בתשובה ללונה, 29/10/06 17:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האמת היא שהכל פשוט מאוד: חייל שמראים במערכה הראשונה, יהרג בשלישית. מכיוון שהסדרה היא על פסיכולוגיה, ברור שהחייל יתאבד (אלא אם כן מדובר בספר של בתיה גור, ואז הוא ירצח <ספויילר> על ידי הפסיכולוג שלו). מכיוון שמדובר בטייס, ברור שהוא גם ירסק את המטוס שלו. לא צריך להיות מופתעים. זאת היתה הציפיה של הצופים כבר מההתחלה. אולי צריך לדון בקלישאה מרגיזה- זה שטייסים מתאבדים על ידי ריסוק המטוס שלהם. מה זה צריך להיות? לא מספיק שאתה מתאבד אלא אתה גם לוקח איתך מכונה בשווי של עשרות מיליונים? זוהי שחצנות הטייסים האולטימטיבית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי, שלומית לא התכוונה לטעון נגד הקלישאתיות שבתסריט, אלא נגד מה שהתסריט, לדעתה, מסמל. מה שכתבת זו דעתך על התסריט אבל לא דעתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה רצית, שאני אכתוב את דעתה והיא את דעתי? כל מה שניסיתי להגיד הוא שההתעסקות במה היה "אפשר" לעשות מהתסריט הוא לא סביר מבחינה עלילתית. המתח הדרמטי הטבעי *דרש* שידין יתאבד, כמו שבסרט מתח יש דרישה לשיא דרמטי בו הגיבור נאבק ברשע1. 1 אגב, אין צורך שהגיבור יגבר על אויבו, רק שיפגשו פנים אל פנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאונות אינן קורות, הן נגרמות. ומתח דרמטי אינו טבעי אלא נוצר בידי תסריטאים - ובד''כ מנותב מלכתחילה לכיוון הרצוי להם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"תאונות אינן קורות, הן נגרמות". אה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך משהו נגד מטאפורות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלילה, אם כי בד''כ חביב גם להבין אותן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי את משנתון מאוחר מדי - את מודעת לכך שזה לא משפט שברקת המציאה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי היא מכירה את זה עם שריפות ולא עם תאונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, עם שריפות אני לא מכיר. או שהיה רק עם שריפות, ובזכרון שלי (ושל ברקת?) זה התחלף לתאונות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיקרון מדובר בתאונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה תשדיר שירות שבו אדם הולך ביום חם עם מפה שבה מסומן יער, אבל מסביב יש רק גבעות חשופות, הוא מזיע ואומר "צל, צל, אילו היה פה קצת צל" ואז עוברים לשוט של יער בוער וקריין אומר בטון חמור סבר "שריפות אינן קורות, הן נגרמות!" ואז באו הוראות בטיחות באש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שריפות הן1 מקרה פרטי של תאונות, והתשדיר האמור השתמש בפרפראזה על המשפט המוכר. __ 1 כן, אני יודע, לפעמים הן מכוונות, ואז אינן בחזקת "תאונה". גם לא כל "תאונות הדרכים" הן תאונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר שנתקלתי בביטוי עם תאונות לפני זה. מצד שני זה היה מזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי היו גם תאונות (נסה לגגל את המשפט הזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם תסריטאים שבויים בחוקים. במיוחד תסריטאים שתפקידם למכור פרסומות, ולא רק לבקר בחתרנות את ההדחקה של החברה הישראלית המצ'ואיסטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם הדחיקו את העובדה שהמטוס שלהם שווה מיליונים. רק ככה הם יכולים להביא את עצמם ללרסק אותו, ולפגוע ברגשות של כל מיני אנשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו באמת נשמעת לי כמו קלישאה, אבל לא זכור לי ולו מקום ספציפי אחד שבו נתקלתי בה (למעט אולי מקרה אנטואן דה סנט אקזופרי, אבל לא נראה לי שהוא התאבד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלכוד 22. (זה שאהב לעשות באזים מעל הרפסודה, עד שיצא לו באז נמוך מדי. פעם גם זכרתי את השם שלו.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ספוילר למלכוד 22!) מק-וואט. אבל זו התאבדות "ספונטנית", כי הסיבה להתאבדות נוצרה במהלך אותה טיסה ממש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידעתי שמישהו ינטפק אותי על כך. לא היה קטע כזה ב"כנפיים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב, קלישאיות היא תכונה אינטרינזית, היא לא תלויה בטווח הקיום שלה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |