בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 08/10/06 22:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"הטענה שלי היא לא שלא מצליחים לפעמים להעביר מסרים ב"תת מודע", אלא שחייב להיות רכיב מודע כלשהו שפועל, אחרת המסרים הולכים לאיבוד" יש הרבה ניסויים שמראים השפעה תת מודעת ללא כל רכיב מודע שפועל. ניסוי אחד שעולה לי בראש היה ניסוי שבו סטודנטים הגיעו לחדר והיו צריכים למלא אחר משימה קצרה: הם היו צריכים להרכיב משפטים שהיו נכונים מבחינה תחבירית ממשפטים כמו: " השמש גורמת בטמפרטורה לצימוקים קמטים" , "יזיעו בבדידות הם לאט ויחושו" או "לנו לשיר בינגו לשחק תנו". אחרי שהנבדקים סיימו את הניסוי הקצר ראו שההליכה של אלה שסיימו את המטלה הקצרה הייתה איטית מההליכה שלהם אל החדר. המילים ש"שתל" הנסיין היו מילים שקשורות לזיקנה ( בדידות, קמטים, בינגו וכו..), וכפי הנראה הוא הוא גרם לנסיינים לחשוב בלא מודע שלהם על זקנה ומשום כך להתנהג כמו זקנים בלי שהם בכלל היו מודעים לכך. נערכו עוד הרבה ניסויים מהסוג הזה ( אגב, בספר "Blink" של גלדוול שגם תורגם לעברית מרוכזים כמה ניסויים דומים שמראים את הגורמים שפועלים עלינו בשניה שאנחנו מקבלים החלטות). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מפספס את הטענה שלי. בדוגמה שאתה מביא, הרכיב המודע הוא במקרה זה הרכיב שקושר בין "מילות הזיקנה" לבין הקונוטציה שלהן. אם היית לוקח סטודנט שלא קושר בין זיקנה והמילים הללו (נניח, מעולם לא שמע על קיומם של זקנים), האם ההשפעה עליו הייתה דומה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טכניקה של התניה (או למעשה priming) די נפוצה ממחקרים כאלה. כמובן שאתה יכול להשתמש רק במושגים מוכרים, אחרת מה בדיוק אתה בודק? כמו כן השאלה היא מהי ההשפעה ארוכת הטווח, אם בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטווח הארוך הנבדקים באמת מזדקנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. עכשיו אני באמת לא מבין כבר מה הקשר לדיון המקורי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |