בתשובה לGod eat God, 07/11/01 12:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. משולש בן ארבע צלעות הוא לא משהו שאי אפשר לדמיין, הוא משהו שלא יכול להתקיים מתוקף ההגדרה. 2. מאחר ואני לא חושב שיש רצון חופשי, אני מבין מדבריך שהמבנה של התבונה שלי שונה מהמבנה של התבונה שלך, או בניסוח הקאנטיאני שהבאת, אני אמור לא להיות מסוגל לחשוב את מה שאני חושב. 3. כל זה היה ודאי מדאיג אותי ביותר אלמלא ידעתי שקאנט טען גם שהגיאומטריה האויקלידית כפויה עלינו מתוקף מבנה התבונה שלנו, ואם איינשטיין היה לוקח אותו ברצינות לא היתה לנו תורת היחסות. 4. "רצון חופשי" הוא מושג בעל סתירה פנימית, בדיוק כמו משולש בעל ארבע צלעות. מצאתי לכך הוכחה מופלאה, אך אין לה מקום בשולי העץ הזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. ההיגד משולש בן ארבע צלעות מכיל סתירה. מדוע אתה לא יכול לדמיין סתירה? העובדה ש "זה לא יכול להיות" לא רלוונטית: בני-אדם לא יכולים לרחף אבל אתה יכול לדמיין זאת. ההבדל הוא שהתבונה האנושית לא מסוגלת לדמיין דברים מסוימים. למשל סתירות. למה? ככה. דוגמא של קאנט: אנו לא מסוגלים לדמיין דבר ללא סיבתו. החשיבה היא דבר סיבתי. 2. "לחשוב" התכוונתי באופן א-פריורי. אני גם יכול לחשוב שיש אי שם ביקום משולש בעל ארבע צלעות (ואז אני אטעה) אבל אני לא מסוגל לדמיין (או לחוש או... פשוט חסרה מילה בעיברית...) זאת. יש סיבה. 3. כנ"ל, וזו דוגמא מצוינת! גם אם אנו מסוגלים לחשוב לא אוקלידית אני (רוצה לעשות את זה מעניין, מיליון דולר שגם אתה לא! :-) ) לא מסוגל לדמיין מרחב לא אאוקלידי! יש הבדל בין 'לחשוב' ל 'לחשוב א-פריורית'. אינשטיין (או יותר נכון רימן) לא סותר את קאנט! כשאשוב הביתה אני מבטיח לתת לך ציטוט נהדר בעניין! דרך אגב, אתה לא הראשון שנופל במכשלה הזו. גדולים ממני וממך נפלו בה. עליך נוכל לומר את המשפט: Even his mistakes were brilliant! כל הכבוד על החשיבה המעמיקה! 4. אני מקוה שלא תשאיר אותנו *כל-כך* הרבה זמן באפילה! נ.ב: ב Twilight zone, בו צפיתי כילד, אני זוכר שהיה קטע על אדם שהגיח לתוך עולם ארבע-מימדי. אני זוכר שהתאכזבתי כשבימאי הסידרה החליט שמרחב ארבע-מימדי נראה בדיוק כמו עולם תלת-מימדי, רק מטושטש יותר... במילים אחרות, התבונה האנושית מוגבלת לדמיין בשלושה מימדים ומטה. למה דווקא שלוש? שרירותי לחלוטין, לא? תאוריות חדישות בתחום הפיזיקה מדברות על מספר דו-סיפרתי של מימדים (זו, ראוי להזכיר, איננה אמירה אונטולוגית!). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מסוגל לחשוב שיש אי שם ביקום משולש בעל ארבע צלעות? אם כך, אתה מסוגל לחשוב שאי שם בעולם 3=4, ומכאן כמובן שכל a=b. אני מלא התפעלות מכל מי שמסוגל לחשוב כך, ומוכן להציע את נוסחת הפשרה הבאה: אם 3=4 כי אז יש רצון חופשי. (לגבי הכוון ההפוך נישאר חלוקים בדעתנו). סעיף 3 עליו שיבחת אותי אינו פרי מחשבתי, זה הוזכר בהרצאה ששמעתי פעם. ובאשר לסעיף 4, אני עוד משתעשע במחשבה לכתוב על זה משהו רציני פעם, למרות שברור לי שהפילוסופים יאכלו אותי בחיים (אם יצליחו למצוא אותי). ברור שצריך להתחיל מדיון בשאלה מה פירוש "חופשי" (להבדיל מאקראי, לא פרדיקטאבילי וכו'). יש לי הרגשה שבעיני "חופשי" נופל בדיוק בתחום שאתה קורא לו "אי אפשר לדמיין אותו", כלומר אי שם ליד 3=4 (אני אומר "הרגשה" כי אני לא בטוח שאני מבין אותך). מה שכבר מוכן אצלי זאת שורת הסיכום של המאמר הזה, שתאמר: "Free will? No, free Willie"
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון מאוד, זו סתירה. אני מסוגל לחשוב ש a=b (הנה כרגע חשבתי זאת, בדיוק כפי שאתה חושב שאין רצון חופשי) - אלא שאני לא מסוגל 'לחשוב א-פריורית' (הרעיון של קאנט, השם שלי) את זה. זה מזכיר לי ויכוח עם בן 13 מבריק אך מרדני, שהתווכח איתי על נושא חפיפת משולשים. הוא לא קיבל את ההוכחה המקובלת. הראתי לו את האקסיומות, והוא אמר שהצעד שלי מההנחות למסקנה לא מקובל עליו. א-פריורית, הוא כמובן קיבל את זה, אבל הוא עדיין יכול להצהיר שהוא לא מסכים להוכחה. באותה מידה שאתה כרגע אומר לי שאתה חושב שאין רצון חופשי, ספקן קיצוני יכול לומר שהוא חושב ש a=b. 'לחשוב א-פריורי' זו אינה הרגשה, אלא... פשוט אין מלה בעיברית... אז קראתי לכך כך. והנה עוד דוגמה, והפעם של ליבוביץ': אדם לא יכול שלא לדעת את אשר הוא יודע. אגב סעיף 3, יתכן שהיה זה פרופ' אגסי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדם יכול, תיאורטית למדי, לרחף. אין סתירה בסיסית בין המושגים "אדם" ו"לרחף". אדם בחלל, למשל, ירחף. כל שעלי לעשות הוא לדמיין מה היה קורה לו על כדה"א היו תנאים שבחלל, או לעשות סופראימפוזיציה של אדם בחלל על תמונה של הקרקע - והרי לי אדם מרחף! אני לא יכול לעשות סופראימפוזיציה של משולש על מרובע, כך שהמשולש יסתיר את המרובע. הדמיון האנושי, יש להודות, מוגבל למדי. הוא יכול לשלב בין דברים שהוא מכיר (אדם וציפור=מלאך, או סופרמן, אדם וסוס=קנטאור, לטאה ועטלף=דרקון וכו'), אבל קשה לו לדמיין משהו חדש לגמרי, שאינו מבוסס על שום דבר שהוא מכיר. יצורים במסע בין כוכבים, למשל, אפילו במקרים הנדירים שאינם הומנואידים, דומים בד"כ לחיות מוכרות (נחש, למשל). הכי רחוק שהם הצליחו להגיע זה יצורים שמורכבים מאנרגיה בלבד, ובד"כ נראים כמו כדור של אור. לא מבריק במיוחד. הדמיון האנושי, על כן, בנוי במדרגות - אנחנו יכולים לדמיין דברים יותר ויותר מופרכים, מכיוון שאנחנו בונים על דברים שדומיינו קודם לכן. יתקשה עלינו לקפוץ מאפס דמיון, לשיאי הדמיון של ימינו. אגב, בתור סנילי מדופלם, אני מאוד מוצלח בלא לדעת את מה שאני יודע. אבל שוב, מדובר בסתירה במושגים. לא יכול להיות ש-X שווה ללא-X (אלא אם X הוא אפס, בעצם). זה לא בגלל שאנחנו מוגבלים, זה בגלל שככה זה. אתה פשוט לא טורח להפריד בין דברים ממשיים, לבין *מושגים* שהמציאו בני אדם. "לא" הוא מושג שהמציאו בני אדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מה רצית להגיד בזה, אבל גם אם X = 0 , לא ייתכן ש X = (לא X). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ... נכון. אוויל שכמותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמר חבר הפרלמנט האירי Sir Boyle Roche פעם, אדם אינו יכול להיות בשני מקומות באותו זמן אלא אם כן הוא ציפור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט הזה, טפשי ככל שיהיה, הוא נכון לוגית בכל עולם שבו הקביעה אדם הוא ציפור אינה נכונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, אתה מדבר על פסיכולוגיה, אני מדבר על משהו בסיסי הרבה יותר; דברים שלא ניתן לדמיין אותם, לא משום שהמקרה לא זימן אותם לפנינו אלה משום שאין לנו כלים לדמיין אותם. לא קראת מספיק טוב, אמרתי ש *ניתן* לדמיין אדם מרחף! יש מגוון של דברים שאנו לא יכולים לדמיין, למשל סתירות. רוצה דוגמה אחרת של רעיון שאין לנו אפשרות לדמיינו? מרחב רימאני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני שעל פי הלוגיקה של וויטגנשטיין לא ניתן בכלל לחשוב או לדמיין משהו אי-לוגי כי אז אנחנו חושבים באופן לא-לוגי. זה סותר ראשית את הפנומנה שכן חשבנו על זה וגם את ההנחה שלא תתכן מחשבה שהיא תקפה מלכתחילה. המחשבות שלנו הן רק אופן תפישתנו את העולם מסביב (אני לא אתעייף מלחזור על זה) אבל זה לא אומר שמה שאנחנו חושבים עליו קיים במציאות, דוגמת אליהו הנביא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון (רק לוויטגנשטיין המוקדם, טרקטטוס), אך גרסת קאנט רחבה מוויטגנשטיין, שהרי איננו מסוגלים לדמיין מרחב ארבע-מימדי למרות שלפי תורת היחסות כך הוא המצב בטבע (ולפי תורות חדשות יותר, אפילו מספר רב יותר של מימדים). אנחנו יכולים לדמיין A שונה מ A, רק לא לדמיין ישום של זה. כנ"ל אדון אליהו; אין בעיה לדמיין אדם זקן אם שיער לבן, רק לא ניתן לדמיין את המערכת הסיבתית העצומה שבגללה יש סתירה במושג "אליהו הנביא קיים במציאות". אם היה ניתן לדמיין מערכת כה מורכבת, אזי היינו ניתקעים בשלב "אי יכולת לדמיין דברים החורגים מהארכיטקטורה האנושית" (כמו למשל סתירות), כפי שאיננו מסוגלים לדמיין משולשים בעלי ארבע צלעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת איני קיים ואני לא מאחל את זה לאף אחד, גם לא לוויטגנשטיין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה אומר שאין לנו כלים לדמיין משהו, אם זה לא קשור לפסיכולוגיה (או נוירולוגיה)? בכל מקרה, איבדתי לגמרי את מה שאתה מנסה להגיד. נכון, אנחנו לא יכולים לדמיין סתירות, כי הן סתירות. מה אתה מנסה להגיד בזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שואל אותך, בפשטות ובישירות, *מדוע* איננו מסוגלים לדמיין סתירות, *מדוע* איננו מסוגלים לדמיין מרחב ארבע-מימדי? מדוע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אין מה לדמיין. אתה לא יכול לדמיין משהו שמנוגד (להבדיל מ''שונה'') למה שאתה מכיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך, במחילה, תבדיל בין "מנוגד" ל "שונה"? האם היקום כפי שתורת המיתרים רואה אותו, כלומר 10 מימדי הוא מנוגד או שונה? עדיין לא ענית בעצם, רק שינית את המילה. למה אתה לא יכול לדמיין דבר "מנוגד" למה שאתה מכיר?? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המונח "לדמיין" הינו מעורפל מטבעו. אילו פרטי דבר צריכה תמונתו המנטלית להכיל כדי שיוכל אדם לומר כי הוא מדמיינו? הרי כמעט כל תמונת דמיון מכילה אך מזעיר ממושאה האובייקטיבי, ואף מוסיפה עליו תוספתות משונות מתהום מעיינות הנפש ומשירת עשב מדרונותיה. מתי תהיה מוכן להסכים כי אדם A מדמיין מושא B? היידרש A המסכן להעלות את פרי רוחו על נייר? הרי בגלל אופייה המבוזר של הנפש והמוח, דמיון הינו אוסף של מרכיבים, לאו דווקא עקבי, ונסיון להרכיבם על נייר לא יצלח על פי רוב. כך, מי שעוסק במרחב 4D, נוצר בדמיונו, במשך הזמן, ייצוג למרחב זה המורכב מהשלכות וממאפיינים שונים הקשורים במרחב. מי שעוסק הרבה בסדרות השואפות לאינסוף בקצבים שונים, נוצר לו בראש ייצוג לאינסופים אלו. אנו מסוגלים אף לקיים בדמיוננו סתירות שאין המציאות העניה סובלתן - למשל ריבוע עגול, ואף לחוש כאלה - למשל אהבה ושינאה בו זמנית, באיזורים שונים של המוח. לסיכום: הדמיון הוא פרוע המציאות כבולה ומילותי אזלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התוספות או השינויים אינם רלוונטיים. אני טוען שישנם דברים שלא ניתן אפילו להתחיל לדמיינם ואני שואל אותך בכנות: הצלחת לדמיין משולש עם ארבע צלעות? אם כן, יתכן שהתאוריה הקאנטית שגויה. יחד איתה נופל גם טיעון הקוגיטו של דקארט, שהרי הטיעון היחיד להפלתו הוא לטעון שכל זה טוב ויפה, אך רק למוחו שלו. ובכן, ישב לו כל אחד מאיתנו בחדרו וינסה לדמיין מרחב 11 מימדי. באם יצליח, ישוב-נא וידווח! הלוואי! אכן, לו לא היו גבולות לדמיון! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכרתי פעם מישהו שלקח בדרום אמריקה סם שמופק מקקטוס כשלהו (סן פדרו או משהו כזה). הסם הזה הביא אותו למצב תודעתי (שנמשך כמה ימים) שבו הוא היה מסוגל לכופף את התובנות המתמטיות של עצמו כך ש 1+1 שוה לכל מה שאתה רוצה שהוא יהיה שוה (ציטוט מהזכרון). אני משער שהמרחק בין זה לבין לראות בדמיונך משולשים בני 4צלעות הוא קטן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, קאנט היה אומר שבאותם ימים הוא לא היה אנושי... וכעת שאלה מעניינת: מניין לנו ש (כמו במטריX,שהסרט מהווה לדעתי שיטת ההסבר הטובה ביותר לפילוסופיה של קאנט) כולנו לא מסוממים לחשוב ש A = A בעוד שאין זה כך?? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 42146 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
[אענה לתגובות הרבות לאט מאוד... אני הולך להיות עסוק מאוד בימים האחרונים...] הציטוט לקוח מ "לעולם תהא המטאפיזיקה" של יובל שטייניץ (אני מאוד מאוד מאוד ממליץ על הספר!) והוא מתאר ויכוח דימיוני בין אייר לקאנט: ...אייר: הן עצם הפיתוח של הגיאומטריות האלה והעיסוק בהן מצביעים על כך, שהתבונה אינה מוגבלת לחשיבה האויקלידית, ומבאן נובע שהגיאומטריה אינה סינתטית-אפריורית. קאנט: אם כוונתך לציין את כושרה המופלא של תבונתנו להמציא מערכות פורמליות ולפתחן - בכך איני מוצא רבותא, שהרי מבחינה זו נמשלת המצאתן של הגיאומטריות החדשות להמצאת משחקי השח והדמקה. [כאן, בהרחבה שטייניץ מוסיף] דוגמה טובה לעניין זה ניתן למצוא בחשבון המודולרי. נניח, למשל, אריתמטיקה מוזרה שכל ישיה הם השאריות המתקבלות מחלוקת המספרים הטיבעיים ב-5. מנקודת מבט זו קורים דברים מוזרים ביותר: מתברר, למשל, שהמספרים 8 ו-13 זהים... אריתמטיקה זו משמרת את כל חוקי הסימטריה של האריתמטיקה הרגילה - אם כי עולם הישים (המספרים) שלה מונה חמישה פריטים בלבד... כעת עלינו לשאול מה רבותא באריתמטיקה זו? האם מהעובדה שאריתמטיקה זו פותחה ע"י אדם, ושניתן לערוך בה חישובים - ניתן להסיק על מעמדה המטאפיסי של האריתמטיקה הרגילה? ... דומה המצב גם בקשר לגיאומטריות הלא-אוקלידיות: מעצם העובדה שניתן לפתחן ולחשבן, לא נובע עדיין שהגיאומטריה האויקלידית אינה סינתטית-אפריורית. פיתוחן של אלטרנטיבות לגיאומטריה ולאריתמטיקה (ואף ללוגיקה) יהווה טיעון אנטי-קאנטיאני אם, ורק אם, יוכח - שהתבונה מסוגלת לתפוס או לדמות תופעות כמתנהגות לפיהן... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לרובינו יש שעון מחוגים, בו 3+12=3. ואנחנו חיים עם זה טוב מאד, התבונה שלנו תופסת את המצב ללא בעיה בכלל. אנחנו יכולים ב 11 בלילה להגיד שנשארו לנו 6 שעות שינה כי עלינו לקום מחר ב5. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינך יורדת לעומק העניין, המתימטיקה האלטרנטיבית הזו יכולה "להתחשב" (ניתן לערוך בה חישובים) אך היא אינה המתימטיקה של התבונה האנושית. אם את תספרי את כספך בצורה 3 = 12 + 3, הדבר ימיט חורבן על חשבון הבנק שלך. הדבר ניכר כשלומדים חשבון בינארי. אז מגלים שהבסיס 10 איננו א-פריורי, אך האריתמטיקה היא א-פריורית. בסיס 10 הוא קונוונציה חברתית (לבני המאיה היה בסיס 5) אבל הלוגיקה והאריתמטיקה הם חלק מהארכיטקטורה של התבונה האנושית. הבנת של העניין לא קלה כלל, והסברתו קשה עוד יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרך אגב, מעיון חוזר בספר האדיר של ז'ורז' יפרח "ספרות ומספרים" עולה (ידעתי שזכרתי את זה מאיפה שהוא) כי המתימטיקה של האצטקים, המיסטקים והזאפוטקים היתה על בסיס עשרים! "האימוץ, הכלל עולמי כמעט, של הבסיס 10 נובע ללא ספק מן העובדה שיש לנו עשר אצבעות, כיוון שאנשים למדו למנות קודם כל באצבעותיהם (Lucas, 1891). לו היו לנו שש אצבעות בכל יד יש להניח שהשיטה המספרית שלנו היתה מבוססת על 12". כעת, השווי למוחלטות האוניברסלית של האריתמטיקה. צרוף מקרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא השיטה של המחוגים סופרת עד 12 ולא עד 10. למשל חידה שפעם שמעתי. 10 +10 זה לא 20 ועוד 50 זה 11 . איפה ההגיון פה? פשוט לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1+1=1.01 ואם תוסיף 99 תקבל 2 מטר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק השעון. גם מעלות במעגל (360), חלוקת היום בכלל (24 שעות, 60 דקות) ועוד דברים שלא עולים לי כרגע בראש - הכל כפולות של 12. לא זוכר איזו תרבות זו הייתה שעשתה הכל על בסיס 12, אבל זה באשמתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבבלים, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו סופרים בבסיס אוקטלי ולאנשי המחשבים שלנו הרבה יותר קל מלשלכם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני זוכר שסיפרו לי פעם שהייתה תרבות כזו אבל לא הייתי בטוח איזו אז לא העלתי את הנושא לכל מקרה אני לא חושב שבבלים אלא המאיה עם אני זוכר נכון את אחת התוכניות עליהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאד אוהב לראות את הביטוי ''ללא ספק'' הבא כדי להימנע מהצורך להוכיח משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, ז'ורז' יפרח מרחיב בקשר לכך בסיפרו. אם הנושא מעניין אותך, אני ממליץ בחום לקרוא את הספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'ורג' פרק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זאת בדיוק הנקודה! כל זמן שהגיאומטריית של רימן ולובצ'בסקי היו רק בחזקת שעשוע אינטלקטואלי, ניתן היה להשוות אותן לחוקי משחק השח. אלא שאז הגיע איינשטיין - ולא במקרה הבאתי אותו ולא את רימן לצורך הטיעון שלי - והראה כי שהיקום פועל בהתאמה למערכת ה"סינטתית-אפריורית" הזאת. או, בניסוח אחר, לא רק שאנחנו כן מסוגלים לדמיין עולם כזה, אנחנו *אנוסים* להניח שהעולם הוא כזה. אם היית מראה לי בעולם הפיזיקלי תופעות שניתן להסביר אותן עפ"י חוקי משחק השח הייתי מופתע באמת. חוסר היכולת ל"דמיין" גיאומטריה לא-אויקלידית או גיאומטריה של יותר משלשה מימדים מצטמצם, אם כן, למוגבלות טריביאלית של המוח שלנו ביצירת *תמונות* כאלה. זה לא מפתיע במיוחד, וגם לא נראה לי חשוב במיוחד, לא יותר מאשר חוסר יכולתנו לחשב בע"פ שורשים מעוקבים של מספרים בעלי 200 ספרות. אגב, שמעתי פעם טענה שיש אנשים שאכן מסוגלים לדמיין עולם בעל ארבעה מימדים. ל"דמיין" במובן שכשאתה שואל איש כזה כמה צלעות יש להיפר-קוביה הוא לא מחשב את התשובה אלא עוצם את עיניו וסופר. אינני יודע אם הסיפור הזה אמיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Explainin how the world works some times has very little to do with actually "grasping" (for lack of better word) what its like. I've studied basic quantum mechanics at the time and talked to people who studied it at a more advanced level, and they tell me it seems to work just fine as far as describing the world goes. however, I'll be damned if could ever actually grasp the idea of a particle "being" a wave function. actually it isn't - science never bothers with the so-called "essence" of things - it merely describes the connections these undefined things have with other undefined things. and so at its higher level, physics is simply sophisticated mathematics that for some reason (or maybe for no reason at all) seem to be efficient at describing phenomenons. it doesn't mean we can suddenly grasp 12 dimensions just because a mathematical theory of that nature describes something efficiently.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, כדי שיתקיים רצון חופשי, יש לבטל לחלוטין את אפשרות קיומו של אל כל-יכול, גם אם הוא מהזן ה"לא מתערב". אם נניח שיש אל כזה, שהעניק לנו בטובו רצון חופשי, ואז צעד אחורנית והותיר אותנו לגורלנו, עדיין אין אנו חופשיים במובן מסוים. הלא יכול האל בכל רגע להינחם בו על דרכו הרעה, לשוב ולתפוס את רסן יציריו, ולשלול מאיתנו את רצוננו. משמע: לא ניתן ליישב רצון חופשי (מוחלט) עם הנחת קיום כח שרירותי עם פוטנציאל להגביל אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל זה רק ''אי-רצון חופשי'' מדרגה שניה, כלומר כל עוד האל הכל יכול לא החליט לשלול אותו מאיתנו הרצון החופשי יכול לחיות בכפיפה אחת עם אלוהים. לי יש בעיה עם עצם עניין ה''חופשי'' - איך משהו יכול להיות חופשי לחלוטין, הרי בסופו של דבר הוא נקבע איכשהוא. אפילו אם מפרידים את ה''רצון'' לגמרי מהתחום הפיזיקלי, חייב להיות תהליך של קבלת ההחלטה, ואני לא מצליח להבין איך תהליך כזה יכול להיות חופשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אתה מחפש תרגום ל To Grok? "לגרוק" עובד נהדר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |