|
||||
|
||||
אם אכן החשוד הוא הרוצח, הדבר החכם ביותר שעשה הוא לתת את התיאור המופרך הזה של מהלך הרצח - הוא כל כך בלתי אמין, שברור שכולם יסיקו עד מהרה שמדובר פה בהודאה שהוצאה בכח ע''י שוטרים חסרי תועלת. למעשה, לו הייתי עורך דין, הייתי ממליץ לכל לקוחותי שבאים משכבות נחשלות של החברה להודות אוטומטית בכל מה שמאשימים אותם בו, ולהפליץ תאור מגוחך במכוון של ביצוע הרצח. צורה מצויינת להשתחרר, ובסוף עוד אתה יוצא מסכן שהתעללו בו במשטרה. |
|
||||
|
||||
כמה אנשים באמת השתחררו בגלל דבר שכזה? |
|
||||
|
||||
לא יודע. אבל לפחות במקרי רצח ''מפורסמים'', אני חושב שזה יכול להיות מהלך לא רע. |
|
||||
|
||||
יש כמה סיפרי בלש שמבוססים על רעיון דומה. למשל, "עד התביעה" (אם זכרוני אינו מטעני). הרוצח מפזר ראיות מטעות (כפפות קטנות מדי?) ובמשפט הוא שולף את הקלף שממוטט אותן. אחרי שאלה נעלמות, שאר הממצאים נראים הרבה פחות משמעותיים, וחבר המושבעים מזכה אותו. |
|
||||
|
||||
מעניין איזו גרסה היית בוחר לו היית מחליט להודות בפשע שלא עשית כדי שירדו ממך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |