בתשובה לברקת, 14/12/06 10:22
''והם יגדלו מצוין'' 424467
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לברקת יום ה', 14/12/2006, 11:40
אכן שאלה שראויה להשאל. צריך גם לשים לב שכשאנחנו מנסים לענות עליה, ניתן לילד עצמו רק זכות להביע את דעתו, לא נתייחס אליו כשותף שווה זכויות לקבלת ההחלטה, וגם כשההחלטה התקבלה אנחנו - קרי, המבוגרים - שומרים בידינו זכות לשנות אותה או לבטל אותה באופן חד-צדדי ("אז אמרתי..."). בקצרה, אנחנו מעניקים לילד אוטונומיה מוגבלת, אבל אף פעם לא נסכים שיקים מדינה עצמאית ממש, וטוב שכך.
__________
גילוי נאות: הכותב חושב שזאת חוצפה לא קטנה מצידו להביע דעות בענייני חינוך, אבל מה לעשות, הוא חוצפן לא קטן.
''והם יגדלו מצוין'' 424474
המסביר לצרכן • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 14/12/2006, 12:32
אם הייתה רואה חדרים של נערים בני 12-20, לפחות את החדרים של הילדים שלי, הייתה יודע שיש להם לא רק מדינה אלא ממלכה עצמאית ואוטונומיה כמעט בלתי מוגבלת. העניין הוא שככל שהם פחות תלויים בנו, בגלל החוק והנורמות החברתיות, הם נעשים יותר אוטונומיים. בחברה המערבית, הילד יודע (גם אם בתת מודע) שאסור להכות אותו, שחיבים לכלכל אותו, ושלא יפה לצעוק עליו (מה יגידו השכנים?) או להעניש אותו. יותר מזה, הם יודעים שאנחנו נעשה שמניות כדי לגרום להם לחיך בבוקר. והידע הזה נותן להם כוח שמחייב אותנו להתחשב בו. לכן במקרים רבים הילדים (טוב, לא התינוקות) הם שותפים די משמעותיים לקבלת החלטות.

כדאי לזכור שבחברות אחרות (שנחשבות בעינינו לפחות מפותחות) המעבר בין תינוק לבנאדם אוטונומי קורה הרבה יותר מוקדם. מי אמר שגיל 18 הופך אותך לגבר? פעם זה היה 13. וראיתי שבאפריקה ילדים בני 6 כבר עובדים במכרות. מי מוסמך לקבוע את הקו (התחתון)?

מצד שני יש כאלו שרוצים להעלות את הקו ולחייב מישהו אחר לדואג לנו עד הסוף, כך שנשאר ילדים אפילו בגילך.
באותו הקשר, מזוית שונה 424478
האייל האלמוני • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 14/12/2006, 12:46
מבלי להתייחס להאלהה הכמעט-מיסטית שנעשתה במשך השנים לדמותו של יאנוש קורצ'אק, אולי ראוי להזכיר בהקשר המדובר את הנסיון המעניין שנעשה בזמנו ע"י האיש. מעניין. לא אוטופי, לא אידילי, אבל מעניין וראוי לעיון:

(בא בהמשך לדבריך אבל יותר יעניין, כנראה, את ברקת, ומופנה בעיקר אליה)
באותו הקשר, מזוית שונה 424487
ברקת • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 14/12/2006, 12:58
אכן מעניין מאוד וקורצ'אק אהוב עלי מאוד. מה הביקורת שלך עליו אם יש כזו?

ואגב, אני לא הייתי קוראת לזה "ניסיון". מדובר בשיטה שפותחה על סמך אמונות ייחודיות, ולא בניסיון שכמעט בהגדרתו הוא מעין ניסוי על תנאי ("בואו ננהיג רגע כללי התנהלות חדשים בבית יתומים ונראה מה קורה").
באותו הקשר, מזוית שונה 424565
האייל האלמוני • בתשובה לברקת יום ה', 14/12/2006, 20:11
נו כן, "נסיון" - מילה לא לגמרי מוצלחת לעניין שלפנינו, אבל קשה לי למצוא מילה מתאימה יותר...

לא התכוונתי שזה היה נסיון מזוית הראיה של קורצ'אק-סטפה דאז - בית היתומים יוסד, ללא ספק, על מערכת של אמונות, השקפות ותכניות מוצקות ומנומקות - אלא שמן הזוית שלנו כיום, המוסד ההוא, שאינו קיים עוד - עשוי להיראות כניסוי ("ניסוי"? - את תגידי שזה עוד יותר לא נכון מ"נסיון"..) מעניין שצביונו האמיתי והמלא לא הגיע אל המוגמר מחמת סופו הנורא.

אבל מאחד הקטעים בעדות של יעקב צוק שקישרתי אליה באחת התגובות לשכ"ג (ויש קישור גם מויקי), נראה שגם גישתו של קורצ'אק עצמו היתה נסיונית במידה רבה, והוא השתדל לשאול, לברר, ללבן, ללמוד מכל מלמדיו ותלמידיו וגם להודות בטעויות - תכונה שהיתה חלק מגדולתו כאדם וכמחנך, כך נראה.

אין לי ביקורת, יש בי תהיות מסויימות. יש בי תהיה, למשל, לגבי תנאי הקבלה הקשוחים של המוסד - בלי ילדים חולים, בלי ילדים מפגרים. בודאי ישנן תשובות טובות, אך הן אבדו במרוצת הזמן. תהיות נוספות הן, בין השאר, לגבי האופן בו פעל באמת, במציאות, בית הדין של הילדים. לעניין זה דברים שאמרה פעם טלי על שיפוט קשה ומחמיר אצל ילדים, ונראה לי שהם נכונים (במקרה שלי - לא מנסיון עם בתי"ס דמוקרטיים אלא משיחות עם ילדים ובני נוער), תגובה 366606.
באותו הקשר, מזוית שונה 424515
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 14/12/2006, 14:21
יאנוש קורצ'אק אהוב גם עלי, עוד מימי "המלך מתיא הראשון", אבל...

1. לא כל הורה יכול להגיע לדרגתו של גאון פדגוגי כזה. אם מישהו יביא לי את ראמאג'ואן כאישור לכך שאין טעם ללמד מתמטיקה בתיכון, אגיב באותו אופן.

2. אנחנו לא יודעים *באמת* אם ההישגים שלו בבית היתומים היו כפי שמקובל לתאר אותם. במקרים אחרים, שכן נחקרו עפ"י אמות מידה מודרניות, התברר א פעם שהתמונה שצוירה ע"י מייסדי השיטה היתה ורודה מעט יותר מהאמת (דומני שקראתי משהו כזה על ביה"ס בסאמרהיל, אבל אולי אני טועה כאן). אנשים שבאמת מחוייבים לאידיאולוגיה שלהם נוטים לטעות בשיפוטה, בתום לב (הנה שם בו אני בטוח לא טועה: מרגרט מיד).
באותו הקשר, מזוית שונה 424521
האייל האלמוני • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 14/12/2006, 15:53
סייגתי את דבריי ואף השתמשתי במילה "נסיון", שאצטרך ליתן עליה את הדין בפני ברקת - בדיוק מן הנימוקים שאתה מביא. אין בינינו ויכוח באשר להבדלים שבין מוסד המנוהל בקפדנות ע"י אנשי מקצוע שאחד מהם היה כנראה באמת גאון פדגוגי, לבין הורה "סתם", ואין אנו חלוקים גם באשר למבחן התוצאה שעליו לא ידוע לנו כמעט מאום.

נראה שלפחות חניך אחד, יעקב צוק, שתרגם מן הפולנית מסמכים מאת קורצ'אק וכאלה הקשורים בו - הוא סיפור הצלחה חינוכי. מובן שאין בדבריי אלה בטחון מלא, לאור אי-ההיכרות עם האיש, ומובן שמקרה אחד אינו מעיד על הכלל.

מסמך שלטעמי האישי הוא מרגש ומעורר אמירות ממחלקת "הלואי עלינו, על מערכת החינוך שלנו...":
באותו הקשר, מזוית שונה 424607
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 15/12/2006, 0:58
אני לא מתכוון לתקוף את השיטה של קורצ'אק, ומהמעט שאני יודע אין ספק שניתן להגדיר אותה כהצלחה. אני סקפטי לגבי המסקנות שניתן להסיק מאותו מקרה, ומעוד מקרים של הצלחות פנומנליות, על שיטות שנכונות לכל ההורים, לכל הילדים, בכל התנאים ובכל זמן.
באותו הקשר, מזוית שונה 424529
ברקת • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 14/12/2006, 16:42
1. מצד שני, אתה גם לא יודע אם השיטה שלו עבדה הודות לאישיותו הפנומנלית (שבטח לא הזיקה) או פשוט מפני שהיא שיטה טובה.
באותו הקשר, מזוית שונה 424603
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לברקת יום ו', 15/12/2006, 0:40
1. סליחה? את מנסה להגיד לי שלמרות הצלחתו הפנומנלית (בהנחה שהיא באמת היתה כזאת) לא ניסו לשחזר אותה במוסדות אחרים, בזמנים אחרים ובתנאים אחרים? או שאת אומרת שניסו והצליחו, ומשום מה היא לא הפכה להיות השיטה המקובלת? כפי שהצהרתי לא אחת אני מומחה קטן מאד לענייני חינוך, אבל את זה קשה לי לקנות. בקרוב אפגש עם קרוב משפחה שלי שהוא ד"ר לחינוך, ואשאל אותו.

בנוסף, אני לא טוען שהשיטה לא טובה. אני טוען שאני לא יודע. אני טוען שגם את וגם האלמונית לא יודעות. יש לי הרגשה מאד חזקה שאף אחד לא יודע. יש לי הרגשה חזקה לא פחות שאין דבר כזה "השיטה הכי טובה". לכל משפחה, אני מניח, יש איזושהי שיטה שיכולה להיות אופטימלית עבורה (לכל ילד בנפרד), ואני לא שולל על הסף את האפשרות שעבור חלק מההורים, חלק מהילדים וחלק מהזמן ענישה גופנית עשויה להיות בדיוק זאת.

אני גם לא מתכחש לעובדה שאצל חלק מההורים ענישה גופנית היא פשוט הפתרון הקל, אצל חלק אחר היא משמשת פורקן לאגרסיות, ויש מופרעים שמתעללים בילדיהם בצורה שמחייבת התערבות נחרצת בגלל בעיות נפשיות שלהם. אם הטענה היתה באה מהכיוון של מדרון חלקלק והצורך להעמיד טאבו חד משמעי ובלתי מתפשר כדי להלחם בתופעות האלה, הייתי מגלה הרבה יותר סימפטיה.
באותו הקשר, מזוית שונה 424622
ברקת • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ו', 15/12/2006, 9:41
אני לא אומרת כלום. תשאל את הקרוב שלך ותרשום מה שיאמר.

מי בכלל דיבר על "השיטה הכי טובה"? זה מושג שאתה הכנסת לדיון.

מהתיאור בתגובה החדשה של ניצה תגובה 424613 נראה לי שענישה גופנית היא בעיקר פטיש שנועד להרוג זבוב (או אולי פשוט מעידה על חוסר מסוים בארגז הכלים ההורי).
באותו הקשר, מזוית שונה 424684
האייל האלמוני • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ו', 15/12/2006, 17:43
מהתיאורים אפשר להבין שזה היה מוסד עם צוות לא קטן, ובמונחים של היום זה היה צריך להיתרגם לתקציב די רציני. אולי זאת הסיבה שלא נעשו נסיונות שחזור, אם לא נעשו.
באותו הקשר, מזוית שונה 424833
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 17/12/2006, 10:14
אני מתכוון לנסיונות יישום השיטה במוסדות שכבר קיימים, עם צוות לא קטן ועם תקציב די רציני.

מדי פעם אני נתקל בסיפורים (טוב, בעיקר סרטים, אבל "מבוססים על מקרה אמיתי") על מורה שהצליח להפוך כיתה של מופרעים בברונקס לכיתה מופתית של תלמידים מחונכים וחרוצים ו/או אמנים בחסד. אני מניח שחלק מהסיפורים באמת מבוסס, במידה זאת או אחרת, על משהו אמיתי, ואני בטוח שהרבה סמינריסטיות מנסות ליישם את הרעיונות האלה כשהן מקבלות את הכיתה הראשונה שלהן. ברוב המקרים, חוששני, זה נגמר בבכי.
באותו הקשר, מזוית שונה 424835
ברקת • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום א', 17/12/2006, 10:22
בסרטים שאני מכירה מתוארת שם השלטת משמעת ברזל, ולאו דווקא חינוך ברוח קורצ'אק.
באותו הקשר, מזוית שונה 424836
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לברקת יום א', 17/12/2006, 10:33
מן הסתם אנחנו לא רואים אותם סרטים. אגב, מה יש לך להגיד על שיטותיה של ד"ר שולמית בלנק (אמנם למתבגרים)?
באותו הקשר, מזוית שונה 424839
ברקת • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום א', 17/12/2006, 10:58
אני מדברת על הסרט ההוא עם ג'ודי פוסטר.
את "לאדוני באהבה" אני כמעט לא זוכרת. נדמה לי ששם דווקא כן היה חינוך "הומאני" יותר מאשר השלטת משמעת.
ב"ללכת שבי אחריו" המורה לספרות רובין ויליאמס קונה את עולמו בעיני התלמידים המופרעים בדרך שלישית: קירוב רגשי וחווייתי שלהם לעולם השירה האנגלית.

שולמית בלנק - אין לי דעה נחרצת לגביה. מצד אחד לעתים נראה שהיא פועלת בדיוק כדרוש, שכן הבעיה נראית כבעיית גבולות חמורה, או לפחות תגובת ההורים נפחדת וחסרת עמוד שדרה. אין ספק שכאשר מציגים את הסיפור של המשפחה המידרדרת כששולמית בלנק בסופו, מקבלים closure וקתרזיס יוצאים מן הכלל - נכרת ראשה של מפלצת הכאוס‏1.

מצד שני, מדובר בגישה התנהגותית גרידא, ולכן אין לצפות שהיא תתן מענה למניעים או לבעיות שגרמו לאותו מתבגר לעשות מעשים נלוזים - ומכאן גם שצריך לשאול האם תוצאות הטיפול שלה אינן שטחיות וקצרות טווח (זה כמו מתן פרוזאק לאדם עם דיכאון קל, לעומת מתן סיבה חדשה לחיות, או הצלחה לשכנע אותו שהחיים יפים). והאם הרגשות השליליים הקיצוניים של המתבגר, שהיא דיכאה עד עפר, לא מרימים ראש שוב אחרי שנה שנתיים או שלוש, הפעם כלפי חיילים בצבא, בני/בנות זוג וכולי.

‏1 היי, המצאתי חיה מיתולוגית! ‏2
‏2 מכיר את ג'ון צ'יבר? יש לו ספר בשם "בולט פארק" מ-‏1967. מתואר שם נער מתבגר שבהתחלה סתם מתפרע, אח"כ מתמכר לטלוויזיה, אבא שלו מגיב בחומרה, ולבסוף הוא נכנס למיטה ולא יוצא ממנה במשך שבועות‏3, בטענה שהוא נכה. ההורים פונים לעזרתו של "גורו" ממוצא ג'מייקאני. האיש יושב ליד מיטתו של הנער, מספר לו סיפורים מילדותו בשכונה, חוזר איתו על מילים כמו "אהבה" ו"תקווה" והנער נרפא.

לא שיש לזה ערך גדול עבור קוראי האייל המתחבטים בשאלות חינוך, אבל הסיפור מקסים ופתאום נזכרתי בו.

‏3 יש עכשיו תופעה כזו אצל מתבגרים יפאניים דווקא, ראיתי על כך איזה סרט.
באותו הקשר, מזוית שונה 424844
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לברקת יום א', 17/12/2006, 11:14
לא רק ההוא עם פואטייה. יש מדי פעם בטלוויזיה סרטים בסגנון דומה, האחרון שנתקלתי בו (אם כי לא ראיתי יותר מכמה דקות) היה על מישהי שהקימה תזמורת לתפארת מאוסף המופרעים שקיבלה.

‏2 לא מכיר.

תודה על ההתיחסות. מסיבות שאינן תלויות בך אני פורש כאן מהדיון בענייני חינוך.
באותו הקשר, מזוית שונה 424846
ברקת • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום א', 17/12/2006, 11:24
טוב, מי שמנסה לחנך כיתת מופרעים על סמך סרט, דומה למי שמנסה להשתתף בתחרות רודיאו אחרי שצפה במערבון. זה לא קשור לשיטה עצמה.

בהצלחה ותמסור ד''ש.
באותו הקשר, מזוית שונה 424857
האייל האלמוני • בתשובה לברקת יום א', 17/12/2006, 11:40
"בהצלחה ותמסור ד"ש"
יש משהו שלא סיפרת לנו, ברקת?
באותו הקשר, מזוית שונה 424866
ברקת • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 17/12/2006, 12:00
טוב, אם כבר עלית על זה אין טעם להסתיר יותר: לאחרונה גיליתי שאני שכנה של המרפא האלטרנטיבי (פרחי באך) של שכ"ג. איך עליתי על זה? סתם, דיברנו, ואז הוא התחיל לספר על אחד שבא אליו עם אובססיה לביליארד ו... טוב, עזוב. סודיות רפואית.
באותו הקשר, מזוית שונה 424872
האייל האלמוני • בתשובה לברקת יום א', 17/12/2006, 12:06
את יודעת שיש לנו שיטות משלנו ועדיף לך לספר ישר את האמת במקום לערבב בדיחות ולהוציא להן את הפאנצ'ליינים.
באותו הקשר, מזוית שונה 424875
סא''ל ברקת רגב • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 17/12/2006, 12:16
צר לי, זו הגרסה שאושרה לפרסום.
וריאציה על הוריאציה 424892
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לברקת יום א', 17/12/2006, 13:07
אני: אוהב סנוקר.
את: לא מבדילה בין קודש לחול.
הוא: בעל אובססיה לביליארד.
וריאציה על הוריאציה 424894
האייל האלמוני • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום א', 17/12/2006, 13:10
ברקת התבלבלה לגמרי, היא התכוונה שיש לך אובססיה למיליארד, לא לביליארד.
וריאציה על הוריאציה 424968
אחד שלא הבין אף מלה • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום א', 17/12/2006, 21:45
??
("לא מבדילה בין קודש לחול"?)
באותו הקשר, מזוית שונה 425016
אביב י. • בתשובה לברקת יום ב', 18/12/2006, 8:51
נקווה שאין הרבה מורים כאלה שראו את "One eight seven".
באותו הקשר, מזוית שונה 424543
איציק ש. • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 14/12/2006, 17:38
ההישגים של השיטות- סמרהיל ובית היתומים של קורצ'אק- תלויות בין היתר (גם לפי קורצ'אק) בשני גורמים עיקריים: השיטה עצמה ויותר מכך, האנשים שמפעילים אותה. גם במישפחות דתיות יש הורים שמשיגים חינוך מעולה וגבולות ברורים ללא פליקים וללא
סנקציות אכזריות מסוג אחר. האוטוריטה, הדוגמה האישית, החום והאהבה, הפירגון והיכולת לתת חבל -מספיקים.
באותו הקשר, מזוית שונה 472214
האייל האלמוני • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ו', 22/2/2008, 8:16
למיטב זכרוני במחקר מעקב אחר בוגרי ''סאמרהיל'' הנתון המרשים היה האחוז הכמעט מוחלט של הבוגרים שחייב חינוך דומה לילדיהם.
הבעיה העיקרית שכותבי המחקר הצביעו עליה היא שלא ברור היה עד כמה הצלחת ביה''ס אכן היתה קשורה לעקרונותיו ועד כמה היא היתה קשורה לדמותו החינוכית המרשימה של המנהל.
הוא ציין שהצלחת השיטה בעיניו התבטאה בעיקר, לא בהישגים של בוגריו, אלא ביכולת ההתמדה וחתיר למטרותיהם למרות כשלונות בדרך, שהשיטה פיתחה בהם.
באותו הקשר, מזוית שונה 723429
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 6/8/2020, 16:45
מאחר והזכרתי את מרגרט מיד כמה פעמים באייל, ברצוני לציין שהיום נתקלתי בטענה הפוכה לפיה דווקא המבקר הראשי שלה, דרק פרימן, היה זה שעשה עבודה גרועה והניח לאידיאולוגיה שלו להכתיב את המסקנות, אולי אפילו במודע. נחכה בסבלנות לפרק הבא.

ציטוט:

"Derek Freeman tried to discredit Margaret Mead’s anthropological research in Samoa with his book The Fateful Hoaxing of Margaret Mead, but his defamatory text was rebutted by other researchers. Dreger says Freeman was the hoaxer, and he succeeded only because he followed “the number-one rule in making shit up: Make it so unbelievable that people have to believe it.” Again, there was a sexual subtext: Mead’s description of sexual attitudes in Samoa was thought to have contributed to the sexual revolution in America. The concern was not so much about the facts she reported, but about their effects on society."
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות