![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אתה מתכוון, האם בשבילו זו פעם ראשונה שהוא רואה את התרגיל? אני לא חושבת שזה משנה לענייננו. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נראה לי שהכונה היא האם את נהנת בזמן שמישהו פותר, מלראות את דרך הפתרון ואת כל השלבים בזמן שזה נעשה, או שאת צופה רק בתוצאה הסופית ומתפעלת. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
רואה, ודאי שרואה את כל שלבי הפתרון. אחרת לא היה לי קייס. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לדעתי זה מאוד משנה. הרבה פעמים במתמטיקה, הפתרון הסופי נראה מאוד אלגנטי ויפה, אבל להגיע אליו זה סיוט שלא מההפטרה - סיוט שלא בא לידי ביטוי כשמראים לך רק את הפתרון הסופי. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הלו - אני ברמה של משוואות בשני נעלמים וכאלה, לא ברמה של תורת האינסוף שלך. | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |