|
||||
|
||||
רק רגע. החוק אומר במפורש "בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר." (והוא אומר את זה1) ואם השופטים חושבים שההחלטה שלהם היא החלטה צודקת, אז הם בהחלט מפרשים את החוק. 1 חוק יסוד השפיטה http://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7... |
|
||||
|
||||
ראשית, אם השופטים הסתמכו על החוק הנ"ל, היה עליהם להביא אותו בפסק הדין (שטרם מצאתי ברשת, אשמח לקישור) ולא לטעון לחוסר סמכות בשיקול דעת מצד פקיד השומה. שנית, הזכות היא לתת סעד במקרים בהם אין סמכות של בית דין אחר, כאשר ברור לכל 1 שבית הדין הרבני הוא הסמכות בענייני נישואין והוא בחר שלא לאפשר נישואי הומואים, לכן גם כאן ישנה חריגה מסמכות. 1 "בחוקי מדינת ישראל ניתנת לבתי הדין הרבניים סמכות שיפוט בלעדית בנושאי הנישואין והגירושין של בני הדת היהודית, סמכויות בדיני אישות בתנאים מסוימים, ובכלל זה גם גיור." ויקפדיה. |
|
||||
|
||||
1. זה חוק יסוד השפיטה, החוק שמסדיר את פעולתו של בית המשפט העליון, וקובע את תפקידו כבית משפט גבוה לצדק, ובכלל. למעשה, זהו החוק עליו מסתמך *כל* שופט ב*כל* משפט בישראל. ללא החוק הזה, אין לשופטים שום תפקיד מוגדר בחוק, ועדיין, לא ראיתי פסק דין1 שמכיל ציטוט מהחוק הזה. זה פשוט מיותר. 2. אני מציע לך לקרוא את הדיונים בהם אתה מגיב. בתגובה 420883 מופיע קישור לפסק הדין. קריאה נעימה. 3. אני הגבתי לטיעון העקרוני (תגובה 420987, לא לפסיקה הספציפית. 4. ויקיפדיה טועה ומטעה. כמו שאתה יכול לקרוא בפסק הדין, וכמו שידוע לכל, אין לבתי המשפט הרבני סמכות בנוגע לנישואין שמתבצעים בחו"ל (נישואי קפריסין). http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%9... 1 לא שזה אומר משהו, מספר פסקי הדין שדגמתי לא יכול להעיד על כלל כלשהו. |
|
||||
|
||||
1. כששופט מרשה לעצמו לחרוג מהתחום שרגיל משום שאין סעד אחר לנתבע, מן הראוי לאזכר את הסימוכין לכך. אין כן הדבר כשהפסיקה נעשית על סמך חוק קיים (ובהתבסס על חוק השפיטה). 2. אכן קריאה מעניינת, הם אכן מתנהגים כפוסקי הלכה מנוסים, ששכחו מזמן שישנה "תורה" מתחת לכל ההלכות שקדמו להם, עליהם הם מתבססים. 3. באופן פרטני, ביהמ"ש חורג מסמכותו, מכאן נובע שבאופן עקרוני הוא חורג מסמכותו לעיתים. 4. "עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים." חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-.1953. שים לב שאין שום התניה לגבי מקום הנישואין, אלא שהיהודים יהיו בא"י. כמו כן בקישור שנתת מוזכרת (בקישור) התנערות בה לקח חלק א.ב. ובו נמנע מלהתיחס ולקבוע האם נישואין אלו הם באמת נישואין, או רישום סטטיסטי גרידא (רלוונטי במקרה של גירושין). |
|
||||
|
||||
1. כל שופט שופט על סמך חוק יסוד השפיטה. למה כשהו שופט לפי סעיף 5 הוא פטור מלציין זאת, וכשהוא שופט לפי סעיך 7 הוא מחוייב לציין זאת? מה ההגיון מאחורי זה? 2. מעניינת? טוב, יש לך יותר סבלנות מלי. 3. טענתם שבית המשפט מחוייב לשפוט רק לפי החוק, גם אם החוק נוגד את דעתם של השופטים. הראיתי לכם שהחוק עצמו מחייב את בית המשפט לשפוט לפי הצדק (לפי דעתם של השופטים). 4. נו.... |
|
||||
|
||||
את המשפט "עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים." אפשר לפרש בשתי דרכים: האחת, כפי שאתה פרשת אותה, היא שהיהודים הם אלה שבישראל, והאחרת היא שהנישואין והגירושין (בהסתייגות: של יהודים) הם אלה שמתרחשים בישראל. להערכתי, הפרוש השני הוא הנכון, אבל גם אם אני טועה, זה לא הופך את הפרוש השני ללא לגיטימי או מאולץ. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |