוכרת אותו לאורך זמן מתוך רגשות קשים? זה לא היה הופך מהר מאוד - עוד באותו יום - לסתם אנקדוטה מעצבנת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ומקווה שגם לא יהיה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עומד על זכותם של קשישים לחטוף ממך סטירת לחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו הדמוקרטיות מתקדמות בעולם אינן מבטיחות זכויות כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרה לי ואני מניח גם שלחלק גדול מהגברים כאן סיטואציות הפוכות- כשבחורה מניחה בטעות שאני מעוניין להתנשק. האם במקרה כזה נראה למישהו סביר להעיף לבחורה סטירה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עשו אותן טועות? נישקו אותך בעל כורחך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תבעתי אותן לדין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי אנחנו לא חיים בעולם שוויוני. כיוון שכך, אין סימטריה ולכן לא - לא נראה לי סביר שגבר יעיף סטירה לאישה. אני גם לא חושבת שזה סביר שאשה תסטור לילד או לנער - ליחסי הכוחות יש כאן משמעות גם פיזית (לדעתי, אם מרבית החברים שלי יסטרו לי אני אעוף לקצה השני של החדר, לעומת מצד שבו אני אסטור להם, והפגיעה העיקרית, אם לא היחידה, תהיה בכבוד שלהם) וגם תרבותית. מילה אישית לסיום - אני לא נוטה להסתובב ולחלק סטירות לאנשים, יהיה מינם וגילם1 אשר יהיה. גם לא בתגובה לנשיקות. תיאורטית אבל אני מניחה שייתכנו סיטואציות שבהן זו *יכולה להיות* התגובה שלי, או לפחות שהיא תראה לי כתגובה לגיטימית. 1בסדר, שכ"ג? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, ואם יתנו לך סתירה, אבל לא ממש חזק. היא לא תשבור לך את המפרקת, רק תשפיל אותך. זה בסדר? באותה מידה שהמתלוננת התלוננה על הנשיקה, על סתירה אפשר להתלונן על תקיפה. במקרה זה, התלונה תהיה גם סבירה באותה מידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לימור לבנת לא הועמדה לדין, בשעתה, על שסטרה לפעיל שמאל שעצבן אותה בצומת גלילות. אני זוכר נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למזלה, היא לא נסתה לנשק אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מותר היה לה לנשק אותו, אבל אם היתה מחדירה לו את הלשון... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 אבל אם אתה בן 10, אז רותי מכיתה ו' בכל זאת צעירה מדי (כשתגדל, תבין). (נו מה, נראה לך שתביאי כלל פסואודו-מתמטי כזה באייל וזה יעבור לך בשקט? :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בניגוד לכמה מהכותבים כאן מצאתי את עצמי כמה פעמים בעבר הרחוק במצב שאני מפרש בצורה לא נכונה נימוס ונחמדות כעניין רומנטי. ברוב המקרים הטיה קלה של הראש בכיוון הנכון הפכה מה שיכול היה להיות מעשה מגונה חמור מאוד לנשיקה מנומסת על הלחי, מעשה מגונה אולי אבל חסר עניין לציבור במקרה שלי. יש תוכנית בשם דאבל דייט שמשודרת בלופ אינסופי של שידורים חוזרים בערוץ הצחוק. בתוכנית הזו מפגישים אנשים לדייטים חוויתיים ומתעדים את הכל. בסוף החלק הראשון של הדייט בדרך כלל שואלים כל אחד מבני הזוג הפוטנציאלי מה הוא חושב שהאדם השני חושב עליו. ברוב המקרים הגברים בטוחים שהבחורה נדלקה עליהם גם אם לצופה מהצד (ולבחורה עצמה) ברור שלא. שפת גוף ומסרים לא מילוליים הם דבר לא מאוד ברור, במיוחד לגברים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |