|
||||
|
||||
עד כמה שאני יודעת, מתחקיר שערכתי בסביבות זמן נישואי (בסוג חתונה שאינו מוכר בארץ), כחלק ממערך סבוך של כיבוד מערכות חוק בין לאומיות, מדינת ישראל מכבדת פסיקות וחוזים מסוימים שנערכים במדינות זרות מסוימות, ובכלל זה חוזי נישואין שנערכו על פי החוק המקומי וקיבלו גושפנקא חוקית באמצעות תעודה רישמית ברוב מדינות העולם. על סמך חוק זה נרשמנו במשרד הפנים כנשואים, עם הצגת תעודת נישואין ממדינת ניו יורק (פרוצדורה קטנה שלקחה בערך שעה ונערכה במהלך ירח הדבש). |
|
||||
|
||||
האם אתם מוכרים כנשואים לכל עניין? |
|
||||
|
||||
כמובן. |
|
||||
|
||||
שמוזכרת בפסיקה היא סתם משחק מילים? אם הם נרשמו כנשואים הם גם מוכרים כנשואים? (ההבדל היחיד הוא שהם יצטרכו לפנות לבג"ץ הרבה יותר מזוגות מעורבים. הבדל די מכביד, אבל כנראה זמני, עד שמשרדי המדינה ילמדו להתיישר לפי הוראות בג"ץ.) |
|
||||
|
||||
לא, *ל.ב.פ. ובעלה* הם שנרשמו במשרד הפנים כנשואים. לעומת זאת, על חמשת הזוגות נאמר בידיעה כי - "נישאו בקנדה בנוהל אזרחי ו*נדחו* כאשר פנו למשרד הפנים בישראל בבקשה לעדכן את מצבם המשפחתי במרשם האוכלוסין". "רישום במשרד הפנים" הוא, כפי שניתן להבין, ההגדרה המקובלת ל"עדכון מצב משפחתי במרשם האוכלוסין" - זהו הדבר של.ב.פ. ובעלה עשו, ואילו חמשת הזוגות החד-מיניים נדחו ולא יכלו לעשות, ולכן פנו לבג"ץ. |
|
||||
|
||||
נדחו, עתרו לבג"ץ, בג"ץ קיבל את עתירתם, אז עכשיו מנהל האוכלוסין חייב לרשום אותם כנשואים. בפסיקה טוען השופט ברק שהרישום הוא לצרכים סטטיסטיים ואינו מהווה הכרה בנישואיהם. נראה לי שלחלוקה הזו כמעט אין משמעות, כי בכל מקרה בו נישואיהם לא יוכרו (למשל: בקשת זכאות למשכנתא, או אימוץ ילד של אחד על ידי בן זוגו, אי-כפיית אחד להעיד נגד בן הזוג במשפט פלילי...) הם יוכלו לפנות לבג"ץ ולקבל הכרה מעשית בנישואיהם. לכן אמרתי - ההבדל ביניהם לזוג 'מוכר' במדינת ישראל הוא שהם יצטרכו לפנות הרבה לבג"ץ, עד שמשרדי המדינה ידעו שהנישואים שלהם מוכרים. |
|
||||
|
||||
''ההבדל ביניהם לזוג 'מוכר' במדינת ישראל הוא שהם יצטרכו לפנות הרבה לבג''ץ'', זה ממש לא הבדל קטן, גם אם הוא נשמע כמו עוד פרט ''מעשי'' ולא עקרוני. פניות רבות לבג''ץ יכולות לקחת זמן רב מאוד (שלא לדבר על כסף), איש לא מבטיח שייענו בחיוב, וכל העניין יכול להיות מתיש באופן שהוא ייתקע באיזה שלב לא ברור. |
|
||||
|
||||
"הבדל די מכביד, אבל כנראה זמני" תגובה 421182 אמנם אין הבטחה שהעתירות יתקבלו, אבל הסבירות שיתקבלו גבוהה, אם לסמוך על תקדימים אחרונים. כמובן, ייתכן שהכנסת תחליט לקבוע סוף סוף אם יש או אין תוקף לנישואין חד מיניים בישראל, ואז לא יהיה צורך או טעם בעתירות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |