בתשובה לרון בן-יעקב, 25/12/06 23:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ענית לי? מצטער, לא שמתי לב. איך זה ינתק את הקשר בין הסורים לאיראנים? האם הסורים יוותרו על הקשר עם האיראנים לטובת קשר עם ארה"ב? איך זה יעזור לאמריקאים לצאת מעירק? 'אין מרחב מיקוח גדול על הגולן' - מה ישראל רשאית לדרוש בעד הגולן? (אם בכלל) אם אתה מעדיף תשובה רטורית - 'מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות אם ישראל תדחה את פניית סוריה?' |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מהלכי דיונים עם ישראל, שכמובן יכלול גם את ארה"ב וסביר שאת האיחוד האירופאי והאו"ם, עשוי לתרום להחלשת הקשר בין סוריה ואירן. בנוסף לאמור לעיל, ארה"ב צריכה כל שבב של עזרה כדי לעזוב את עירק "בלב שקט" ולהפחית סכנה מהאגף המערבי של עירק, וגם מהאגף המזרחי-דרומי של עירק (אירן וקשריה עם האוכלוסיה השיעית בעירק). ישראל לא "רשאית לדרוש" אלא חייבת לדרוש, וזו למעשה ברירת המחדל של הסכם צפוי. הדרישה היא בהתאם למודל שנקבע בהסכמים עם מצרים וירדן, תוך התאמות מתבקשות לסיטואציה הסורית. "מרחב המיקוח" מתייחס כמובן לכמות השטח ממנו ישראל תיסוג שעליו, כפי שכתבתי מקודם, הסכימו ממשלות וראשי ממשלה בעבר (ראה 242). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שבמקום לענות חזרת על השאלות בלי סימני השאלה. אמרת גם קודם שדיונים בין סוריה לישראל (וכל הגורמים האחרים) יכולים להחליש את הקשר בין סוריה לאיראן, השאלה היתה 'איך?' האמריקאים יאיימו עליהם בסנקציות אם לא ינתקו את הקשר עם האיראנים? יש גם מדינות אירופאיות שמקיימות קשרים עם איראן. האם יכריחו אותם להפסיק את הברחות הנשק לחיזבאללה? הם לא מבריחים בעצמם, הם 'לא מצליחים' לעצור את המבריחים. אולי יצליחו להכריח אותם לסגור את משרדי החמאס. (האם אז חאלד משעל יעבור לטוניס כדי לחקות את ערפאת?) ברור שארה"ב צריכה עזרה כדי לצאת מעירק. האם הסורים 'יצליחו' פתאום למנוע מטרוריסטים לברוח מעירק לסוריה או להיפך? גם אם כן, איך זה ישפיע על הצד האיראני? האם אתה מצפה\מקווה שהשיחות, והקשר המחודש עם המערב, יעוררו בסוריה רצון טוב ונכונות לעזור במלחמה בטרור? בירדן ובמצרים זה פעל (בירדן יותר מבמצרים), אולי זה יעבוד גם בסוריה. ייתכן שסוריה תלויה באיראן ובחיזבאללה יותר משירדן ומצרים היו תלויות בגורמים שליליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(התגובה האלמונית היא שלי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור מה שאתה טוען שלא כדאי להתעסק בזה כי אין 100% סיכויי הצלחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני טוען שאני לא מבין מה ישראל צריכה\מתכוונת לדרוש מהסורים, ומה הסורים יכולים\מוכנים לתת לישראל. אם העלית את שאלת הסיכויים - אם סיכויי ההצלחה נמוכים מאוד (10% למשל), האם עדיין ישראל צריכה להיכנס למשא ומתן ולהחזיר את הגולן? האם אתה מעריך שהסיכוי להשיג הסכם טוב עם אסד גבוה או נמוך? (אם נתעלם מהעובדה שאולמרט מבטל לגמרי את האפשרות לדון עם הסורים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש "להיכנס למשא ומתן ולהחזיר את הגולן"? אם המו"מ לא יצלח ודאי שאף אחד לא יחזיר את הגולן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם המו"מ יצליח והסכם יחתם, ישראל כנראה תחזיר את הגולן גם אם סוריה לא תקפיד\תצליח לקיים את ההסכם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם המו''מ יצליח והסכם ייחתם, עדיין אין לדעת אם ישראל תחזיר את הגולן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ההסכם יכלול סעיף מפורש הקובע שעל ישראל להחזיר את הגולן, איך ישראל תצליח להתחמק (אם נניח שסוריה לא תשגר פתאום טילים)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ישראל מלאה את כל הסעיפים המפורשים בהסכם אוסלו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אבל צה"ל יצא משטחי A (וחזר מאוחר יותר במבצעים אלו ואחרים). יש סעיפים שקל יותר להתחמק מקיומם (אי-הרחבת התנחלויות, למשל) וסעיפים שקשה יותר להתחמק מקיומם (כמו החרבת כל הישובים בגולן והסגת גדר הגבול תוך X חודשים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פינוי ההתנחלויות מרמת הגולן איננו עניין של ימים אחדים. בזמן הנדרש עלולים גם לחסל איזה ראש ממשלה או שניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש "לקיים את ההסכם"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לבצע את הסעיפים הכלולים בהסכם. למשל: (בהנחה שסעיפים כאלו ייכללו בהסכם, אם וכאשר) לחסום הברחות נשק לחיזבאללה. לסגור את משרדי החמאס. (זה כנראה יבוצע) למנוע הסתננות טרוריסטים לעיראק. סוריה גם היום לא מודה בתמיכה בחיזבאללה ובטרוריסטים בעיראק. אם הם לא ירצו לקיים את הסעיפים הם יטענו שהם מנסים, יחרימו כמה משלוחים ויתפסו כמה מסתננים כדי להרשים ברצינות כוונותיהם, ויניחו ליתר ההברחות לחלוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה סנקציות? סוריה היתה חברה בקואליציה האמריקאית של 1991, אבל מאז ארה"ב ניתקה איתה יחסים (שזה צעד בעייתי מאד בפני עצמו למדינה שמחשיבה עצמה למעצמה היחידה). דיונים בין ישראל לסוריה בהכרח יעברו דרך ארה"ב והדינמיקה של עצם קיומן של שיחות, והשינויים הפוליטיים הפנימים בארה"ב, עשויה לקרב את ארה"ב בחזרה למעגל הרשמי. הסדר הזה עשוי לבא על חשבון הקירבה הסורית-אירנית. על מקל כבר דיברת (מה עוד שלדעתי שבעקבות השקיעה האמריקאית בעירק, הוא מקל מנייר), אבל הגזר שביכולתה של ארה"ב (ואירופה והאו"ם) להציע לסוריה, בנוסף לניטרול אחת העילות העקריות לעוינות הסורית, תחליש את הצורך של סוריה להתחבר לאירן. עכש"י, מצבה הכלכלי של סוריה בכי רע, אבל בזה אין באמת חדש. הידיעה שעירק לא תישאר לנהל מלחמת אזרחים פנימית אבל בלי הלחץ של המלקחיים האירניות-סוריות, עשויה להקל על מקבלי ההחלטות בוושינגטון ללכת אחרי הקול האמריקאי (שרובו מצדד ביציאה מעירק). אם זה פעל במצרים ובירדן, ואתה מסכים שזה עשוי לעבוד גם בסוריה אז מה בדיוק הבעיה? הרי סוריה שיתפה פעולה עם ארה"ב במלחמת המפרץ הראשונה, וגם בפעילויות החשאיות (והלא כל כך חוקיות) של מה שקרוי "המלחמה בטרור." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז גם מבחינת ישראל האינטרס הוא השיחות עצמן, שיחדשו את הקשר בין ארה"ב לסוריה, ואז אפשר להניח לשיחות לדעוך (כמו בפעמים הקודמות)? חזרת על 'הסדר הזה עשוי לבוא על חשבון הקירבה הסורית-אירנית'. הטענה הזו מניחה שסוריה רוצה לנתק את הקשר עם אירן אבל אין לה אלטרנטיבה, אני לא בטוח שההנחה הזו נכונה. בירדן ומצרים זה פעל (גם) בגלל שגורמי הטרור סיכנו את השלטון (אש"ף בירדן, הג'יהאד האסלמי\האחים המוסלמים במצרים), בסוריה המצב הפוך. לא הבנתי את המשפט 'עירק לא תישאר לנהל...' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שווה לקרוא את מאמרו של וולקר פרתס, ראש המכון הגרמני לבטחון ויחסים בינלאומיים, שהתפרסם במגזין פוריין אפיירס של החודש שעבר (המאמר כולו הוא בתשלום). פרתס כותב למרות שהאינטרס הסורי היה להראות כאילו שהחיזבאללה פועלים עפ"י הוראותיהם, למעשה השליטה היא אירנית. השליטה הסורית התרופפה אחרי הנסיגה שלהם מלבנון ומותו של אסאד, למרות שעדיין סוריה עוזרת בדרכי האספקה. אלא שהסורים ניצלו את המצב כדי להצטייר כאילו הם כן שולטים בחיזבאללה, גם כדי להראות באיזו קלות המזרח התיכון עשוי לעלות באש כאשר מתעלמים מהיותה שחקנית עיקרית בעלת אינטרסים חיוניים משל עצמה. החישוב הסורי השתלם והביא לגישושים ומגעים אירופאים (ואני הייתי מוסיף שרק ארה"ב, עדיין מנותקת). סוריה של של בשאר אסאד עשתה כמה טעויות שגרמו לבידודה מהעולם וממדינות ערביות חשובות כמו מצרים וערב הסעודית, מה שלא תרם לשיפור מצבה הפנימי הרעוע. נקודה חשובה היא שהמתיחות הבין עדתית באזור גולשת גם לתחומי סוריה, ומובילה גם לחשש מפני הקמת קשת שיעית מאירן דרך עירק ועד לבנון, כשסוריה משמשת כגשר, אך היא תלויה בסיוע אירני ובברית עימה (למשל התנגדות סונית בסוריה להשתלטות אירנית-שיעית על נדל"ן בדמשק). מגעים עם סוריה לא יפרו את "הנישואים האינטרסנטיים" עם אירן (שמתנגדת קטגורית לשלום על ישראל, בעוד סוריה בעד שיחות), אבל הם יביאו למיתון וניטרליות בנקודות של אי-הסכמה ביניהן, כמו בעניין השלום. סוריה תיזכה בהסרת הנידוי העולמי, הסרת האיום האמריקאי ("שינוי משטר"), וכמובן תזכה בגולן בדרכי שלום (ולמרות שהוא לא כותב במפורש, הרמז למצרים של סאדאת הוא ברור). בהמשך פרתס מנתח את ההשלכות האירפאיות והבינלאומיות של מה שהוא קורה לו "מגע מקדים" (איזכור אנטונימי ל"מכה מקדימה"), ואני אשאיר לך לקרא את זה לבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שהניתוח הזה (''סוריה תזכה'') מתעסק במדינות ולא באנשים. אולי פעם מישהו יטרח לחשוב מה טוב לאנשים ולא למדינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר מעניין, תודה. קישור למאמר המלא: מצד אחד הוא מפרט את האיום על סוריה והאיזור אם היא תישאר מנותקת - עימותים בין-עדתיים, סהר שיעי, איום על המשך השלטון. מצד שני הוא מפרט איך יכולה סוריה לתרום אם אירופה וארה"ב יסירו את החרם - למתן את החיזבאללה (או לפחות - להפסיק לתמוך בחתרנות של החיזבאללה), לשתף פעולה עם ממשלת לבנון, להעביר את חוות שבעא ללבנון באופן רשמי, 'לנצל את השפעתה על המפלגות הפלסטיניות כדי לעודד אותן לחזור לדיאלוג בונה על הקמת ממשלת אחדות', לשתף פעולה עם הממשלה החדשה בעירק, ועוד... אם האינטרס של סוריה כל כך מובהק, והתרומה של עשויה להיות כל כך משמעותית (עבור לבנון ועירק, בעיקר), למה הם (סוריה, האיחוד האירופי, ארה"ב) צריכים את ישראל? למה הכל תלוי בגולן? בסיכום הוא כותב שכל עוד השלטון הסורי לא רואה אפשרות לקבל את הגולן הם יעדיפו אי-שיתוף פעולה ועימות מילולי, אפילו במחיר המשך הבידוד. אבל אם הם יקבלו את הגולן (או לפחות - יראו שהם יכולים לקבל אותו) הם 'ינסו להראות שהם יכולים להיות שותף אמין בנסיון להשיג שלום איזורי'. הכל מסתכם ברצון הטוב של הסורים: אם הם לא ירצו - יהיה רע מאד, אם הם ירצו - יכול להיות טוב. לנו אין ברירה אלא להחזיר את הגולן, ולקוות שהם ירצו לעזור. למה אני חושש, בעצם? הרי עם מצרים היה הסכם דומה, והוא עבד יפה - עובדה, אין מלחמה עם מצרים. אני חושש כי יש מלחמה בעזה, שהמצרים יכולים לצמצם אם יחסמו את הברחות הנשק. אני חושש כי חיזבאללה הפכו לכח עצמאי (כפי שפרתס מציין) וסוריה עשויה להמשיך להיות נתיב ההברחות מאיראן ללבנון כדי לא לשבש את היחסים עם איראן. אני חושש כי נראה לי שסוריה צריכה את ההשפעה בלבנון יותר מאת הגולן, ולא תוותר עליה גם אחרי הסכם. התקווה הטמונה בהסכם עם סוריה הוא שבעקבותיו יבואו הסכם עם לבנון, ואז אולי אפילו עם איראן. תקווה שאין לזלזל בה (בלי הסכמים אלו ההסכם עם סוריה כמעט חסר ערך). הסיכון הטמון בהסכם עם סוריה הוא שלא יהיה הסכם בכלל, רק שיחות, שיסתיימו בדעיכה במקרה הטוב, או פיצוץ במקרה הרע. סיכון שאפשר לסבול אם מניחים שהימנעות משיחות ודאי תביא לפיצוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפני שהמערכת הפוליטית הישראלית איננה מסוגלת לפנות את הגולן.אם משא ומתן עם הסורים יכשל -זו תהיה הסיבה האמיתית. הזמן פעל לרעתנו ותקע אותנו יותר ויותר עמוק במצב כמעט ללא מוצא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי נראה שהממשלה לא יכולה לפנות את הגולן, אבל נראה שהם גם לא יכולים להחזיק את הגולן. הצהרות כמו 'הגולן שלנו לנצח', 'אסד חלש', 'אין סיבה שאנחנו ניתן לסורים איזה שהוא תגמול שלא מגיע להם', 'ארה"ב מתנגדת להידברות עם סוריה' עלולות לגרום (בטעות? בכוונה?) לכך שישראל תוכרח לפנות את הגולן, בעקבות מלחמה או לחץ אמריקאי (או לחץ אמריקאי בעקבות מלחמה). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |