|
(גם לעדי סתיו)
לפי משהו קצר שנאמר אתמול, האמירה של עמר ובן-לולו בעניין עבירות רכב<>עבירות מין מתבססת על מחקר השוואתי גדול שנעשה ע"י ד"ר מיכל אגמון-גונן, שופטת, וד"ר ענת פירסט ממכללת נתניה. זוית הראיה אינה עוסקת בטיבן של עבירות ובפירוט המאפיינים שלהן (שזהו הפתיל שנתפתח כאן), אלא ביחס המערכת המשפטית (וערכי החברה, מן הסתם) לשאלה מה צריך "לעלות לך" יותר, פגיעה ברכוש - או פגיעה באדם עצמו, בגוף ובנפש.
נראה שהמחקר הזה לא זכה לתהודה רבה ברשת, ומצאתי אזכור אחד קצר ובלי דוגמאות לעונשים, ע"י זהבה גלאון בישיבה של ועדת חוקה חוק ומשפט:
"דבר אחרון. אדוני, קראתי לפני כמה זמן מחקר מאוד גדול ומקיף, שאולי יעניין את הוועדה, שעשו ד"ר מיכל אגמון-גונן, שהיא שופטת בבית משפט השלום, וד"ר ענת פירסט, שהיא דיקן בית הספר לתקשורת של מכללת נתניה. הן בחנו את כל גזרי הדין שניתנו בעשור האחרון בעבירות אלימות נגד נשים במשפחה, נגד קטינים, או אלימות נגד נשים מחוץ למשפחה, והם השוו את זה מול עבירות בתחום כלי הרכב. זה מדהים. בשורה התחתונה - מכונית שווה יותר."
|
|