|
אכן קראתי את המקור הזה בזמנו. האבסורד בעבודותיהם של כלכלנים שונים-כולל כלכלני האוצר שדואגים לפרסם עבודות- שהם בונים על סמך מחקרים כאלה מדיניות ואף מקדמים אותה באופן די נחרץ. אם יש בעיה של המון הוצאות עקיפות במערכת החינוך (ביורוקרטיה). מדוע מה שהאוצר מציע כמעט תמיד הוא קיצוץ בהוצאות ישירות? מתי ניסה האוצר להקטין את המערכת הביורוקרטית של משרד החינוך? מתי ניסה להשפיע על שיטה שתייתר חלק מהמערכת הזאת? נדמה לי שאף פעם. מה שהאוצר דוחף הוא פיטורי מורים; מה שהאוצר דוחף הוא התנגדות לכל שיפור בשכר המורים. הדוגמה המובהקת ביותר למדיניות שמוביל האוצר, הם המחקרים שהוא ומשרד החינוך דואגים לפרסם. יום אחד אני קורא בעיתון דיווח על מחקר (תהרגי אותי אם אני יודע מהיכן גירדו אותו) הטוען שלמעשה אין הוכחות שמספר תלמידים בכתה משפיע על איכות ההוראה והחינוך. כמעט צבטתי את עצמי לראות האם אני בהכרה. כדי לפרסם מחקר כזה צריך רמה מאד גבוהה של ציניות וחוצפה. אבל השקר מחלחל לכל המערכת. כשהבן שלי עלה לכתה ו', צרפו שתי כתות והכתה בה למד היתה של 36 תלמידים (במקום 28 בשנה קודמת). במפגש בתחילת השנה המחנכת הודיעה בעזות מצח או בטיפשות, שהיא מצליחה מאד עם הכתה ואין הבדל בין גודל כתה כזה לבין כתה קטנה יותר. אני מודה שלא התאפקתי ודיברתי שם בסגנון לא מאד מאופק (במקרה לימדתי את הבת שלה בתיכון באותה העת). אלו רק דוגמאות למניפולציות ולשימוש הפוליטי שאפשר לעשות עם מחקרים.
|
|