|
אה, לא פייר. מדובר על שגיאות סטטיסטיות במחקרים *מבוססי צ'יפּים* (microarrays), לא סתם בחקר סרטן באופן כללי. אולי משגים מתודולוגיים נפוצים גם במחקרים מסוגים אחרים, אבל התחום הספציפי הזה ידוע כשדה-מוקשים רציני. זה כמובן לא משנה את העובדה שמאמר בעייתי לא צריך להתפרסם, אבל צריך להבין שנזקו של מאמר שגוי בודד הוא מוגבל. מדעי-החיים זה לא, נניח, מתמטיקה. זה הפוך.
אם משהו במדעי-החיים מתפרסם רק פעם אחת, ברור שהוא לא נכון (ואין סיבה לטרוח ולחפש את המשגה המסויים שיש בו - טעות בהנחות, טעות בניסוי, טעות בניתוח הסטטיסטי, מה זה משנה). אם הוא מתפרסם עשרים פעמים, כנראה שהוא כן נכון (מניחים שחוקרים שונים עושים משגים מקריים ובלתי-תלויים, וכל מה ששורד את הרעש הזה מוכרח להיות אמיתי).
במתמטיקה, כל מה שמתפרסם פעם אחת הוא בוודאי נכון (מבין חמשת האנשים בעולם שמסוגלים להבין את שש השורות הראשונות בהוכחה, רק אחד קרא עד הסוף, ושאר העולם פשוט מאמין לו). מה שמוכח שוב ושוב ושוב (נניח, שאקסיומת המקבילים מיותרת) הוא בטוח שגיאה.
|
|