בתשובה לשלומית ליר, 29/10/06 21:10
אוקי, נוריד את הידיים לרגע. 417262
כתבת:
"ואכן, "בטיפול" הצליחה להציג מימד חשוב ונסתר בעולם הדמויות שנחשפו על המסך. זה לא היה כך במקרה של ידין. שמותו נותר חסר משמעות..."

לעניות דעתי, מותו של ידין *הוא* המשמעות. המימד החשוב והנסתר בעולמו של ידין שנחשף על המסך הוא המימד של גבר מאצ'ואיסט, שמתחת לחזותו הקשוחה מסתתרים רגשות שהוא אינו מסוגל להתמודד איתם. רגשות אלה הם כה עזים, עד כי כאשר הם עולים אל פני השטח האפשרות היחידה מבחינתו נשארת התאבדות.

אני לא רואה שום הבדל בינו לבין הדמויות האחרות בעניין הזה, הדמויות האחרות היו מספיק חזקות כדי להתמודד עם הרגשות שצפו בטיפול ללא בריחה.

כלומר, בפשטות - המסר והמשמעות של סיפורו של ידין הוא שעבור אנשים מסוימים, הדחקה היא הדבר שעוזר להם להמשיך לחיות.

אני לא מבינה איך זה יכול להיתפס כ"חסר משמעות" בעינייך.

בנוסף, כתבת: "אני שואלת למה דווקא בדמות זאת עלו הפחדים?"

מה פתאום רק בדמות הזו? לכל הדמויות צפו פחדים!
אוקי, נוריד את הידיים לרגע. 417272
הפחדים של המפיקים להתמודד עם הסוגיה שמעלה דמותו של ידין, כלומר, להראות שאפשר ''להמית'' את המאצ'ו ולהשאיר את הגבר בחיים.
אני מתחילה לתהות שוב בעניין הידיים. 417353
עובדה מספר 1: ב"בטיפול" יש כמה וכמה מטופלים.
עובדה מספר 2: כולם עברו תהליך טיפולי לאורך העונה.
עובדה מספר 3: אחד מהם, המאצ'ו, התאבד בסוף העונה.

המסקנה שלך: התסריטאים בחרו להמית את המאצ'ו כי הם פחדו להראות שאפשר להפוך אותו לגבר רגיש.

המסקנה שלי: התסריטאים בחרו להמית את המאצ'ו כי הם רצו להראות שלפעמים חשיפת רגשות מודחקים יכולה להיות מסוכנת.

עכשיו, בבקשה, תנסי להסביר לי למה המסקנה שלך הגיונית יותר משלי. כי איך שזה נראה לי כרגע, את פשוט ציפית מהסדרה לשקף את דעותייך, שאומרות שכל המאצ'ואים צריכים להתקלף מהחיספוס ולהפסיק להדחיק, וגם להמשיך לחיות עם זה. הדעות האלה לגיטימיות, אני פשוט לא מבינה למה את מצפה מסדרת טלויזיה לשקף בהכרח אותן.
אני מתחילה לתהות שוב בעניין הידיים. 417407
כלומר את חושבת שידין התאבד כי הוא חשף את הרגשות שלו, כפי שאכן נרמז בשיחה עם אביו. שיחה שקיבלה את מלוא הבמה - ושתיקת ראובן רק העצימה את הקו הזה כי הייתה כהודאה בדממה.

אבל אם תחשבי על כך, רצונו של ידין וניסיונותיו להתאבד היו קיימים לפני שהוא הגיע לפסיכולוג, עם הטענה שאינו מרגיש כלום. ומכאן שלפי הלוגיקה של הסדרה (ולא שלי) מותו אינו קשור לחשיפה של הרגשות אלא להדחקתם הנמשכת.
אוקי, נוריד את הידיים לרגע. 417367
איזה "פחדים"? יש בסביבה איזה גרגנטואה שתיכף ירביץ להם? (סתם, סתאאם, הבנתי, אבל את קצת מגזימה עם הדרמטיות, לא?)

מעבר לכך שאת מביעה כאן, במאמר ולאורך הדיון, את המחשבה כי מוטב היה לו שימשה "בטיפול" אמצעי להעברת האג'נדה שלך (שאני שותפה לה בנקודות לא מעטות, אבל בניגוד אלייך, אני מצליחה לשמור על אובייקטיביות :-]) - נראה לי שאת בכלל מחמיצה את המדיום ושמה את הדגש במקום שאיננו. סדרת טלויזיה היא סדרת טלויזיה היא סדרת טלויזיה, והיא כפופה לחוקים הטלויזיוניים ולמגבלות הטלויזיוניות (אפילו בערוץ 8 - וכאן הרי בהחלט לא מדובר בערוץ 8).

"בטיפול" אינה עוסקת בנראטיב הישראלי וגם אינה עוסקת בפסיכולוגיה - למרות שהיוצרים מקבלים, דרך קבע, ייעוץ של פסיכולוג (לא ייעוץ פסיכולוגי אלא ייעוץ של פסיכולוג). הסדרה, ככל סדרה, עוסקת בנושאים העשויים להצמיד אל הכורסה פלח קהל גדול מספיק ע"מ להצדיק את קיומה (וזה הצליח מעבר למשוער, אך לא זו הנקודה) - היא עוסקת בדינמיקת מטפל-מטופלים, בחייהם של המטופלים ובייחוד בפרטים הפיקנטיים שבהם, במידת מעורבותו הרגשית (ולעיתים גם המעשית) של המטפל בחייהם ולא רק בבעיותיהם - ובפיקנטריה שבחיי המטפל עצמו (תוך שימת לב רבה לשחקן שנבחר לתפקיד זה). המאצ'ואיזם, העבר הצבאי, הטובים לטייס וכל העניינים הנראטיביים-ישראליים - אינם מהווים גורם עלילתי ובוודאי לא עניין "להתמודד" עמו, אלא תפקידם אחד: להעניק משנה אמינות ותוקף לדמויות וליצור אצל הצופה תחושה אלמנטרית של פמיליאריות.

ועוד לעניין זה - אמרו את זה קודם לפניי, לא משנה: סדרת טלויזיה נועדה למלא את החורים שבין הפרסומות. "התמודדות" עם "פחדים" ועם "סוגיות" היא ב-א-מ-ת גדולה בכמה מספרים טובים על העניין הזה.
אוקי, נוריד את הידיים לרגע. 417419
למשפט האחרון ובלי קשר ל''בטיפול'' - בהחלט יש סדרות טלוויזיה שכונו ''מופתיות'' ולא בכדי, שהיה ניתן למצוא בהן התמודדות של ממש עם נושאים בעלי משקל. סדרות כמו ''עמוק באדמה'', למשל, או ''מלאכים באמריקה''. גם בעבר היו ''הבלש המזמר'', ולהבדיל ''שלושים ומשהו'' (שלמרות שהיתה יאפית ומלוקקת, שיקפה יפה מאוד התמודדויות של דור).
אוקי, נוריד את הידיים לרגע. 417423
תוכלי לפרט כאן קצת על מה זו בעצם "עמוק באדמה" (לא מה עלילת הרקע, אותה אני מכיר) ולמה היא כל כך נחשבת?
אוקי, נוריד את הידיים לרגע. 417441
ומהי עלילת הרקע?
אוקי, נוריד את הידיים לרגע. 417458
על מה? על מוות ופחד מוות. היא נחשבת כי... כי יש בה ייחוד ועומק באמצעי המבע, בבניית הדמויות וגם תעוזה בבחירת הנושאים ובעיסוק בהם - מסתבר שהומוסקסואליות ומשפחות מעורערות זה משחק ילדים ליד חניטת גופות.

(הצהרון: ראיתי רק 3 עונות או משהו).

אגב, לא ברור לי למה לא תרגמו את שמה כ"שש אמות באדמה".
ארבע. 417476
ד'. 417479
ארבע. 417492
אתה נטפל לקטנות במקום להתפעל מהחידוש הלשוני בתגובתי!
מחריבת שמחות 417496
למה לא מתפעל? להיפך, הרי זה הדבר היפה בתגובה הקצרה והתמציתית של עוזי - ה"ארבע" מסמן גם את שעת סיום (או התחלת) הצהרון.

(אגב, מבלי לגרוע מההתפעלות, נדמה לי שיש ב"הצהרון" איזו חריקה לשונית הטעונה בירור. אולי מוטב להפוך אותו ל"הצהרונת", או ל"תצהירון". עכש"י, "הצהר", "hetzhair" [על משקל החזר, הקשר], ש"הצהרון" יכול היה להיות שם החיבה של הילד שלו - אינו קיים בשפה העברית. יש רק הצהרה ותצהיר)

(דוקטור, יש לך בשבילי איזה כדור שנותן קצת חוש הומור, כדי שלא אטפל לאנשים בעניינים כאלה?)
מחריבת שמחות 417500
''הצהר'' עושה לי כאב גרון. אולי הצהרונית (על משקל אצבעונית).
שלושימומשהו 417508
בדיוק חשבתי על שלושים ומשהו כדוגמא לסדרה בה הכותבים לא הלכו בדרך הדרמטית המתבקשת, והרגו את הדמות ה''לא נכונה''.
שלושימומשהו 417569
מה, מישהו מת שם?
שלושימומשהו 417573
דומני שהיתה שם איזו תאונת דרכים או משהו, וכפילו של ביורן בורג מת.

לגבי מידת ה''נכונות'' של מותו, בד''כ זה קשור לחוזה שהשחקן מסרב להאריך יותר מאשר לעלילה.
שלושימומשהו 417574
אין מצבים שהוא מת מחוסר רייטינג?
שלושימומשהו 417575
בטח יש, אבל אז אפשר להאחז בטיעון העלילתי לקיפוד ראשו.
תיק חבצלת 417578
כן, אבל כשכל העונה בונים את המתח סביב דמות אחת ואז הורגים את השניה? אני אף פעם לא כתבתי סדרת דרמה (אם כי בפנטזיות שלי אני כותב סיטקומים מצליח), אבל הייתי מצפה שהם יחזיקו תוכנית מגירה לכל דמות שמתחילה להיות פופולרית מדי.
תיק חבצלת 417581
השאלה היא מה קורה בסדרות אימה כמו "מבט", למשל, כשדמות מסוימת מאבדת רייטינג באופן מוחלט ובכל זאת המפיקים מסרבים להרוג אותה?
תיק חבצלת 417582
מי שרואה ''מבט'' בשל העלילה המעניינת וכישרון המשחק, באמת צריך פסיכולוג.
תיק חבצלת 417587
טוב, זה מה שקורה כשלוקחים שחקנים מהרחוב ומתקמצים על התסריטאים.
תיק חבצלת 417584
לאלה היא מדביקה איזה סיפור אונס או שניים, והעניין הציבורי גואה שוב.
תיק חבצלת 417585
מסדרה כמו מבט אפשר לצאת בשלל דרכים, לא רק בהתפטרות (כניסה לכלא היא אופציה סבירה בהחלט). כמו כן, בהיותה תכנית ריאליטי, לפעמים הצופים בוחרים לסלק דמות שאיבדה פופולריות. ואחרון אחרון - לעתים קורה שצופה חמום מוח (או שטוף מוח) מחליט להרוג את הדמות בעצמו.
תיק חבצלת 417586
ממתי כניסה לכלא מוציאה דמויות ממבט? יש שם אחד שעיקר פרסומו בא לו מרגע שנכנס לשם.
תיק חבצלת 417588
יש כאלה שיוצאים ממבט וכאלה שנכנסים. זה שאתה מדבר עליו שייך דווקא לקטגוריה של הצופה שהחליט להרוג את הדמות - והפך לדמות בעצמו. למעשה, רבים מהצופים היו שמחים להפוך את החלק במבט שעוסק בנ''ל לגרסה מקומית של ''אוז''.
תיק חבצלת 417583
תוכנית המגירה היא להרוג את עושי הצרות. בסדרות מסויימות לפעמים פשוט מחליפים את השחקנ/ית עם או בלי סיפור כיסוי (תאונה שבה מושחתים הפנים, למשל).
תיק חבצלת 417589
כן, לזה התכוונתי, העניין הוא שבדרך כלל ששחקן עוזב חולבים את האפקט כמה פרקים, לא בזבנג.

אגב, (עוד) לא ראיתי את הסרט "מדריך לחיים בכפר" אבל פעם קראתי ספר של גריסון קיילור על תחנת רדיו‏1, ויש שם קטע משעשע (כמו כל הספר) על מאבק בין מנהל התחנה שרוצה להיפטר מכוכבת תסכית , לבין הכותבת הראשית. במקום "להרוג" את הדמות מייד, היא עושה מלודרמה שלמה ( הגיבורה גוססת מספר פרקים, אחר כך מתחילה לראות מלאכים, וכולי) עד שקהל המאזינים מציף את התחנה במכתבים הקוראים להבראתה של בקי הקטנה ( או איך שלא קראו לה).
מומלץ.

תיק חבצלת 417590
*כ*ששחקן עוזב...

תודה, סליחה ושליחה.
אוקי, נוריד את הידיים לרגע. 417802
ברור שיש.יש בעולם עשרות אלפי סדרות, ומתוכן גם ססרות טובות. מתוך הטובות יש כמה שבאמת עברו את הסטנדרטים הרגילים והיתה בהן התמודדות רצינית עם בעיות חברתיות מסויימות [אני בספק אם שלושים ומשהו נכללת בקטגוריה הזאת ומישהו עוד עלול להעלב מזה שאת שמה אותו בצלחת אחת עם סדרה כזאת]. הכמה שעברו את הסטנדרטים יכולות להיחשב לסדרות מופת ועליהם ייאמר "היוצא מן הכלל המעיד על הכלל". בישראל יש רגישויות אחרות באשר בארה"ב שהיא היצרנית העיקרית של סדרות. בישראל התייחסות למצ'ואיזם הצבאי הישראלי שלא תהיה מתוך הומור של מילואים אלא ברצינות - תעורר, לדעתי, התנגדות גדולה מצד הצופים. לכן צודקת מחברת המאמר שאמרה שאין ליוצרים של "בטיפול" אומץ, ומנגד צודק גם זה שאמר שחידוש כזה יהיה "גדול" על יוצרי הטלויזיה בארץ "בהרבה מספרים".

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים