|
||||
|
||||
ואם אחת הבנות מרשה לעצמה ללבוש מכנסיים, הם מרוצים מהחינוך? או שהטענה היא - כל זמן שהילדים שלנו נוהגים לפי הכללים שלנו אנחנו מרוצים מהם יותר ממכם? |
|
||||
|
||||
גם בציבור הדתי, לכל הורה יש מערכת ציפיות משלו. לבישת מכנסיים יכולה להיות דבר קריטי מבחינתו, ויכולה להיות פרט שולי. הטענה היא שההורים בציבור הדתי, בגדול, יותר מרוצים מהנוער שלהם מאשר בציבור החילוני. כאשר בכל ציבור יש הצלחות וכשלונות, מופרעים וחולים, ומבריקים ומוצלחים וכו' וכו' |
|
||||
|
||||
להורה החילוני יש נימוקים רבים, בד"י, לכל ערך שהוא רוצה לחנך עליו. להורה הדתי ישנה רק הסמכות החיצונית שדיברת עליה. אם הילד מפסיק להאמין באותה סמכות חיצונית (שהרי, כדבריכם, הכל בידי שמים *חוץ* מיראת שמים) - כל החינוך נופל, לא? |
|
||||
|
||||
לא בהכרח. אני מכיר לא מעט דתל''שים חסרי כל אמונה או יראת שמיים, שעדיין, מתוך נאמנות למצוות כבוד אב ואם (או סתם מתוך אנושיות שאינה תלויה במצוות) משתדלים שלא לצער את הוריהם באפיקורסיות להכעיס (או אפילו לא להכעיס) בנוכחותם. |
|
||||
|
||||
אבל חלק מהחינוך הוא הרי הפנמה של ערכים, לא? ואם הסמכות להם היא חיצונית, וסמכות זו מתערערת - החינוך נפגם קשות. |
|
||||
|
||||
בהחלט, ולא רק דתל''שים, גם מל''שים (מסורתיים לשעבר). |
|
||||
|
||||
בציבור הדתי, יותר מרוצים מהנוער הדתי היהודי ברמה תיאורתית - כי עצם זה שהם יהודים צעירים ושומרי מצוות, כבר הופך אותם לאנשים נפלאים. ברמת הפרטים אין לזה שום משמעות. (ואיפה ישתבח-שמה נמצאת?) עבדתי והתגוררתי במשך תקופה מסוימת אצל משפחה דתית-חרדית-מתישבת(נגב)-מרובה-מיצגת מאוד לפי כל הפרמטרים שאת כותבת עליהם - וראיתי לא פחות אכזבות, קיצרי וניתקי תקשורת, בין כל דרי הבית, ממה שאני רואה בכל מקום אחר. [תוך נסיון לחסר בדיעבד את החלק שבעיני המתבונן] לא שלא חשתי בהבדלים משמעותיים, אבל יותר הרמוניה, היתה רק בהשוואה לחברה החילונית כמו שהיא מצתיירת בתפיסתכם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |