 |
מאד לא מדוייק.
תולדות האפרטהייד:
דרום אפריקה התחילה בתור מושבה קלוויניסטית תחת שלטון הולנדי בכף התקווה הטובה. המתישבים האירופאים (להלן, בורים) התבססו על עבדות וייבאו עבדים מחוץ לאפריקה. בסוף המאה ה-18 כבשה בריטניה את כף התקוה הטובה, ומאוחר יותר, בעקבות פשיטת רגל הולנדית, סיפחה את כל הקולוניה ההולנדית.
בריטניה ביטלה את העבדות ב-1833 וסיפחה את חבל נטאל ב-1843, מה שגרם לנדידת בורים צפונה ולהקמת שתי רפובליקות עצמאיות. גילוי של משאבים טבעיים ברפובליקות הבוריות, גרר נסיונות סיפוח בריטיות שגררו מלחמות (להלן, מלחמת הבורים). המלחמה הסתיימה בניצחון בריטי (1900) ובהפיכת הרפובליקות לקולוניות (1902, אחרי מלמת גרילה בורית).
ב-1910 התאחדו ארבעת הקולוניות ל"איחוד של דרום אפריקה" (בחבר העמים הבריטי), באיחוד ניתנו זכויות שוות לבריטים (הלבנים) ולבורים (הלבנים) , ואילו לרוב השחור (וודאי שלעבדים מחוץ לאפריקה. אחד מהם, אגב, הפך להיות אחר כך גאנדי) לא ניתנו זכויות (מלבד במדינת קייפ - כף התקווה הטובה - בה ניתנה ללא לבנים בעלי רכוש זכות הצבעה). במהלך השנים חוקקו מספר חוקים גזעניים שהגבילו את השחורים לעבודות מסוימות והמנעו מהשחורים לקנות אדמות (מחוץ ל13% מאדמת דרום אפריקה). מעבר לזה, לשחורים בדרום אפריקה לא ניתנה הזכות לבחור ולהבחר, ונמנעה מהם זכות השביתה.
אחרי מלחמת העולם השניה השחורים יצאו להפגנות גדולות ובלתי חוקיות כמחאה על המצב. ההפגנות גרמו לעליית הימין הקיצוני בקרב הלבנים (מוכר למישהו?) ו... ב-1948 ניצחה המפלגה הלאומית (NHP שתשנה את שמה ל NP) בבחירות. המצע של המפלגה שהפסידה (המפלגה המאוחדת UP) קרא ל"עיור" של השחורים, והמצע של המפלגה שניצחה קרא להפרדה - אפרטהייד. המפלגה התנגדה לעיור של השחורים וטענה במצעה שצריך לראות בשחורים כדיירים זמניים בערים, ולאלצם לחזור מידי פעם לכפרים ולענות לצרכי החקלאים (הבורים ברובם). בנוסף, הכריזה המפלגה הלאומית שהשחורים צריכים לפתח גופים פוליטיים במולדתם האמיתית (7% מדרום אפריקה), ולא צריכים לקבל זכויות יצוג בדרום אפריקה עצמה.
זאת תחילת הארטהייד (שנקרא "הקטן" בגלל הגדול שבא אחריו), וכמו שאת רואה, יותר מידי זכויות לשחורים לא היו לפניו.
אחרי הנצחון (שראוי לציין שהושג בזכות חלוקה לאיזורים שהטיבה עם המיעוט הבורי החקלאי מול הרוב האנגלי העירוני), העבירה המפלגה הלאומית חוקים שגיבשו את ההפרדה, כמו החוק שאוסר על נישואים (או יחסים) מעורבים, או החוק שקובע שכל אדם צריך להרשם כלבן, שחור או אסיאתי. בנוסף, הופרדה מערכת החינוך, ובכל משרד ממשלתי וציבורי, ונוצרה הפרדה במערכת התחבורה הציבורית, בשרותים הציבוריים וכו'.
האפרטהייד הגדול, התוכנית לחלק את דרום אפריקה למדינה לבנה ולמדינות שחורות (להלן בנטוסטאנים) החלה ב-1958. לפי התוכנית הזו כל אחת מהתשע ה"אומות" ("בנטו" בפי האפריקנרים) השחורות תקבל את אוטונומיה בטריטוריה שלה. כל שחור דרום אפריקאי יחזיק באזרחות באחת מאותן מדינות, ולא יהיה אזרח או בעל זכויות כלשהן בדרום אפריקה עצמה.
סך כל שטח הבנטוסטאנים היה 14% משטחה של דרום אפריקה, והשטח הזה לא כלל אף אחד מהמשאבים הטבעיים שהיו מהגורמים לחוזקה הכלכלי של דרום אפריקה. השלטון פיקח על מעבר האזרים בין השטחים השונים, ועל רשיונות העבודה של השחורים. שחורים שהתגוררו בערים במשך שלושה או ארבעה דורות הפכו להיות תושבים ארעיים, שאבותיהם היגרו משמורה כפרית. רק בעלי רשיון עבודה הורשו להתגורר בערים, רשיונות העבודה ניתנו בהתאם לדרישות שוק העבודה, והפרידו לעיתים בין בני זוג או בין הורים לילדיהם.
במטרה לצמצם את הביקורת הבינלאומית העבירה הממשלה ב-1959 את חוק השלטון העצמי של הבנטו, החוק נתן לשחורים את הזכות להשתתף תהליך הדמוקרטי בתוך הבנטוסטאנים והגדיר את השחורים כאזרחי הבנטוסטאנים. המשמעות הכלכלית של החוק היתה שהממשלה הפסיקה להיות מחוייבת לרווחתם של השחורים, ובו בזמן היא שמרה אותם ככח עבודה זול.
אף אחת מה"מדינות" לא היתה מדינה בת-קימה (מוכר למישהו?). ועד סוף שנות ה-70, הבנטוסטאנים הפכו להיות אוטונומיות שתלויות לחלוטין בשלטון המרכזי. מרבית השחורים המשיכו לחיות באיזורים הלבנים. מרבית השחורים שחיו בבנוסטאנים המשיכו בקשר עם האיזורים הלבנים. הבנוסטאנים קיבלו טריטוריה לא רציפה (מוכר למישהו?), עם אדמה באיכות נמוכה, ללא תעשיה ואפשרויות תעסוקה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש