|
||||
|
||||
לטעמי, המעניין בקישור שהבאתי הוא לא בטרחנות (הנדושה) אלא במקום שבו היא זכתה ''להתארח'' מבלי שיוקיעו אותה על הסף. |
|
||||
|
||||
המעניין בקישור שאני הבאתי הוא שהבנאדם פתר את הבעיה הפסיכופיזית ולאף אחד לא איכפת. |
|
||||
|
||||
ככה זה: עכשיו כשהיא פתורה כולם איבדו עניין. דומני שגם בעיית ארבעת הצבעים עברה תהליך דומה. (אגב, האם יש ענף מתמטי שמנסה להתעסק עם השאלה למה דווקא בעיות מסויימות קשות?) |
|
||||
|
||||
אני סתם נדחף, אבל במדעי המחשב יש ענף רחב שמתעסק פחות או יותר בשאלה איזה בעיות קשות ואיזה לא ובאיזה מובן. בקשר ל"למה", זה כבר גולש לפילוסופיה, אלא אם אתה מוכן לקבל תשובות מסוג "כי אם זה היה קל, גם לעשות את <ככה וככה שיודעים שהוא קשה> היה קל". |
|
||||
|
||||
לא התכוונתי לסיבוכיות דוקא (אני מניח שאתה מדבר על זה), אלא למשהו כללי יותר. אני מפקפק בכך שלתמיהה שלי יש בכלל מובן, אבל הרבה פעמים כשאני נתקל בבעיות "קשות" (למשל פרמה, או "ramsey numbers"' אם אתה יודע על מה אני מדבר, וכאלה) מה שהכי מפתיע אותי הוא שדוקא אלה בעיות קשות. |
|
||||
|
||||
זה לא כל-כך מה שצריך להפתיע אותך; הפלא הוא שמדי פעם מוצאים בעייה שאפשר ממש לפתור. "רוב" הבעיות במתמטיקה הן קשות מדי. |
|
||||
|
||||
עזוב BBC, הדבר הזה הגיע גם לסלשדוט. מה שאני הכי אוהב בסיכום של ה-BBC זה לא עניין החילוק באפס, אלא זה שפיתגורס התמודד עם בעייה בת 1200 שנה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |