|
||||
|
||||
קיסינגר לא מבקר את ה"מה" אלא את ה"איך". כיבוש עירק היה יכול להיות מהלך מצויין אם היה נעשה באופן אחר לגמרי. במאמר זה הוא מנסה לקעקע את גישת "הכל או כלום" הפטליסטית של ממשל בוש, שעכשיו יוזמת נסיגה חד צדדית, שלדבריו (וגם לדעתי) תשלח את האזור לתוהו ובוהו גדול עוד יותר. אם לאחר כיבוש עירק היו מבוצעים דברים אחרת, זה היה יכול להיות מהלך חיובי למדי: נפטרים מסאדם, מייצבים אספקת נפט, ומתחילים בתהליך שיקום וצמיחה, שכעבור דור או שניים נותן סיכוי לדמוקרטיזציה. אבל בוש לא שלח מספיק כוחות לייצוב, לא השקיע בתשתיות אזרחיות, ובעצם עשה הכל לשמור על השלטון לא מיוצב, ועכשיו הוא דוחף לנסיגה שתוביל לקריסת מערכות כללית וכמובן בהתאמה, עליית מחירי הנפט. |
|
||||
|
||||
זה נשמע כמו הביקורת על המדיניות הכלכלית של נתניהו מצד כלכלנים מונטריסטים. יש עליה בעוני בגלל שהצעדים לא היו מספיק חריפים וחזקים. |
|
||||
|
||||
אני לא מכיר את הגישה הזו של כלכלנים מוניטריסטים (מה שזה לא יהיה), ומכל מקום זה ממש לא דומה לביקורת, שלא אומרת ''תקוף חזק יותר'' לבוש, אלא פשוט ''היית צריך לעשות דברים אחרת לגמרי''. |
|
||||
|
||||
התכוונתי למילים:"לא שלח מספיק כוחות לייצוב". הרעיון של קיסינג'ר היה שאפשר היה לחזור על הדוגמא היפנית. אני מניח, אולי אני טועה, שאם קיסינג'ר היה שר החוץ המילחמה לא היתה יוצאת לפועל בכלל. במיוחד אורך הזמן הזמן- לאחר דור או שנים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |