|
||||
|
||||
תעריפי השימוש בסלולר לתקשורת מהירה עדיין גבוהים בהרבה, והקו תמיד יהיה רועש יותר באלחוט. מהיכרות אישית עם הנושא, טמטום גרידא מצד הגורמים הרלבנטים בבזק הוא הסיבה לשקע הנחושת המוגבל המוקצה למשתמש הקצה, במקום תשתית אופטית מתקדמת. בזק החליטה לרכוש כבלי נחושת התפורים בצורה דחוסה יותר (ולכן מאפשרים תקשורת טיפה יותר מהירה), במקום סיבים אופטיים שעלו אפילו טיפה פחות כמדומני. זה מה שקורה כשועד מנהל חברה (וקובע את רשימות הפיטורים). |
|
||||
|
||||
בתיאוריה אתה כנראה צודק, אך אני כופר בשתי הטענות שלך ברמה המעשית. תעריפי השימוש בסלולר, כמו תעריפי השימוש בטלפוניה קווית, שואפים שניהם לאפס ותוך זמן לא רב יהפוך הבדל המחירים לזניח עבור הצרכן הממוצע. גם איכות הקו הסלולרי היא כזאת שלמעשה כבר היום (ובוודאי בעתיד) לא ניתן לחוש בהבדל איכות שמע בחלק גדול מהשיחות המתבצעות בתשתית סלולרית מול שיחות המתבצעות בתשתית קווית. גם אם בזק היתה מותחת סיבים אופטיים לכל מנוייה עדיין לא היה ניתן לה מן הסתם רשיון להעביר בהם שידורי טלוויזיה ורדיו, ולכן היא ''המונופול הלא נכון'' להמר עליו (או להתחרות בו) בטווח הארוך. השקע של הכבלים או הלוויין הוא הרבה יותר בעל ערך בעיני מהשקע של בזק. |
|
||||
|
||||
א. כיוון שהמוצר הסלולרי עדיף על המוצר המחווט ניתן לגבות עליו תעריפים גבוהים יותר. לא ברור לי איך חברת סלולר יכולה להרוויח בתעריפי בזק, אבל אתה ודאי מתמצא יותר ממני. ב. איכות הקו הנדרשת לתקשורת מהירה גבוהה בהרבה מזו הנדרשת לאיכות שמע טובה. באופן עקרוני התקשורת האלחוטית תמיד פחות טובה, ואני מוכן להתערב על כך (עיין ההצעה למזוקן). גם התשתית האופטית שציינתי היתה עשויה לשמש לתקשורת במהירויות העולות על 56K, אם כי מובן שעל אותו קו אתה יכול לשדר גם טלויזיה ורדיו. |
|
||||
|
||||
שיחה סלולרית עוברת את רוב הדרך על תשתית קווית למהדרין, כך שבעלויות התפעול לאורך זמן אין הבדל עצום בין חברה כמו בזק לבין מפעיל סלולרי. לסלולרי, לעומת זאת, יש שירותי ערך מוסף שחלקם רווחיים בהווה (למשל SMS) וחלקם יהיו רווחיים בעתיד (אינטרנט, שירותי מידע, ניהול צי עובדים וכו') בעוד לבזק יש רק את האינטרנט כהשלמת הכנסה. כשדיברתי על איכות הקו התכוונתי אך ורק לשיחה קולית, ואני מסכים גם לטענה העקרונית שאיכות תקשורת אלחוטית היא בהגדרה פחות טובה מתקשורת קווית, אך בצד המעשי של הדברים ההבדלים הללו הולכים וקטנים. ברשת סלולרית מהדור השלישי יהיו הרבה יותר אנטנות מפוזרות בשטח (זה לא נורא כמו שזה נשמע) מה שיצמצם עוד יותר את הקטע האלחוטי שבהתקשרות סלולרית ויקטין את הבעייתיות האינהרנטית של שידור רדיו מול שידור ע"ג סיב אופטי. הטענה לגבי טלוויזיה ורדיו שאין בבזק לא היתה טכנית במהותה (ברור לי שאפשר להעביר שידור טלוויזיה דרך סיב אופטי) אלא פשוט כי בישראל זה המצב והוא לא עומד להשתנות כל עוד יש ממונה על הגבלים עסקיים. אם גם לדעתך קריטריון מרכזי לשווייה של חברת תקשורת הוא שוויו הפוטנציאלי של השקע (או נוכחות פיזית אחרת) שיש לה בבית המנוי, אין לי ספק שהשקע של הכבלים או של הלוויין שווה כבר היום הרבה יותר מהשקע של בזק, ושהיתרון הזה רק ילך ויגדל עם הזמן. |
|
||||
|
||||
אני חושב שערכי השקעים (והתשתיות שמאחוריהן) של "בזק" ושל הכבלים (אבל לא של הלוויין) ילכו ויישתוו - שתי החברות יישארו עם התשתית ועם מעט תכנים ושירותים לא-בלעדיים: חברות הכבלים יאלצו להפרד משליטתן בתכנים, ו"בזק" תקבל קצת יותר חופש-תנועה בתחום הזה, ומעבר לכך - גזירת ה-unbundling תושת על שתי החברות. כך שמה שיהיה לנו הן אכן שתי חברות שמספקות שקעים, עם מעט מאד בידול ביניהן. מדוע בכ"ז מכרה-זהב, אם כך? מכיוון שברגע שישרור המצב שתיארתי, מי שיש לו שקע של אחת מהן לא יעלה בדעתו להתקין שקע של השנייה (בשביל מה? זה בדיוק אותו הדבר). את הכסף יהיה ניתן להרוויח דווקא מה-unbundling: "אתם רוצים להעביר את התכנים שלכם (טלוויזיה, אינטרנט, שיחות שמגיעות מסלולרי) על התשתית שהשקענו כה רבות בפריסתה ולהגיע ללקוחות שלכדנו ברשתותינו? תשלמו! לא רוצים? תלכו לקנות תדרים מרובי, נראה אתכם". בעניין סל שירותי הערך-מוסף הרחב של מפעילות הסלולר לעמות הסל הדל של "בזק" - מפעילים פנים-ארציים יכולים להציע (מי שיעיין ברשיון ש"אופק" החזירה יראה ש*חייבים* להציע) שירותי ערך-מוסף רבים - רשתות ומרכזות פרטיות וירטואליות, שירותי unified messaging למיניהם, שירותים ל-call centers ועוד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |