בתשובה לערן בילינסקי, 23/01/04 21:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יכולה לשנות באוקטבה, אבל לא רק, הכל תלוי בעוצמת הנשיפה. כלי נשיפה בפרט וחליל בכלל בנויים על צלילים עיליים (מושג שהוזכר כאן בתגובות, אם כי בכמות קטנה בהרבה מן הצפוי). אני יכולה1 לסתום את כל החורים, כדי לקבל את הצליל הנמוך ביותר - דו (יש גם חלילים עם סי, אבל זה לא ממש רלוונטי לדוגמה). אם אני אנשוף חזק יותר אני אקבל דו באוקטבה מעל; חזק יותר - סול; חזק יותר - דו גבוה יותר (2 אוקטבות מעל לדו שממנו התחלתי); חזק יותר - מי (מעליו), סול וכן הלאה - שורה של צלילים עיליים ברצף (אני מניחה שההצלחה ואיכות הצליל תלויה במיומנות הטכנית של הנגן - הכל בשפתיים). הסיבה לכך הוסברה ע"י אוהב איילות בתגובה 286786. ההסבר שאני קיבלתי (דומה מאד, אבל משתמש במונחים טיפה שונים) הוא שצלילים עיליים הם פתרונות שונים למשוואת הגלים. בכלי נשיפה יש עמוד אוויר שרוטט, וע"י שינוי של תנאי ההתחלה (עוצמת האוויר הננשף) ניתן "לעורר" פתרון אחר (צריך רק לעבוד יותר קשה...). בחליל האוקטבה השניה היא בעלת אצבוע זהה2 לראשונה, כשההבדל היחיד הוא בנשיפה, שהיא חזקה יותר. האוקטבה השלישית כבר מבוססת על אצבוע שונה, אבל האצבוע הוא החלק הזניח, כיוון שכאן זו כבר הדרגה השניה של הצלילים העיליים, מה שמחייב נשיפה חזקה עוד יותר, ועבודת שפתיים קשה יותר. אם מפקששים באוקטבה השניה, הצליל "נופל" אוקטבה. אם מפקששים באוקטבה השלישית נופלים בקווינטה (פאדיחות הרבה יותר גדולות). אגב, לא יצא לי לשמוע, אבל מהאינטרנט נודע לי שקיים גם אצבוע (כנראה לא רשמי) לאוקטבה רביעית. כל מה שיש לי לומר בנושא הוא בהצלחה למבצעים ולמאזינים3. ניתן לשחק קצת מסביב לכל צליל, אבל לא שמעתי4 שעושים את זה (באופן שבו נגני כלי קשת עושים זאת). לרוב כשמכוונים חליל צריך "להוריד" אותו טיפה, וזה נעשה ע"י הוצא קלה של החלק עם הפיה5, אבל אם קרה מקרה וצריך להגביה מעט מאיזושהי סיבה, אפשר לפעמים לשחק קצת עם זוית ההחזקה בשפתים ועם עוצמת הנשיפה (גם זה, כמובן, תלוי במיומנות הטכנית של הנגן, אבל בכל מקרה אני די מסופקת אם אפשר להתמיד בכך ובאופן עקבי במשך כל הנגינה, ולכן זה לא ממש פתרון). 1 וזה נבדק הלכה למעשה, אם כי אני לא זוכרת עד לאיזה צליל הגעתי (נדמה לי שלמי). 2 למעט דו, ורה (שנבדל רק בנקב נוסף פתוח, וגם זה רק כדי שזה ישמע יותר נקי). 3 פעם התבדחתי שאם אתה נסחף ושוכח לעצור בזמן, אתה עלול "להתעורר" ולגלות שכל כלבי השכונה נאספו סביבך... ;-) 4 אני לא מתיימרת להיות מבינה גדולה בתחום. 5 מישהו כתב כאן שמייצרים אותם טיפה גבוה ליתר בטחון, מה שמתיישב לי עם העובדה שכיוון כלפי מטה הוא הכיוונון האפשרי היחיד, מטבע הדברים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מסקרן אותי עניין הפרש האוקטבה לפי עוצמת הנשיפה. נניח שאת סותמת את כל החורים ומנגנת את הדו הנמוך. ואז את מגבירה *בהדרגה* את עוצמת הנשיפה. מה יקרה? האם הצליל יישאר אותו דבר ואז פתאום יקפוץ אוקטבה? (חלילנים אחרים מוזמנים גם לענות, כמובן.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שמעולם לא ניסיתי. באופן עקרוני, עם הגברת הנשיפה הצליל יישמע חזק יותר (מטבע הדברים...) עד נקודת "פריצה" מסויימת, שבה לחץ האוויר כבר יהיה חזק מדי מכדי לייצר דו נמוך1, אבל אני לא בטוחה שיתקבל מייד הדו באוקטבה מעל. נראה לי הגיוני יותר שיהיו כל מיני צלילים צורמניים בדרך, עד שהצליל "יתבסס" על דו. למען האמת, גם דו (של אוקטבה שניה) שמופק בדרך כזו, לא יהיה נקי, ולכן האצבוע הרשמי שלו שונה2. זו תיאוריה שמסקרן אותי מאד לבדוק, אני מבטיחה לנסות ולדווח (גיליתי את ההודעה רק עכשיו, והשעה אינה יאה לנסיון). 1 הצלילים הנמוכים מחייבים נשיפה מתונה יותר, בפרט הדו הנמוך, שהוא הקשה ביותר. נדרשת מיומנות טכנית גבוהה יותר כדי להפיק אותם, ובעיקר אם רוצים לנגן פורטה, כי הם עלולים "לברוח". 2 זה גם אצבוע נוח יותר, וקל יותר להפיק את הצליל באמצעותו (לא צריך לנשוף חזק במיוחד, האצבוע עצמו מספק את רוב העבודה, במקרה הזה). נ.ב. עוף-טופיקי הערב חזרתי מצפיה שניה בהצגה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר". אני זוכרת לטובה את הכתבה שלך (עליה אף הגבתי באריכות בשעתו). דעתי לא השתנה בהרבה, וגם שנה(+) לא הצליחה לחבב עלי יותר את העיבודים של רכטר על פני אלה של אריה לבנון... דבר אחד לטובה: המחליפות של מירי מסיקה ושל גלית גיאת הרבה פחות מנייריסטיות מהן. השחקנית בתפקיד נעמה היתה הרבה פחות פרחולה צפצפנית, והפכה את הצפיה לנעימה בהרבה לטעמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מעבר צורמני כלשהו בין הדו הנמוך לדו באוקטבה מעליו (שהוא בעצמו, כאמור, מהדהד קצת מוזר ולא נקי) אבל הוא מעבר קצר מאד, כמעט מיידי, ולא הצלחתי לאבחן מה בדיוק קורה שם באמצע. אגב, בדקתי שוב כמה צלילי עיליים אני מצליחה לעורר מדו נמוך, והגעתי עד לחמישי (סול באוקטבה שלישית). כלומר: (דו)-דו-סול-דו-מי-סול. יש הסבר ממצה בוקיפדיה: צליל עילי [ויקיפדיה] |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |