בתשובה להאייל האלמוני, 18/12/06 10:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה מצב מצחיק במיוחד. השופטת שינתה את שמה לפני כמה שנים. הכתבים המשפטיים שמסקרים את פסיקותיה לא שמו לב לכך למרות ששם השופטת מופיע שם בבירור. דוברת בתי המשפט לא שמה לב לכך. אהרון ברק פרש ונראה ששם פתאום שמו לב. אולי הזכירו את שמה הנכון בטקס הפרישה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה אולי מצב מצחיק אבל הוא שגרתי לחלוטין. בהרבה מאוד מוסדות - אולי אפילו ברובם המוחלט - שינויים מסוג זה אינפ נרשמים כלל או שהם נרשמים באיחור רב. ואנשים שמכירים מישהו בשם אחד, או שאינם מכירים אותו ממש אבל נוהגים מדי פעם להזכיר את שמו, גם הם לא מזדרזים להוסיף את השם שהוסיף לעצמו באזכורים הבאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שהמצב הוא שגרתי. אם השכן של השופטת לא היה מודע לשינוי שמה לא הייתי רואה בכך משהו מצחיק. כאשר כתבים משפטיים לא מודעים לשם השונה של השופטת במשפט עליו הם מדווחים זה מצחיק או במחשבה שניה מדאיג. הכתב אמור לספק דיווח אמין ואולי כמה תובנות על מושאי הדיווח. כאשר כל הכתבים נופלים בכך באופן כה גורף לאורך זמן כה רב הדבר הוא עדות לא מחמיאה למצב העיתונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הדבר הוא עדות לא מחמיאה למצב העיתונות''. וואלאק. אופטימיות מדהימה, לחשוב ש''נפילה'' כזו היא משמעותית כל כך ביחס למצבה הכללי של העתונות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק, המצב רע גם מבחינות אחרות. מה שמפריע כאן הוא שנראה שהדרישה כל כך נמוכה. מה כבר רצינו, שהכתב יקרא את פסק הדין עליו הוא מדווח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שהיכרתי את אחורי הקלעים של כתבות עיתונאיות מסוימות, קיבלתי בהחלט תחושה שמה שמגדיר ''עיתונאי'' במקרים רבים הוא שהוא איננו נמצא באירוע שעליו הוא מדווח, או נמצא ולא מסתכל עליו, או מסתכל ולא מבין אותו, או מבין אבל מדווח מהרהורי לבו דווקא... אבל בעניין ''שיקרא את פסק הדין שעליו הוא מדווח'' - אנשים יכולים בהחלט לקרוא את פסקי הדין שעליהם הם מדווחים ועדיין לא ''להתביית'' על השם המלא של הפוסק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים אכן יכולים לא לשים לב לשינוי השם, בעיקר כשאינך מצפה ששם מסויים ישתנה. זה קרה גם לי במקרה הזה. מה שמוזר הוא שכל אותם אנשים (כתבים, דוברת בתי המשפט והשופטת) לא שמו לב לכך כל כך הרבה זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ממש לא מוזר. לא שהם לא שמו לב, וגם לא שאולי שמו לב אבל שכחו להוסיף את השם ''אוסוקין'' באזכורים משלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הם שמו לב והתעלמו זה כבר לא מוזר, זו חוצפה. ראוי שאדם יוכל לבחור את שמו ושהחברה תכבד זאת. זאת כמובן כל עוד לא מדובר בשינוי השם לכבוד השופטת השולטטטטטטטטטטטטת!!!!!!!!!!!!!!!1 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למערכת/ המתכנתים: הוספת ההערה המציעה לערוך מחדש הודעה המכילה יותר משלושה סימני קריאה היא גם משעשעת וגם תורמת לרמת הדיונים באייל. האם אפשר לקבל סטטיסטיקה על הפעמים בהם מופעל מנגנון זה. יהיה מעניין לראות מספר הפעלות, תדירות,אחוז מכלל ההודעות, התפלגות בין כותבים וכדומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיקר היה מעניין לראות כמה פעמים ההערה הזאת באמת גרמה למישהו לתקן את ההודעה!!!!!!!!!!!1 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד משהו שמפריע סביקור המשפטי ומדעי בעיתונות הפופולרי הוא ההתעלמות מסימוכין. בשני התחומים פותחה מערכת סימוכין שנועדה לאפשר לאתר בקלות מסמכים. אורך הסימוכין הוא מילים בודדות עד משפט. בעיתונות לעומת זאת כותבים ''בפסק דין של בית המשפט העליון...'' ואפילו ''מחקר מדעי הוכיח...''. אפשר לטעון כי הסימוכין לא חשובים משום הציבור לא מתעניין בהם אולם אז חשיבות פרסום הידיעה עצמה מוטלת בספק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאלה סימוכין הכוונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה המשפטי הסימוכין הוא זיהוי פסק דין (ראה פסקה בשם זה בערך). במקרה המדעי מדובר בשם הירחון בו התפרסם המאמר, תאריך, שם הכותבים וכדומה. לדוגמה אלו הסימוכין למאמר עליו מדבר גדי בדיון על יכולותיו של המחשב. On computable numbers, with an application to the Entscheidungsproblem במאמרים מאוחרים יותר מ 1936 נהוג להוסיף לסימוכין כתובת אתר אינטרנט בו המאמר מוצג.
Alan Turing Proceedings of the London Mathematical Society, Series 2, 42 (submitted May 28, 1936, read November 12, 1936), pp 230–265. Errata appeared in Series 2, 43 (1937), pp 544–546 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל פעם שאני נכנס לספריה מדעית, שולף ספר משנת 1936, פותח אותו בעמוד 230 ומוצא שם את המאמר שחיפשתי, יש לי תחושה של נס קטן. אולי משום שאני יודע שאם המאמר היה בעמוד 240 הייתי צריך נס כדי למצוא אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מזכיר לי שאחת ממכרותיי נכנסה לספריית האוניברסיטה וחיפשה במחשב מאמרים רלוונטיים לדוקטורט שלה. המאמר הראשון שעלה שם היה מאמר שלה מתקופת המאסטר, 20 שנה קודם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי ספק, מדובר בתחום שיש בו ענין אקדמי רב... לא פעם אתה רואה מאמרים שנפתחים במשהו כמו "לאחרונה התעורר ענין רב ב... 1 2 3". כאשר אתה מציץ לאן מפנים שלושת הרפרנסים אתה מגלה שמדובר במאמרים של החוקר, דוקטורנט שלו ומסטרנט שמקווה לעשות את הדוקטורט אצל אותו חוקר ומבסס את דבריו על ציטוטים מ-1 ו-2. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים חוסר ענין אקדמי מעיד על בשלות של תחום, תחום בו נפתרו הבעיות העיקריות. אין היום הרבה מחקר על תפוחים הנופלים מעצים. חוץ מזה לא נעים אבל צריך להודות שגם בעניין אקדמי יש אופנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי פעם ידיעה (לא מצאתי לינק) על מפגש של "בעלה של השופטת" 1 עם כתבים משפטיים בהם כבודו נזף בהם על איכות הסיקור. מעניין אם הוא חשב על שמה של אישתו כאחת הדוגמאות לסיקור לקוי. 1 מעניין כמה פעמים מתייחסים לאנשים כאלה כאל "בעל/ אבא / אח של". מי אלה שקראו לאלברט "הבעל של מילווה"?\ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצחיק לחשוב שגם השופטת עצמה לא שמה לב/ לא התעניינה מספיק בכך שלא משתמשים בשמה המעודכן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |