בתשובה לסמיילי, 21/01/07 11:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המלים של ציפר (מבחינתי עוד יתור - המלים של אפעס) לנדבקות לאלה של רוזנבלום, אבל עתון שנותן במה לשניים הראשונים לא יקבל ממני פרוטה אחת. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ובעל חנות ספרים שנותן להם (או לדומיהם) במה? ובעל הוצאת ספרים? ובעל בית קולנוע? ובעל תחנת טלויזיה? (בעקבות שיחה לא קשורה שהיתה לי הבוקר, ובעקבות התגובה שלך, אני שואל את עצמי אם יכול להיות שיש קשר בין איבוד הומור לאיבוד פרופורציה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלות בשורה הראשונה: לא. הציפרים לא יקבלו ולו פרוטה אחת של תמלוגים ממה שאני משלמת על ספר/סרט שאינו שלהם. ולא כל פרובוקציה מטומטמת היא הומור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סופרים (גמאים, תסריטאים, מחזאים...) לא מקבלים כסף רק (או אפילו בעיקר) מתמלוגים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משכורת, תשלומים מראש... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוחזר ההומור לאלתר! אבל מה היתה השיחה בבוקר? שמתי לב פעם לכך שברמה הלאומית, הבדיחות על הפלסטינים1 היו נפוצות מאד בשנות התשעים וכמעט נעלמו עם גלי הפיגועים הקשים של תחילת האלף. בערך באותה מידה נעלם גם חוש ההומור של השמאל הציוני ב-1995. מוסף הארץ פרסם לפני כמה חודשים כתבה על ההומור הפוליטי במדינות ברית המועצות לשעבר, ונדמה לי שנטען שם שמאז הקריסה (ולמרות העליה לכאורה בחופש הביטוי) גם ההומור בקריסה. מה שמזכיר לי: בתקופת ההתנתקות יצא לי לשמוע הצעה שהתגלגלה בקרב חבר'ה דתיים, לערוך לשרון כנס תמיכה בכיכר שרון. סליחה, רגע, עוד לא. כיכר רבין. או אולי כבר נקרא לה כיכר מלכי ישראל וזהו? הומור פוליטי שומר על שפיות. -------------------------- 1 - שחיתות וחלמאות ברשות, ערפאת הומו, כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פלסטיני: אוי, עוד מעט תהיה לנו מדינה עם כל הדרעק הזה - מס הכנסה, דו"חות חניה, קופת חולים... ישראלי: *אתה* בוכה? אנחנו סובלים את זה כבר למעלה מחמישים שנה! פלסטיני: אבל אתם כבר רואים את הסוף ואצלנו הייאוש רק מתחיל... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |