|
||||
|
||||
באורח מוזר אי-התלות האנושית באופן מוחלט בחוקי הלוגיקה, להבדיל ממחשב, עוזרת לבני האדם לא להתבלבל לגמרי גם אם הם מועדים לעשות אי-אלו שגיאות בדרך. אחד מאבות המחשב, המתמטיקאי פון ניומן, עשה פעם את החישוב הבא: הוא העריך את אורכן הכולל של רשתות העצבים שלנו, והביא בחשבון את השגיאה המצטברת שעלולה להיווצר כתוצאה מהפרעות (רעשים) בהעברת המידע במערכת העצבים האנושית. המסקנה שהוא הגיע אליה היתה שאילו היינו פועלים כמחשב סיפרתי, לא היינו מסוגלים לתפקד לעולם בגלל השגיאה המצטברת - לא היינו מסוגלים כלל לחשוב. וראה זה פלא! בכל זאת אנו מתפקדים רוב הזמן לא רע ומסוגלים להפיק מחשבות סבירות מפעם לפעם. זאת, בין השאר, משום היכולת שלנו לעבוד לא רק עם "הגדרות מוציאות", הגדרות של שחור-לבן, או "טבלת אמת" (כן, לא, ו, או) של מחשב לוגי ספרתי. |
|
||||
|
||||
גם מחשב מסוגל לעשות את זה (הרבה פחות טוב מאיתנו, כרגע, אבל אין מגבלה תיאורטית). קח לדוגמה את כל הענף של קודים לתיקון שגיאות, שעוסק בדיוק בשימור אינפורמציה שנפגמה על ידי רעשים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שיש בלבול לא קטן בתגובות שיש בדיון זה למאמר של גדי. כאשר גדי מדבר על מחשב במאמר (ובדיון) הוא איננו מדבר בהכרח על המחשבים האלקטרוניים של השערים הלוגיים, האפס ואחד וטבלאות האמת. הוא מדבר על מודל החישוב האבסטרקטי מ"ט (ואפילו לאו דווקא מן הסוג הדטרמיניסטי). כל הדיבורים על קפיצות, היוריסטיקות, ביצוע החלטות הנוגדות את הלוגיקה שהאדם יכול לבצע אבל המעבד של אינטל לא, מפספסים לדעתי את הנקודה. גם המילה "חישוב" עלולה לבלבל משום שהיא מעלה בכולנו אסוציאציות של חשבונאות, מספרים, מתמטיקה ולוגיקה. נראה לי שהמושג "תהליך" (שרשרת מצבים של סיבה==>תוצאה) היה יכול לנטרל במידה מסוימת את הבלבול הזה. גדי שואל את השאלה האם למוח האנושי יש יותר כוח חישוב מאשר שיש למודל הנ"ל. שאלה טובה. התשובות שמסבירות שהאדם לא כפוף ל-0 ו-1 ולטבלאות אמת, ושהאדם משתמש בהיוריסטיקות ועמיד בפני רעשים/קפיצות במערכת, קצת פחות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |