בתשובה להאייל האלמוני, 25/01/07 8:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קריאות ביניים של עיתונאים במהלך נאום אולי לא מקובלות במיוחד, אבל מסיבת עיתונאים בה מדברים 50 דקות, מתקיפים כל דבר שזז ובסיומה לא עונים על שאלות, גם היא לא דבר מקובל במיוחד. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם העדרותו מראה עד כמה את מעוצבנת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל חשבתי ש ________________ העלמה עפרונית, כאב ראש עצבני וחמרמורת מתחילה את עונת הבחינות יהיה בכייני מדי. ובכלל, נוכחות הקו והחיים שמתחתיו הצטמצמה בעקבות אי אלו הערות זדוניות שכוונו אליו. __________________ העלמה עפרונית, מחוייכת, עם קצת פחות כאב ראש, מתחילה את עונת הבחינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל העיתונאים היו שם כדי לשמוע את הנשיא, לא להיפך. זכותו לצעוק עליהם ולמחות על העוול שלדעתו הם גורמים לו (מי שקורא את סימה קדמון, למשל, ביומיים האחרונים מקבל את הרושם שאיש מעולם לא סיפר לה מה ההבדל בין הגשת כתב אישום לבין הרשעה בדין). תפקידם להביא את הדברים לפני הציבור - והוא יגבש את דעתו. אם הציבור יראה בזה זעקה אותנטית, הנשיא ירויח; אם הוא יראה בזה מופע אימים - הוא יפסיד. בכל מקרה, העיתונאים אינם המוקד כאן. למעשה, בהתחשב בכך שלא דובר על אפשרות לשאלות ותשובות, לא הבנתי מדוע הם טרחו בכלל לשלוח את בכירי הכתבים והמגישים; צוותי צילום היו מספיקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''זכותו'' - אבל כפי שנאמר אתמול, כצד במשפט זכותו להביע עצמו אינה גדולה מזכותה של כל אחת מהמתלוננות. העובדה שהוא נשיא אפשרה לו לכנס את כל התקשורת ולהפקיע זמן אוויר, ולנסות להטות את מי-שלא-יהיה לטובתו. הוא בעצם השתמש בתקשורת באופן ציני, ובאותה עת השתלח בה (די דומה לטכניקות של ביבי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי דעתי קצב לא הפקיע זמן אוויר בתוקף סמכותו כנשיא. פשוט אין לו סמכות כזאת. הסיבה שניתנה לו נישת שידור רחבה היא שקצב הוא "בעל השמחה" בארוע שהתקשורת חוגגת אותו זמן רב, והיה צפוי רייטינג גבוה לשידור. אף אחד לא בא למסיבת העתונאים של קצב כדי לעשות לו טובות או להעניק לו מה שהוא "ראוי" לו. עד כמה שאני מבין (מעט מאוד) כל אחד בעסקי הבידור/מידע/שיווק האלה עושה באופן ציני מה שכדאי לו, ונציגי התקשורת הם לא בדיוק גוזלים שנפלו מן הקן בהקשר זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, השאלה המעניינת היא כמה עיתונאים היו באים וכמה זמן אוויר הייתה מקבלת המתלוננת לו הייתה מחליטה לחשוף הכל בשידור חי אל מול פני האומה. (אני לא בטוח שמותר לה לדבר בכלל - לא היה פעם דבר כזה, סוב יודיצה? או שביטלו אותו?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה פעם ולא ביטלו אותו. היודע דבר על מקום הימצאו מתבקש לפנות לעו''ד מנחם מזוז, משרד המשפטים, ירושלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותי דווקא מעניינית השאלה כמה עיתונאים היו מגיעים אם גילה קצב הייתה מארגנת מסיבת עיתונאים משותפת לה ולכל המתלוננות... ברצינות אני חושב שקצב מעניין יותר. סיפור הנפילה שלו דרמתי ועם פוטנציאל להמשכים דרמתיים גם בעתיד. המתלוננת, בכל הכבוד, מעניינת רק מפני שאולי יש לה דברים מעניינים לומר על קצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למתלוננות יש סיבות טובות מאד לא להיחשף. אם הן עברו תקיפה מינית, זה לא בדיוק דבר שנעים לספר עליו לאומה וגם לא דבר שנחמד שידעו עלייך כשאת הולכת ברחוב. מהבחינה הזו יש לנשיא יתרון מובנה: הוא כבר מפורסם, אין לו בעיה להיחשף - למעשה יש לו בעיה אם לא ייחשף ויגיד כל מה שיש לו. מצד שני, למתלוננות יש יתרון מובנה בכך שנטייתנו הטבעית היא להאמין לאנדרדוג ולא לבעל השררה, לטוענת שהותקפה ולא למי שטוען שלא התקיף. בכל מקרה, מבחינת התקשורת יש כאן סיפור גדול מספיק כדי לשלוח עיתונאים גם אם הכלב של קצב יחליט לפתוח את הפה ולנבוח (ובימים האחרונים היה נדמה שהיא אכן טרחה לעשות גם את זה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שחוק סוב-יודיצה חל רק מרגע שמתחיל המשפט: אבל זה חסר תועלת, בפרשיות ששומעים עליהן הכתבות חורצות דין הרבה לפני המשפט, וגם במהלך המשפט לא מקפידות עליו (נדמה לי שראיתי מאמרי דעות לגבי פרשת רמון גם לאחר תחילת המשפט). אם החוק היה מלא (אין לדבר על הנושא מתחילת החקירה) והיה נאכף, גם לנשיא אסור היה לדבר על התביעה. שאלה מעניינת אחרת - מדוע הנשיא לא נהנה מאותה חסות כמו התובעת? מדוע לא מוצגת תמונת קוביות ותחתיה השם "הנתבע מ"'? (או אולי "הנשיא מ"'?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אין לו סמכות כזו בחוק, אבל הוא עמד בבית הנשיא, על דוכן הנאומים, ודיבר בכובע הממלכתי שלו, והשתמש ביכולתו להעמיד סצינה כזו ולמסור בה מסרים אישיים של אזרח מן השורה החשוד בפלילים. התקשורת היא ודאי לא הצד התמים בעסק (אם יש צד תמים בעסק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, מה שרציתי לומר הוא שאולי קצב דרש לעצמו יחס של פרימדונה אבל הוא בוודאי לא מנהל את הקרקס. קצב הוכנס למרכז הבמה מפני שהתקשורת חושבת (אם מותר להתבטא כך) שזה ישתלם לה בקופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שהתקשורת היא לא הצד התמים בעסק. באונס התקשורת עוד לא האשימו את קצב, ואין ספק שהיא התמסרה לו מרצון (ואפילו בחדווה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
______ העלמה עפרונית, רוצה גם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שלא שם לב לכותרת עלול לקבל את הרושם שאת חושקת במר קצב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש "למסור בה מסרים אישיים של אזרח מן השורה החשוד בפלילים"? הדבר התאפשר לו כיוון שהוא נשיא המדינה. מצד שני, הסיפור כולו זכה לכל הפרסום כיוון שהוא נשיא המדינה, וההכפשה התקשורתית שהוא טוען שהתרחשה לא היתה מתרחשת לולא היה נשיא המדינה. אם דורשים ממנו להתפטר עוד בטרם הוגש כתב אישום בגלל מעמדו כנשיא המדינה, למה שלא יוכל להעזר במעמד הזה כדי להסביר את הצד שלו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק מה שאני אומרת - הדבר התאפשר לו כי הוא הנשיא, והוא ניצל את זה. התאפשר לו, אבל לא עולה בדעתי כרגע שום רוח של חוק או נורמה ציבורית שאמורים להפוך את האפשרות הזו ללגיטימית. אני לא טוענת נגד העובדה שהוא דיבר, אלא נגד הצורה שבה עשה זאת. יש לו והיו לו אינספור במות למסור את דבריו - בתקשורת, בפני הכנסת וכולי. הוא בחר לשתוק כמעט כל הזמן (ולהפעיל את אנשיו בחרושת שמועות), ושבר את השתיקה רק בסצינה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ואם הוא היה עומד בפני מליאת הכנסת ושופך את מררתו על התקשורת זה היה יותר טוב? את זה הוא לא היה עושה בתור נשיא? לטעמי זה היה נראה הרבה יותר גרוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי רוצה שתהיה לאיש ציבור הזכות לא להתפטר עד *סוף* המשפט, בתנאי שאם הוא יוצא חייב בדין הוא יישפט בנוסף על הטעיית הציבור ("מעילה באמון" נשמע לי מתאים). בפרט, אם יתברר שמר קצב שיקר אתמול בערב, עליו לשלם על כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תהפוך את הטעיית הציבור לעבירה פלילית תרוקן את הכנסת מיושביה. בכל מקרה, אם קצב יורשע הוא יהפוך מנשיא המדינה, אדם שגר בארמון עם צוות משרתים ופוגש שועי עולם על בסיס קבוע, לאנס בכלא שכל מי שיראה אותו יבוז לו ו/או ינוד לו. כל מה שהשיג בחייו יהיה כלא היה. קשה לי לתאר לעצמי עונש קשה מזה; אם תוסיף לו עוד קנס או תקופה בפנים לא תעלה ולא תוריד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי דווקא מאוד קל ומהנה לדמיין עונשים קשים יותר. (צחקתי עם ה''מהנה''.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר ואומר: זו טקטיקה לגיטימית (בניגוד לטקטיקה של הפצת שמועות מרושעות, למשל, שאינה לגיטימית). האיש מואשם בסדרת מעשים מגעילים במיוחד; הוא נלחם על מה שנשאר מכבודו - זה כל מה שיש לו. למה שלא ישתמש בכל טקטיקה שנראה לו שתועיל? מה שהוא עושה כאן חשוף לציבור וכל אדם יכול לגבש את דעתו עליו. אם את ואנשים כמוך יחשבו שזה מכוער - הוא יפסיד מזה; גם את זה הוא צריך לקחת בחשבון. גם המתלוננות, אגב, מקבלות זמן תקשורתי לא מועט - למשל באמצעות עו"ד בראשי, קרובי משפחה וכו'. במדינת ישראל המשפט יצא כבר מזמן מתחומם הצר של בתי המשפט והפך לזירת התגוששות תקשורתית ויחצ"נית, שכל זכר לכללים ישנים כמו סוב יודיצה וכיו"ב כבר נמחק ממנה. בתנאי קרב הכל-בכל כאלה, כל שחקן בזירה מנסה לנצל כל יתרון שיש לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מזמן הפסקתי לקרוא את סימה קדמון ו/או לייחס רצינות למה שהיא כותבת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |