|
||||
|
||||
או קיי, ברור שמי שחי בשטח בשליטה פלסטינית כפוף למערכת החוק הפלסטינית, אבל זה לא רלבנטי לעניננו; השאלה היא האם ישראל מקיימת שתי מערכות חוקים שונות, ולא האם קיימת מערכת אחת לרשות ומערכת אחרת לישראל - זה הרי מובן מאליו ולא מהווה בעיה. ישראל קיימה מערכת כפולה לאורך השנים שעד אוסלו, והיא ממשיכה לקיים אותה לגבי מאות אלפי פלסטינים החיים עדיין בשליטה ישראלית (שטחי C) ולגבי כל פלסטיני כשהוא נמצא באזורים אלה (כשהוא נוסע בכביש חברון-בית לחם או רמאללה-שכם, נניח). |
|
||||
|
||||
עובדתית אתה צודק. מבחינת הרלבנטיות לעניינו: 1. תגובה 420940 והתגובה הקודמת שלך מאוד לא מדוייקות - רוב הפלסטינאים אינם חיים תחת החוק הישראלי 2. החוק התקף בשטחי C נקבע באופן מוסכם עם הפלסטינאים בהסכמי אוסלו. 3. הדיון הוא על עניין החרם וההשוואה לאפרטהייד - שניהם עלו לאחר אוסלו. 4. לאור 1 ו-2, מדובר בהשוואה מגמתית מאוד (במקרה הטוב). |
|
||||
|
||||
1. איפה אמרתי שרוב הפלסטינים חיים תחת החוק הישראלי? 2. החוק התקף בשטחי C היה ונשאר החוק הירדני כאשר הסמכות החוקית העליונה היא המפקד הצבאי (אלוף הפיקוד). בזה אין כל בעיה כיוון שכך מקובל במשפט הבינ"ל לגבי שטח ב-"תפיסה לוחמתית". הבעיה היא בכך שהיהודים בשטחים אינם כפופים לאותם חוקים. מעבר לכך, הפלסטינים לא קבעו בהסכם מה יהיה החוק שישרור בשטחי C; ברגע שהם הסכימו ששטח מסוים ישאר בשליטה ישראלית מלאה, המשמעות היא שאנחנו קובעים מה יהיה החוק שם ולא הם - כשם שאנחנו לא קבענו מה יהיה החוק בשכם או בעזה. 3. דומני שהיו נסיונות החרמה והשוואות לאפרטהייד הרבה לפני אוסלו. אני לא טענתי שיש להשוות לאפרטהייד; ברור שההשוואה היא מגמתית, אבל העובדה שאנו מקיימים שתי מערכות חוק בשטח אחד אינה תעודת כבוד לנו. |
|
||||
|
||||
היו השוואות לאפרטהייד שנים לפני אוסלו, אבל אז ההשוואות היו יותר כלליות ונגעו ליחס הקשה של ישראל והישראלים לפלסטיני השטחים ולהפרדה היומיומית המעשית. אחרי אוסלו אולי ההשוואות מתרכזות יותר בנושאים החוקיים. שום דבר מכל אלה, לא לפני ולא אחרי - אינו תעודת כבוד לנו. |
|
||||
|
||||
דווקא לפני אוסלו היתה הרבה פחות הפרדה יומיומית מעשית: למשל, פלסטינים וישראלים נסעו באותם כבישים. לפלסטינים גם לא היתה אז בעיה להיכנס לישראל ולעבוד בה, היו הרבה פחות מחסומים ועוד ועוד. כמובן - זה תמיד ה-"כמובן" הגדול שגם הופך את ההשוואה לדרא"פ לבלתי רלבנטית - גם לא היה אז טרור בהקפים שבאו לאחר מכן. הכבישים התחילו להיות מופרדים לאחר שבוצעו פיגועי ירי מתוך מכוניות נוסעות, הסגרים התחילו עם פיגועי ההתאבדות וכיו"ב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |