בתשובה לאפופידס, 09/11/01 18:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דווקא ה''שורש'' פסיכי, מופיע במקור (בהטייה כפועל). כך שאולי זו בעצם דוגמה לא מוצלחת במיוחד, שכן בה התרגום הראשון פשוט לא נאמן מספיק למקור, ואף השני אינו מושלם שכן הוא תקני-פחות מהביטוי המקורי. אמנם ייתכן שתרגומים חוזרים ונשנים של היצירה ייטיבו עמה לאורך זמן, אך אליה וקוץ בה. רומן דוגמת ''האמן ומרגריטה'', אשר מטיבו נועד לשרטט דיוקן של התרבות והתקופה המדוברת, מאבד להערכתי חלק ניכר מערכו המקורי בתהליך עדכון השפה בתרגום. מה גם שיצירות מסדר גודל שכזה, נוטות לטבוע מטבעות לשון וביטויים מתוכם, בשפת המקור, כך שאפילו קוראים החיים בתקופה שונה לחלוטין מזו בה נכתבה היצירה, וכתוצאה מכך דוברים שפה יומיומית שונה במקצת, סביר להניח שלא יהיו זרים לחלוטין לשפה המקורית (על גווניה). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם במקור המילה "פסיכי" מופיעה בפועל (להפסך?), הרי שהתרגום המקורי ("להיטפש") הוא מוצלח יותר בשימור הכוונה (הוא לא מתנהג כמו פסיכי, אלא נעשה פסיכי, או טיפש). כפי שציינתי במקום אחר - גם תרגומים טובעים לעיתים מטבעות לשון. "אשרי, יתום אני", למשל, או "צייר לי כבשה". לפחות במקרה השני, מדובר בתרגום לא מדוייק. במקור נאמר "כבש", ואכן - כך נכתב בתרגום המחודש. אבל מה יותר חשוב, הצמדות למקור, או העובדה ש"צייר לי כבשה" נהפך כבר למטבע לשון עובר לסוחר בארצנו? אגב, האם אני צודק בהערכתי ש"הנסיך הקטן" הוא נכס צאן ברזל בארץ הרבה יותר מאשר בכל מדינה אחרת (פרט אולי לצרפת)? (כן, "עובר לסוחר" היה בדיחה. כן, זה לא מצחיק. רדו ממני). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרגום מילולי של המקור הוא דווקא (למיטב הבנתי), "להתנהג בפסיכיות" (מילה אחת במקור), הבעיה נעוצה בכך שצורת התבטאות זו בעברית הינה מנומסת/מקובלת פחות מזו שבמקור, שגם בו היא כאמור לא בדיוק "שפה גבוהה". נראה כי אין טעם להמשיך ולדון בנקודה זו, השורה התחתונה היא שהקורא העברי לא מרויח יחסית למקבילו הרוסי (ולדעתי אף מפסיד ניואנס כלשהו, גם אם זניח) בדוגמה זו. אין זה שולל כמובן את הטיעון לחלוטין. אגב, התוכל לפרט לגבי "הנסיך הקטן"? מה יחודו עבור ישראל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות בקבוצת הגיל שלי, אין אדם שלא מכיר את הספר הזה. התמונה שעל הכריכה תזוהה ע''י כל אדם שאני מכיר. הספר צוטט במספר מקומות - בסדרה ''קרובים קרובים'', בשיר ''הנסיך הקטן מפלוגה ב''', ובעוד מקומות רבים. הספר הוא נכס צאן ברזל של תנועות הנוער לדורותיהן. וכאמור - המשפט ''צייר לי כבשה'' נהפך למטבע לשון מוכרת. כנ''ל לגבי נחש הבריח שבלע פיל. אני פשוט לא חושב שבמדינות אחרות הספר זכה להצלחה כזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהמם .. איך הלינק עונה על השאלה? בסקירה מהירה של האתר לא מצאתי אף אזכור של ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם "אשרי, יתום אני" הוא שגיאת-תרגום, לפחות לפי אריה אהרוני (שסיים לאחרונה לתרגם את כל כתבי שלום עליכם). לדבריו, המקור אינו מליצי כלל, אלא הוא קריאת שמחה פשוטה של ילד (משהו בסגנון "איזה כיף, אני יתום!"; אין לי את תרגומו של אהרוני כאן מולי). אני מניח שהניסוח "אשרי" וגו' היה מליצי עוד כשפורסם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |