בתשובה להאייל האלמוני, 19/12/06 14:30
Selbstbehauptung 425210
נראה שאתה מייחס לפרויד יותר מן הראוי לו. "פחדים מסדר שני" היו קיימים הרבה לפניו. מקבת של שייקספיר, למשל, מתאר את הפחד שלו מן הלילה, אשר מביא עמו חלומות זוועה וייסורי מצפון. פרויד יקרא לכך אולי פחד-מפני-פחד ומשאלת מוות, אבל התחושה הייתה קיימת הרבה קודם. ולדוגמתך השנייה, חז"ל דנו רבות האם מצווה שנעשתה ממניעים זרים היא ראויה. גם זו לא המצאה של פרויד. הוא בס"כ אמר שכל המניעים הזרים מבוססים על מניע אחד (או שניים).

Ere we will eat our meal in fear and sleep
In the affliction of these terrible dreams
That shake us nightly: better be with the dead,
Whom we, to gain our peace, have sent to peace,
Than on the torture of the mind to lie
In restless ecstasy. Duncan is in his grave;
After life's fitful fever he sleeps well;
Treason has done his worst: nor steel, nor poison,
Malice domestic, foreign levy, nothing,
Can touch him further.
Selbstbehauptung 425215
א. כתבתי "יש 8*הרבה יותר* מחשבות מסדר שני ושלישי ומעלה". (אם כי לתיאור היפהפה שהבאת ממקבת לא הייתי קוראת מחשבות מסדר שני ואפילו לא פחדים מסדר שני).

ב. גם כאן הייתי צריכה להוסיף "אנשים *הרבה יותר* חושדים בעצמם". ויותר מזה, הם חושדים בעצמם בהרבה יותר מקרים.
Selbstbehauptung 425220
אם אין ויכוח לגבי העיקר[*], בואי נעסוק בטפל: מקבת מספר שהוא מפחד מהפחד המתעורר בו בלילה. האין זה "פחד מסדר שני"?

[*] הרבה יותר אנשים מודעים יותר לעצמם ומתעסקים ברגשותיהם. לדעתי אגב, זו לאו דווקא אשמתו של פרויד אלא תוצאה של השפע החומרי בתקופתנו, שמשחרר אותנו מקשיי הפרנסה ומותיר זמן פנוי להרהורים.
Selbstbehauptung 425367
לא בדיוק. מקבת *צופה* את הפחד בשעת הארוחה ואת סיוטי הלילה ועינויי הנפש. "פחד מסדר שני" זה לא רק לצפות פחד עתידי אלא לפחד גם ממה שהפחד הזה יעשה לנו וממה שהוא יגרום לנו לעשות.

אבל למען האמת, הציטוט שלך החזיר לי את התהייה הוותיקה שלי, תהייה שעולה בי פעמים רבות בקריאת שייקספיר - איך הוא עושה את זה? הרי מעבר לרגשות העזים ולדילמות הדרמטיות מאוד שהוא מתאר, יש איזה יופי עצום במלים, בניסוחים, יופי שהוא בלתי נתפס ממש. מה זה?
Selbstbehauptung 425436
לא נראה לי שנסכים לגבי מקבת, כי למיטב זכרוני, בהגדרה שלך ל''פחד מסדר שני'' את מתארת יפה את תחושותיו של מקבת. אפילו בקטע שציטטתי, מקבת מספר שהפחד (מסדר ראשון, לאבד את השלטון) הביא אותו לבצע מעשים נוראים ולגרום לו לסיוטי לילה (מסדר ראשון). הוא לא רק ''צופה'' את הסיוטים מרחוק אלא מספר לנו - בשעת ערות - על חששותיו (מסדר שני) מפניהם.
גם ליידי מקבת סובלת מביעותי לילה והזיות. אנו לא שומעים על פחד שלה מפני התקף נוסף (בכל זאת, היא דמות משנה), אך התאבדותה נראית לי כניסיון לברוח מן הפחד, ועדות על פחד ''מסדר שני''.

ולגבי השאלה ''מה יפה בשירה'' אין לי מה להוסיף על מה שנאמר מאז אפלטון.
Selbstbehauptung 425444
לא שאלתי מה יפה בשירה, אלא מה מייצר את היופי אצל שייקספיר ספציפית.
ומה אמר על כך אפלטון?
Selbstbehauptung 425454
אוי, טעות "קטנה". אריסטו.


חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים