|
||||
|
||||
לדעתי המתח הזה הוא מדומה: הוא קיים רק אם לשיטתך לא ייתכן שיהודי החי בישראל ב-2006 ועובר את מלחמת לבנון השניה יזדהה עם הלבנונים. אבל זו טעות כמובן. אני, למשל, מאוד הזדהיתי איתם, ויש רבים כמוני. כולל כאלה שיהדותם משמעותית להם פי כמה מששלי משמעותית לי. |
|
||||
|
||||
למה כוונתך? האם הזדהית הן עם חיילי צה"ל מטילי הפצצות והן עם הפליטים שברחו מההפצצות? או שמא זאת טענה עקרונית שאומרת שאפשר לטעון מתוך ערכים פרטיקולריים-יהודיים לטובת אוניברסאליזם כלל אנושי? |
|
||||
|
||||
אכן כן: במלחמה האחרונה הזדהיתי עם החיילים, עם תושבי צפון הארץ ועם הלבנונים, שכולם היו לדעתי קורבנות של האינטרסים עתירי העוול והאיוולת של השלישייה חלוץ/פרץ/אולמרט, לפי סדר השפעה לא ברור - ושל נסראללה. ובשטחים יש הרבה מקרים שבהם אני מזדהה עם תפלסטינים וכלל לא עם החיילים, ודאי שלא עם המתנחלים. וגם: אכן "אפשר לטעון מתוך ערכים פרטיקולריים-יהודיים לטובת אוניברסאליזם כלל אנושי". ע"ע הרבנים לזכויות אדם. |
|
||||
|
||||
אכן אפשר להזדהות בו-זמנית גם עם המפציצים וגם עם המופצצים אם אנחנו הופכים בני-אדם למריונטות. לא האנשים הם אלו שמשגרים פצצות, בתוכם לא מתחולל מאבק הרואי בין טוב לרע, אלו חלוץ/פרץ/אולמרט ונסראללה שהתיישבו להם בפינה קטנה במוחם של אנשים ומשם הם שולטים על התודעה של כל השאר. כולנו קורבנות. אפשר לטעון מתוך ערכים יהודיים לטובת אוניברסאליזם כלל אנושי, אבל אפשר לטעון מתוכם גם לטובת ערכים פרטיקולריים עד כדי גזענות. אז נראה שהסיבוב הזה דרך ערכים יהודיים הוא סיבוב קצת מיותר. אם היהדות לא מכתיבה את הבחירה באילו ערכים נבחר, ובמילא אדם צריך להפעיל שיקול דעת אישי כדי לבחור את ערכיו, מדוע לא לטעון לטובת ערכיו ישר מתוך הטיעונים ששימשו אותו בשיקול הדעת? |
|
||||
|
||||
(חבל שאינני יכולה לצטט לך כאן שיר של מאיר ויזלטיר על מלחמת לבנון הראשונה, ששלמה ניצן קרא עכשיו ברדיו. בדיוק מתאים). מדוע מריונטות? איפה השליטה על התודעה מפינה קטנה בראש? האם חייל בודד יכול להחליט לצאת למלחמה? כמה חיילים קרביים יכולים לסרב לצו שמונה? או לסרב לצאת למלחמה כשהם סדירים? וכמה שיקול דעת יש להם בתוך המלחמה? או.קיי., נניח שמדובר במ"כ: הוא יכול לשנות משהו מדברי מפקדו. להחליף מסלול. לא לצאת למקום מסוים. זה קרה במלחמה הזאת, וכנראה גם הציל חיים. אבל רוב החיילים? מאיפה לקחת את המאבק ההירואי שלך בין טוב לרע? ואזרחי צפון הארץ ודרום לבנון? איזה שיקול דעת יש להם? אם לברוח עכשיו או אחר כך? או לשבת במקלט? ללכת לעבודה או לא? האם הם יכולים להשפיע על קיום המלחמה או עצירתה? כמובן, אפשר להפגין. הייתי בהפגנות גם כאן. אבל זה עזר במשהו? זוד גרוסמן פנה במכתב נרגש לאולמרט שיקיים את הפסקת האש. זה הציל את בנו? |
|
||||
|
||||
אבל אנחנו לא מדברים על היכולת של הפרט לשנות את מהלך ההיסטוריה. אנחנו מדברים על האפשרות שלך ושלי להזדהות בו-זמנית עם צדדים שנלחמים זה בזה, כשאנחנו שייכים לאחד הצדדים. כישראלי אני חושב: שיזדיינו הלבנונים. נפציץ אותם עד שהם ילמדו לא להתעסק אתנו. אני רוצה את החיילים השבויים שלנו חזרה ואני רוצה את הסרת האיום על הערים שלנו. אין לי שום עניין בלבנון או רצון להרוג, אבל מי שמרחם וגו'. כאוניברסאליסט אני חושב: אין "ישראלים" ו"לבנונים". יש בני אדם, וכל אדם צריך להישפט על בסיס מעשיו בלבד ולא להיפגע בגלל השתייכותו הקבוצתית. לדעתי, המתח בין העמדות שריר וקיים. הפתרון שאומר "אין 'ישראלים' ו'לבנונים', יש בני-אדם חפים מפשע ומולם יש את אולמרט-חלוץ-פרץ ונסראללה" הוא בעיניי היפוך של סיבה ותוצאה. יש ישראלים ולבנונים, *ובגלל זה* יש את אולמרט-פרץ-חלוץ ואת נסראללה. |
|
||||
|
||||
א. לא כולם חושבים בהכרח כמוך. ב. גם אני רוצה את השבויים שלנו בחזרה. לולא המלחמה כל הסיכויים שהם היו כבר מזמן בבית. ג. גם אני רוצה את הסרת האיום על הערים שלנו. אני לא בטוחה שהדרך הנכונה לעשות זאת הייתה להכפיל את האיום פי כמה וכמה למשך למעלה מחודש ולממש אותו בעשרות הרוגים ופצועיפ רבים, פליטים ואכולי טראומות. ד. *מבחינתך* המתח שריר וקיים אין זה אומר שמבחינתו של נתנאל לאור כך הוא. |
|
||||
|
||||
ג. גם אני לא בטוח. ד. בודאי. במקרה זה, אני מנהל דיאלוג עם השיר ולא עם פרופ' לאור. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין משהו. מינוחית ,האם אתה טוען שהזדהות ממניעים פרטיקולריסטיים היא הזדהות עם הקבוצה המיידית שלך - יהודים/ישאלים, לעומת אוניברסלים שזה נניח אנושיות כללית? שנית, האם זה אומר שבפניך עומדת ברירה בינרית של או הזדהות מנקודת מבט ישראלית או מנקודת מבט אנושית? האם לא ניתן לחשוב על מצב שבו אתה מזדהה בעת ובעונה אחת מתוך שתי נקודות המבט? (וזה מבלי להכנס בכלל לשאלות של מ"ט אבסטרקטיות מצד אחד הפועלות עפ"י עקרונות בוליאנים, או מצד שני לפעילות ניורונית הפועלות עפ"י עקרונות של כל דאלים גבר). אפילו אם נניח שאלו שתי האפשרויות היחידות על פיהן פועלת ההזדהות שלך, האם לא ניתן למשל לשנות את נקודת החיתוך המפרידה בין קבוצות המטרה הפרטיקולרית והאוניברסלית. ז"א, במקום לראות את קבוצת היחוס המיידית שלך שהיא הישראלים, למול הכללת הלבנונים בקבוצה אוניברסלית, הקבוצה הפרטיקולרית שלך תהיה האזרחים התמימים שסובלים מהמלחמה - ישראלים ולבנונים, לעומת מחרחרי המלחמה - ממשלת ישראל ומנהיגי החיזבאללה/אירן? |
|
||||
|
||||
בעניין המינוח, דומני שאלו מונחים שמתארים תנועות במחשבה ובהיסטוריה האירופאית יותר מאשר מניעים. האוניברסאליסטים הם הוגי ההשכלה מול הפרטיקולריסטים שהם הוגי הרומנטיקה והלאומיות. אני לא יודע על מתאם בין פילוסופיה לבין מניעים, ולהשקפתי גם כל מחקר אמפירי שינסה למצוא קשר כזה הוא מוטעה ביסודו. בעניין התוכן, אני חושב שהנקודה החשובה היא שיש כאן מתח בין נקודות ההזדהות. השיר עומד במקום שהמתח מתקיים. ברור שאפשר לפתור את המתח הזה, כמו שאפשר לפתור כל בעיה. פתרון הוא תמיד שאלה של מחיר. פתרון של הזדהות עם שתי נקודות המבט בו זמנית מחייב אותנו לצאת מעמדה של מעורבות לעמדת הפסיכולוג. בעיניי, זה מחיר גבוה מדי לשלם. אני רוצה להיות מעורב ואני רוצה שיהיה לי אכפת, ולא להיות זה שמבין ועושה ''א-הא''. הפתרון של שינוי נקודת החיתוך לאזרחים מול הנהגות אינו קביל בעיניי. תמיד אפשר לייחס את הרוע בעולם ל''תודעה כוזבת'' שנוצרת ע''י השליטים, אבל המחיר - הפיכתנו למריונטות של השליטים - שוב נראה לי גבוה מדי. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב ש"פתרון הוא תמיד שאלה של מחיר," ואני לא חושב שיש [רק] בסיס "כלכלי" להתנהגות (כמושג כללי שאיננו מוגבל רק להתנהגות נצפית). אני לא התעמקתי בשיר ולא בניתוחו אלא רק בדיון בינך לבין האלמוני בנוגע "[ל]אפשרות שלך ושלי להזדהות בו-זמנית עם צדדים שנלחמים זה בזה, כשאנחנו שייכים לאחד הצדדים." הרגשת היזדהות "דיאלקטית" של דבר והיפוכו היא דבר אנושי, ואיננו מוגלב לעמדת הפסיכולוג המתבונן המרוחק. בעצם צריך לכתוב "היפוכו" כי ההגדרה הזו היא פועל יוצא של נקודת ההשקפה שלך. צריך אולי לזכור שמדובר במצב של "נוכחות המוות" (ראה את המאמר שלי בנידון) בו רמת ההזדהות עם הקבוצה שלך עולה באופן כללי. אבל זה לא אומר שאנשים שונים לא יגיבו בצורה שונה לסיטואציה הזו ואצלם אולי רמת האמפטיה הכללית תעלה, ואם תצרף לזה את ההכרה שיש לאנשים זהויות שונות כך שלא בהכרח לבנוני=אויב, אפשר לראות כיצד ניתן להזדהות בעת ובעונה אחת עם הקבוצה שלך ואם [לפחות חלק מ] הקבוצה השניה, האויבת לכאורה. ולכן, לא מדובר גם בניתוח סוציולוגי של "תודעה כוזבת," כפי שכתבת אלא שאנשים שמרגישית התנגדות ממשית להחלטות המנהיגים שלהם יכולים לפתח הזדהות גם עם אלא שסובלים כתוצאה מאותן ההחלטות, בשני הצדדים. |
|
||||
|
||||
אפשר להתווכח על הפרטים. אבל האם אתה לא מסכים לנקודת המוצא שלי? אני חושב שהעמדה של "אנחנו מול הם" היא עמדה פסיכולוגית בסיסית וראשונית. ה"אנחנו" וה"הם" יכולים להיות לאומיים, הם יכולים להיות כוחות האור הרציונאליים מול כוחות החושך של הימניים והדתיים והם יכולים להסתדר בצורות אחרות. עכשיו, כמובן שאנחנו לא מוגבלים לעמדות פסיכולוגיות ראשוניות. אנחנו מסוגלים לעשות אבחנות מורכבות יותר, לאדם המודרני יש מארג מורכב של זהויות וכולי. אבל אלו כבר פתרונות. פתרונות פילוסופיים, או - אם תרצה - פתרונות פסיכולוגיים במובן של תיאוריות פסיכודינמיות: הפתרונות "מתלבשים" על עמדות ראשוניות "ושואבים" מהן את האנרגיות לקיומן. |
|
||||
|
||||
את ההזדהות עם "אנחנו" ו"הם" אפשר לעורר במעבדה על סמך קריטריונים הזוים לחלוטין. השאלה היא מיהם אותם "אנחנו/הם" עבורך, כשאתה מגיב לסיטואציה ריאלית מסוימת. פתרונות פסיכולוגים אינם כלים שאתה נוטל מהמדף כשאתה נתקל בדילמה, כביכול כאילו יש פער בין האני לבין הפתרון אותו הוא מחליט ליישם אחרי תהליך של עיבוד נתונים, שיקלול עלויות וקבלת החלטות. אלא שזוהי הדרך בה אתה מתמודד עם המציאות. קרי, ה"פתרונות הפסיכולוגים שמתלבשים על" הם תיאור בדיעבד. אנשים בהחלט יכולים להזדהות עם הקבוצה המיידית שלהם אבל באותה מידה הם יכולים להזדהות עם הקבוצה אותה אתה, כמתבונן מהצד, תופס כקבוצה עוינת. יש לך מספיק דוגמאות מההיסטוריה. (אגב, לא ברור לי למה רק לאדם המודרני "יש מארג מורכב של זהויות," אני לא חושב שעבר מספיק זמן כדי שיתפתח זן אדם עם פסיכולוגיה שונה מזו של האדם בעת העתיקה). בכל אופן, הרגשת ההזדהות הלאומית לא עובדת על כל האנשים בצורה שווה, ובהחלט יתכן שישנם אנשים שיזדהו לאורך קווי מתאר שונים, או עם שני קבוצות בעצ ובעונה אחת, כפי שכתבתי מקודם. אני לא חושב שהדיכוטומיה אותה ניסית לצייר (דסקרפטיבית? נורמטיבית?) תופסת אקסיומטית. הרי כל הפסיכולוגיה מבוססת על מתח בין הכללה להכרה בשונות אנושית. |
|
||||
|
||||
ברור שהרגשת ההזדהות הלאומית לא עובדת על כל האנשים בצורה שווה, ושהחלוקה ל"אנחנו-הם" לפי קווי המתאר הלאומיים היא תרבותית ואינה שייכת לטבע האדם. אבל עדיין, זאת התרבות כיום, ואדם בחברה המודרנית צריך לפתח יחס כלפי החלוקה הזאת, גם אם הוא אישית אינו מרגיש שהחלוקה הזאת מבטאת את רגשותיו: האם הוא מאמץ אותה, מתנגד לה, מתעלם ממנה או אוחז באחת מאינספור עמדות הביניים כלפיה. יכול להיות שאדם שהחלוקה הזאת אינה מבטאת את רגשותיו פחות יהנה מהשיר (או לפחות, מהפרשנות שלי לשיר). |
|
||||
|
||||
מעניין לראות שבמובלע לפחות אתה מניח שישנה הזדהות קוגנטיבית (רציונלית?) בנוסף להזדהות שלצורך העניין אקרא לה אמוציונלית. היינו, ישנה הנטיה הפנימית להזדהות עם X ויש מה "[ש]אדם בחברה המודרנית *צריך* לפתח" (הדגשה שלי). אלא שאתה גם מתעלם במידה מסוימת מהטענה שהעליתי שאדם יכול להזדהות עם X ועם Y גם אם לצופה מן הצד נראה שיש סתירה בין X ל Y. מה עוד, וכאן אני חוזר על עצמי, שאני מניח (בלי כל תימוכין אמפירי) שלאנשים יש יכולת לשרטט קווי מיתאר שונים, ולאו דווקא בינריים. אני גם לא הייתי מגביל את התאור הזה ל"חברה המודרנית" כפי שכתבתי מקודם. המודרניות היא אולי במורכבות ההסברים שלנו, ולא במורכבות ההתנהגות האישית, או אפילו בסביבה התרבותית-חברתית, אבל זה ממש במאמר מוסגר. |
|
||||
|
||||
אני חושב שזאת שאלה של מתודולוגיית חשיבה על הנושא. אני לא רואה בעצמי ''צופה מהצד'' על המחשבות והרגשות של אנשים. בתור צופה מהצד לעולם לא אוכל להבין מה הולך כאן. הדרך היחידה שלי להבנה היא שימוש בעצמי כאדם שחי בחברה הישראלית ומבין (פחות או יותר) את המושגים התרבותיים העיקריים שבאמצעותה היא פועלת. כך אני יודע שהחלוקה ל''אנחנו מול הם'' לפי קווי מתאר לאומיים היא חלק מאוד חשוב ובסיסי בתרבות שלנו. אני לא חושב שהחלוקה הזאת היא הדרך היחידה שהחברה הישראלית מציעה לנו כדרך למפות את המציאות סביבנו. בחברה הישראלית ישנם גם אידיאלים אחרים (כמו אחוות-עמים ואוניברסאליזם). אדם יכול להחליט שלמרות שאלו הם המושגים הנפוצים, הוא אינו מקבל את החלוקה לפי קווי-הלאומיות ואפילו בוחר להאבק לטובת אידאל אחר. אבל אדם לא יכול להיות ישראלי ובד בבד להתעלם מהחלוקה הזאת. התעלמות מהמושגים החברתיים הבסיסיים מצביעה על אוטיזם חברתי או לפחות על תכלול חברתי דפוק. בנוגע לקווי מתאר שונים ולאו דווקא בינאריים, אין לי מושג. כרגע לא עולה בדעתי דרך לתקוף את הנושא. |
|
||||
|
||||
אתה יכול להבין באמצעות כל מני "שיטות." אחת מהן היא האנלוגיה כפי שכתבת "שימוש בעצמי כאדם שחי בחברה הישראלית." אתה גם יכול לפעול לפי "תאוריה" פנימית על איך פועלת נפש האדם, ולהסיק מסקנות לגבי מי "שחי בחברה הישראלית." אתה גם יכול לדמיין כיצד יפעל/ירגיש מישהו "שחי בחברה הישראלית" ולהגיע למסקנות או רגשות בנידון, ואפילו לכדי נקיטת דרכי פעולה. מכיוון שאין זו החלוקה היחידה - אנחנו ולצרינו - הרי שוודאי שישנם אנשים שיכולים לגלות מידה שונה של הזדהות עם קבוצות אחרות או עם הקבוצה שלך, מה שאומר שהחלוקה הבינרית שהצעת בהתחלה איננה תופסת לגבי כולם, וגם ה"צריך" איננו אלא בגדר המלצה שבאה ממי שיש לו השקפת עולם מסוימת (ורציונלית-מודעת-קוגנטיבית). שהרי אזרחות ישראלית איננה מחייבת בהכרח פטריוטיות ישראלית, עם כל ההזדהות שכרוכה בזה. |
|
||||
|
||||
מה פירוש "ואדם בחברה המודרנית צריך לפתח יחס כלפי החלוקה הזאת"? מאיזה בחינה *צריך*? ושוב אני חוזרת - מדוע מריונטות? ומדוע הסתכלות מהצד? אני אינני מסתכלת מהצד כלל ועיקר. נהפוך הוא, אני מאוד מעורבת. |
|
||||
|
||||
לשאלה הראשונה, ראי תגובתי לרון. אני אמרתי שאת מסתכלת מהצד? אפשר לאמץ כל מיני פתרונות לדילמה, ואפשר לדגול בזווית הסתכלות אחת בלבד (נניח, אוניברסאליזם). |
|
||||
|
||||
ועכשיו - לא ייאמן - חלוץ התפטר! |
|
||||
|
||||
"זוד" צ"ל "דוד", כמובן. ובעניין הערכים היהודיים: הסיבוב דרכם הוא מיותר גם לגבי, אבל לא לגבי אנשים דתיים. והגענו לזה בכלל משום שטענת שהשיר מקיים מתח בין הדימויים היהודיים בשיר לבין ערכיו האוניברסליים. כל מה שאמרתי הוא, שהמתח הזה כלל איננו הכרחי. |
|
||||
|
||||
את מזכירה בנשימה אחת את מנהיגויות ישראל והחזבאללה. אי האבחנה קצת מקוממת אותי. האם באמת אין הבדל מוסרי ביניהן? אני מניח שיש לך ביקורת על מוסריותה של ישראל. התבונני לרגע בתקופת מלחמת העולם השנייה. בארה"ב הייתה אפלייה גזענית כנגד שחורים עד כדי אפטהייד. בריטניה הייתה מעצמה קולוניאלית. במהלך המלחמה הורו מנהיגי המערב להשמיד רכוזי אוכלוסייה שלמים, והיו מוכנים להקריב מיליוני חיילים כדי להשיג לא פחות מנצחון מוחלט. למרות פגמים מוסריים רבים אלה, רבים יסכימו שסטלין ובוודאי היטלר, היו גרועים יותר מבחינה מוסרית. למרות כל הפגמים שבה, ההנהגה הישראלית היא עדיין דמוקרטית, ליברלית, ומאופקת הרבה יותר מההנהגה של השכנים. |
|
||||
|
||||
דווקא טרחתי בכוונת מכוון *לא* להזכיר אותם בנשימה אחת. עם זאת, עליי להזכיר לך שנסראללה עדיין איננו ההנהגה של השכנים, לפחות לאר של שום מדינה שכנה, אם כי עשינו כמיטב יכולתנו על מנת שיגיע למעמד זה. |
|
||||
|
||||
מעניין המעבר הכביכול-מובן-מאליו, מישראל:לבנון לחיילי צה"ל מטילי פצצות:פליטים בורחים, ולא (למשל) לאזרחים מופצצים:אנשי חיזבאללה יורי קטיושות. |
|
||||
|
||||
דווקא לא כל כך מעניין. לא חשדתי באלמונית שהיא הזדהתה עם אנשי החיזבאללה ששיגרו קטיושות על ישראל. תהיתי אם היא הזדהתה עם חיילי צה''ל שנשלחו מטעם המדינה שלה להפציץ בלבנון. |
|
||||
|
||||
אין לי שום הזדהות עם אנשי החיזבאללה, אלא רק עם הישראלים ועם תושבי לבנון. |
|
||||
|
||||
פרט קטן שאת מתעלמת ממנו הוא, שתושבי לבנון מזדהים עם חיזבאללה, בעיקר בכל הנוגע למלחמתה הצודקת נגד הכובש הציוני. כפי שתושבי ישראל (היהודים) הזדהו עם ממשלתם במלחמתה בלבנון. ההבחנה שלך בין אזרחים זכים ומנהיגים מרושעים היא תמימה. |
|
||||
|
||||
לא ממש. ראשית, הזדהותם של תושבי לבנון עם החיזבאללה נבנתה בהדרגה תוך כדי המלחמה, ולאור ההתקפות הישאליות שהרגו בהם והעיפו אותם מבתיהם. שנית, אין ספק שהתושבים משני הצדדים הזדהו (ברובם) עם המלחמה, אבל לא הם שהחליטו עליה ולא הם אלה שגייסו את הלוחמים. |
|
||||
|
||||
הם לא המחליטים, אבל הם בחרו את המחליטים, כשבמצע שלהם הופיעה האידאולגיה של מלחמה באויב הציוני. |
|
||||
|
||||
אה? זה חידוש מעניין. יש סימוכין? |
|
||||
|
||||
מה חדש? שאחת ממטרותיה המוצהרות של חיזבאללה היא סילוק בכוח של הכיבוש הציוני? |
|
||||
|
||||
לא, שהלבנונים בחרו בחיזבאללה. |
|
||||
|
||||
Your emphasis should be on what creates unity among Israelis. We both know what creates unity among Lebanese in the last 25 years, but what are the unities between Israelis when supporting their governments? Is it a religious unity? Is it an economic unity? Is it a fear that all Arabs are just waiting to kill them? What makes you the only one on this thread to declare solidarity with the Lebanese masses?
We should expose all unreal unity; this would be the only way to create a polarization in the Israeli society. |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שהארץ הזאת זקוקה לעוד קיטובים מעבר לאלה הקיימים: הציבור כאן מקוטב להפליא גם כך. הבעיה היא שגם בין אלה המכנים את עצמם "שמאלנים" יש רוב גדול של אנשים שעיקר "שמאלניותם" היא האופן שבו הם תופסים את התועלת הבטחונית של ישראל. מה שמטריד אותי במיוחד ביחס למלחמה האחרונה הוא שגם לשיטתם אינני רואה שום היגיון אפשרי בתמיכה בה, כשהייתי סבורה שכל אדם בר דעת יראה מראש שמלחמה זו תביא רק נזק לכולם. ובמיוחד איך אפשר לתמוך בה בדיעבד? נבצר ממני. כל הנימוקים ששמעתי עד היום מדוע צריך היה לצאת למלחמה הזאת נראים לי נימוקים טובים מאוד נגדה. אגב, גם אם אני היחידה *בפתיל הזה* שהביעה הזדהות עם הלבנונים, הרי אינני היחידה בציבור הכללי שמרגישה גם, ואפילו לא באייל. |
|
||||
|
||||
Before I reply to your comment I would like to share with you a story that I was reminded of while reading your other comments on this thread. I once had a conversation with a person who was tortured in the Khiam prison. He was caught trying to bring food into his village while the village was under curfew for more than a mouth (the person was working for the Red Cross). While tutored by the SLA (I would spear you of how he was tortured) who were trained and paid by the Israeli military, Israelis were present, and the prison it self was run by Israeli generals. After being tutored for more than a couple of months he was led into an Israeli helicopter and thrown into the ocean at a close distance to shore. I gauss my point in telling you this story is that in the bigger picture Israeli soldiers are not “forced” into or are “obligated” to perform the fascist orders of the Israeli government. Israelis do have choices; they can refuse orders and save lives.
I would like to only add some thoughts to your latest comments which I feel both of us agree on. The disagreement among Israelis in regard to latest invasion of Lebanon revolves fully around the question of how could the war be “managed better”, or why were so many Israeli soldiers killed. There is nothing in this debate about the more than a thousand Lebanese who died during the invasion, nor there is any mentions of the long occupation of Lebanon by the state of Israel and the condition this occupation gave rise too. In other words, both sides see themselves as part of a collective whose interest is represented by the IDF and the Zionist government. If we want change, if we want to stop the next invasion by state of Israel to god knows where, we need to break this false unity. We need to attack the brainwash thinking that enforces and creates unity between Israelis and their corrupt government, and build and farcify the solidarity between humans. Yes, there are some Israelis who agree with you, they are however, the rare acceptation in the Israeli society. People like you are allowed to stick around only to propagate the usual mantra that Israel is the “only democracy in the Middle East”. Ideas like the ones that you raise are only tolerated as long as they stay in the realm theory and are kept away from the main-stream news, schools, and universities. Furthermore, when people take the ideas that you wrote about and apply them to reality they are spied on, subjected to harassment, and imprisoned. Almost anyone can declare in Israel to be religious and avoid the army, on the other hand, people who declare that the state of Israel is committing crimes against humanity and therefore would not enlist are put in prison. Settlers (the modern version of the KKK) are allowed to kill and terrorize Palestinian while other people are not allowed to oppose the building of an illegal apartheid wall. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |