|
||||
|
||||
מה אקסון מרוויחה מצימוד לסטנדרד אויל? והאם אלן גרינספן מקבל משכורת מאקסון? עד איפה יגיע האבסורד בטיעונים האלה? תחרות היא דבר בריא אם היא נערכת כשכל התנאים שווים. תן לי מקרי בוחן של ה"דמפינג" שלך , ונבדוק אותם יחד. בד"כ, חברה בשוק חופשי שהואשמה בדמפינג נשארה במחיריה הזולים גם אחרי שהמתחרים יצאו, כי זה הדבר היחיד שהשאיר את חלקם בחוץ, ולכן היא נשארה המנצחת כי היא עדיין היתה הזולה והטובה ביותר. שום דבר לא מונע מהם לחזור פנימה אם המחירים יעלו שוב, ואני לא מכיר חברה ששורדת זמן רב, כשאסטרטגיית ההשרדות שלה היא "כשנכנס מתחרה - הורד מחירים למחירי הפסד", זו חברה שתפשוט את הרגל מהר מאוד, וחזקה על המתחרה שני או השלישי (או אפילו כבר הראשון) שיצא מורווח מהמדיניות הבסורדית הזו, כשלחברה הדומיננטית ייגמר האוויר. להזכירך - לא כל המתחרים הנכנסים הם חברות סטרט אפ קטנות. ברוב המקרים הם ממומנים ע"י משקיעים של חברות גדולות מאוד, שקופצות על הזדמנות להיכנס לשוק אטרקטיבי חדש. לגבי המבחנים המזוייפים של הפרטות: לא בטוח שהחשמל באמת מופרט בארה"ב. אולי רק מפעילי החשמל מופרטים, אבל הם ניזונים מחומרי גלם שהתייקרו מאוד בשנים האחרונות, ורובם בשל מדיניות *ממשלתית*. אני בטוח שמבצעי המחקר לא שקללו את עליית המחירים בשוק האנרגיה. מהצד השני, אפשרי גם דבר אח: לפני ה"הפרטה", סבסדה הממשלה את עליות המחירים ע"י ספיגתם. אבל בעצם איך יכולה הממשלה לעשות זאת? רק ע"י מיסים שנגבו מהאזרחים - כלומר שום דבר לא ניתן בחינם. הצד השני של ההפרטה לכן תמיד חייב להיות הורדת מיסים, אחרת התועלת מההפרטה לא ממוצה (למרות שלאורך זמן הניהול הפרטי, שהינו יעיל יותר, חוסך את הצורך בהגדלת מיסים כדי לכסות על גרעונות, כמו שקורה השכם והערב אצל מפעילים ממשלתיים). |
|
||||
|
||||
כאמור, הטקטיקה הזו עובדת נהדר נגד מתחרים קטנים. היא לא הטקטיקה היחידה בעולם לתחרות. אולם הא מונעת צמיחת מתחרים קטנים חדשים, ומשאירה את הבמה רק לחברות גדולות מספיק. דוגמה: אינטרנט אקספלורר: כשהיה צורך הוא היה תוכנה נפרדת בחינם למגוון פלטפורמות. היום הוא כבר לא בחינם: הוא חלק ממערכת ההפעלה ושימוש בו דורש רשיון של חלונות. (נגד חברה קטנה כמו נטסקייפ אפשר להפעיל dumping. נגד פרוייקט תוכנה חופשית כמו פרוייקט מוזילה קצת יותר קשה, כי דרכי המימון שלו שונות. לשאר המתחרים יש נתח שוק זניח למעט במכשירי כף היד). המבחנים המזוייפים של ההפרטות: עובדה שהמפעילים הפרטיים לא הצליחו לנהל יותר ביעילות את המשאבים. אני בטוח בכך כמו שאתה בטוח שהחשמל בקליפורניה לא מופרט באמת ושמבצעי הסקר התעלמו מפרטים חשובים. |
|
||||
|
||||
בפיסקה הראשונה שלך אתה מודה שהטקטיקה שתיארת לא באמת שוללת תחרות. אולי רק של עסקים קטנים (מה שגם לא נכון בהרבה מקרים. הכל תלוי על מה מתחרים ומהו "מחיר הכניסה" לשוק. למשל: אם מדובר בטקסטיל, יכול לבוא מחר רוכל קטן לשוק שנשלט ע"י חברה מונופוליסטית יקרנית, להביא בגדים זולים MADE IN TAIWAN, למכור ב 10% רווח, ואז מגיע חבר שלו שרואה כי טוב, והחבר של החבר, עד שזה מגיע לממדים שמציקים למכירות של המונופול, והוא מחליט להוריד מחירים מתחת לרוכלים, שבינתיים עברו טובים ושמחי לב עם הבוחטות שלהם להתחרות במונופול בשוק משחקי הילדים. ואז, כשהם הולכים, הוא מפסיק להפסיד ומעלה שוב מחירים, אבל אז נזכר האח של ההוא שיש חולצות זולות גם ממולדביה, וחוזר חלילה. כנ"ל גם בדוגמת האקספלורר: אם זה היה רווחי להכניס מחליף לNETSCAPE, היית כבר רואה משהו בשוק, והאקספלורר היה שוב בחינם. כנראה שזה לא רווחי, והמצב היעיל יותר בשוק הוא אקספולרר אינטגרטיבי לחלונות, ולכן לא צץ מתחרה שם. אם רישיון החלונות יתייקר משמעותית כתוצאה מהאקפלורר, מייד תראה את היורש של נטספקייפ מתחיל לרחרח בסביבה. לגבי ההפרטות: המנהלים הפרטיים מנהלים תמיד ביעילות גבוהה יותר, מהסיבה הפשוטה שהם נמדדים אך ורק עליה (השורה התחתונה היא החשובה מכל). מנהלים בשרות הציבורי נמדדים כמעט על הכל חוץ מהשורה התחתונה. לעולם לא תראה את המנהל שמתקדם בשירות הציבורי כי הוא צמצם את תקציב משרדו/אגפו/מחלקתו. תמיד הקידום יהיה של זה שדפק על השולחן וביקש עוד כסף לפרוייקטים זנוחים, התלונן שאין לו מספיק אנשים, ושבגלל זה ה(חינוך/ביטחון/ייצוא/ייבוא/יו ניים איט) כושל בארץ. לגבי ההפרטה בקליפורניה: אם תביא לי את המאמר ממנו הפקת כל כך הרבה, אדע להראות איפה הטעות בו. מבלי שהבאת, הניחוש הטוב ביותר שלי הוא שהמאמר פשוט אינו מקזז את העליה במחירי האנרגיה, שאינם תלויים בהפרטה, ומתעלם באופן בוטה מהעלות של הסבסוד הממשלתי בתקופה שלפני ההפרטה. |
|
||||
|
||||
אתה מתעלם מכך שאותם הנתונים מסבירים גם את הטיעונים שלי. בשוק של חלונות אין כמעט דריסת רגל שמתחרים שמוכרים דפדפנים. אופרה ויתרה על השוק הזה כמקור מימון (להבדיל מאמצעי פרסומת). לקרן מוזילה יש אמצעי מימון אחרים. הבעיה היא שלמתחרה נורמלי, בניגוד לרוכל ההיפתטי שבשוק שמצליח באורח פלא למכור את כל המלאי שלו, לוקח זמן מרגע שהוא נכנס לשוק עד שהוא מתחיל להרוויח. כאשר חברת BeOS רצתה להתחיל לשווק את מערכות ההפעלה שלה הם הציעו אותה בחינם (!) כמערכת הפעלה ליצרני מחשבים. אולם אז נתקלו בתשובות מהוססות מהסוג "מצטערים, אבל אם נמכור BeOS אסור יהיה לנו למכור חלונות". בדיוק אזלה מהמלאי מערכת ההפעלה הזולה MADE IN TAIWAN, מסתבר. |
|
||||
|
||||
כמו שענה לך האחר, נראה לי שאתה מבצע צימוד לא ראוי בין שני דברים: קיומו של מונופול = העדר שוק חופשי. כדי להמחיש לך שלא כך הדבר, הבאתי את נושא ה"מונופול הטבעי" - זה שלא מוקם מכוח רגולציה ממשלתית ע"י חקיקה או סבסוד, אלא זה שנמצא במעמדו לאורך זמן רק בשל היותו מוצלח ויעיל ממתחריו, ואז אין כל פסול בכך. אין צורך ליצור תחרות בכוח, כשהשוק לא דורש זאת, וברור שזה המצב בדוגמת הדפדפנים שלך. יש יתרון עצום בתוכנות הפעלה למייקרוסופט בזכות ה Net Effect - העובדה שהיא משתלמת ליותר ויותר אנשים, ככל שהיא נמצאת ביותר ויותר מחשבים, ולכן המתחרים צריכים לעבוד קשה כפליי - לייצר תוכנות מתחרות *הרבה* יותר זולות וטובות. זה כנראה לא מצב העניינים, ולכן היא ממשיכה לשלוט. אבל היא תהיה למעלה *רק* כל עוד הכדאיות תמשיך, ולא יקום מתחרה הרבה יותר זול וטוב. זה לא המצב כמובן בשווקים רבים אחרים, כמו טקסטיל שהבאתי בדוגמה, שם ליבואן מובטחת הצלחה מיידית, מאחר ואין רגולציה ממשלתית המונעת ממנו לייבא את הזול והטוב מיידית מחו"ל (שוק חופשי, כן?), ולכן רווחיו הם מיידיים, בדיוק כמו הפסדי המונופול המקומי. |
|
||||
|
||||
אתה בדיוק מצביע על הסיבות לכך שמונופול יכול להשאר במקומו מכח האינרציה, ולאו־דווקא בגלל שהוא הכי טוב (טוב במובן הזה: יעיל, נותן מענה טוב לצרכי הצרכנים, וכו'). לא זכור לי שהממונה על ההגבלים העסקיים בארץ פעל יותר מדי בתחום הטקסטיל. ואם הוא פעל, זה כנראה בתחומים שבהם נדרשת הכנה קצת יותר רצינית מהקמת באסטה כדי להכנס לשוק. |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שאני מדבר על אינרציה. נראה לי שאתה מנסה בכל זאת למצוא דברים שאינם, ואינך יכול גם לתת להם דוגמאות משום מקום. ומדוע פעילותו או אי פעילותו של הממונה על ההגבלים העסקיים הוא קריטריון למשהו? |
|
||||
|
||||
למה לי לחפש דוגמאות כשאתה מספק לי אותן בחינם? הדגמת בדיוק למה קשה למשתתף חדש להתחרות במי ששולט בתקן (דה־פקטו או רשמי). אי־פעילותו של הממונה על ההגבלים העסקיים יכולה לשמש עדות מסויימת לכך שבשוק מסויים אין בעיות של קרטליזציה או מונופוליזציה. אולם זה שבחלקים מהשוק אין בעיה לא אומר שבחלקים אחרים אין בעיה, ולכן דוגמת הרוכל לא מספיק טובה בשביל לסתור את הרעיון כולו. |
|
||||
|
||||
אני לא רואה מה בדוגמאות מספק לך איזשהם חיזוקים. נראהלי שאתה עוד פעם נתפס לכך שדומיננטיות של חברה מסויימת מעידה על "כשל שוק". תקן, דרך אגב, אינו משהו שמכריח שחברה אחת תשלוט בו כחוק. תקן זה דווקא דבר שחברות מעוניינות בו כדי לסייע ב Net Effect. מאחר והממונה הוא אינסטנציה ממשלתית, פעילותו היא בעיקר עדות למהי הפוליטיקה השולטת בכיפה, ולאו דווקא על קרטליזציה כזו או אחרת, לצערנו. |
|
||||
|
||||
סיפקת הסבר נהדר למה יש כאן חסם כניסה גבוה. תקן שנשלט ע"י גוף מסויים יכול לסייע לו כנגד מתחרים, מכיוון שתקן יכול להיות דבר די דינמי. אגב, הנה דוגמה לאספקת מוצר "בחינם" כדי לשבור מתחרים (תוך כדי הונאת הצרכנים) השימוש בשרת ה־HTTP של מיקרוסופט היה לכאורה חינם. אולם הוא הצריך קניית עותק יקר הרבה יותר של מערכת ההפעלה. ההפרש המחירים בין גרסת תחנת העבודה של NT לגרסת השרת היה בערך 750$: הרבה מעבר למחיריהם של שרתי HTTP מתחרים. אולם הרשיון של גרסת תחנת העבודה אסר יותר מ־10 חיבורי TCP למחשבים שונים (אלא אם כן מדובר בחיובר לפורט לא פריווילגי, או לשירותי ה־NetBIOS הנדרשים לשם הפעלת הרשת). ההבדל הזה נומק כהבדל טכני: בתחילה דיברו במיקרוסופט על כך שמדובר על בניה נפרדת עם #ifdef-ים למקרה השרת ולמקרה הלקוח. בהמשך התברר שמדובר על אותם קבצים ממש, וכל ההבדל מתמצה בשני מקומות ברג'יסטרי (לא רק אחד, כדי לנסות למנוע שינוי) |
|
||||
|
||||
אין כאן דוגמה לתקן שנשלט ע''י גוף מסויים, אלא אם יש לאותו גוף עליונות טכנולוגית שלא זמינה לאף מתחרה, ואז הוא שלו בזכות. אספקת מוצר תוך כדי הונאה הוא עניין לשלטונות החוק, ודוגמה לעברה על החוק, ולשום דבר אחר. ולגבי המקרה שנתת בסוף תגובתך, אין לי יכולת להבין למה בכלל הוא מופיע. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |