בתשובה לצפריר כהן, 29/09/06 15:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. אני חושב שקביעתך לא רלוונטית, שהנתונים שלך סובייקטיבים, ושהשאלה שלך מנוסחת באופן שלא ניתן לענות עליו באופן אובייקטיבי (ולכן היא לא כל כך מעניינת). 3. office יצאה לראשנה ב-89, הרבה לפני חלונות 95. מייקרוסופט נהגה ונוהגת לשחרר למפתחים חיצוניים את הממשקים שלה הרבה לפני שיחרור מערכות ההפעלה. זה היה ונשאר האינטרס המיידי שלה (ככה מייצרים תוכנות טובות למערכות ההפעלה, ויש ללקוחות סיבה לקנות את מערכות ההפעלה). להבדיל מאפל, מייקרוסופט הבינה מההתחלה שלבד זה פחות טוב, וזאת אחת מהסיבות להצלחה המשמעותית שלה. ברור שמייקרוסופט רוצים להרוויח כבף, יש בזה משהו חריג? Office לא נכלל בתוך מערכת ההפעלה, והמתחרים יכולים רק להודות על זה, תאר לך כמה היו קונים את המתחרים אם office היה חלק ממערכת ההפעלה. וכן, היה משפט בדיוק על ההפך (ז"א, על זה שמייקרוסופט ניצלה את כוחה המונופוליסטי כדי *לכלול* דברים נוספים במערכת ההפעלה). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני מבין שאתה לא הולך לטרוח לקרוא את http://perens.com/Articles/Economic.html 3. לא כתבתי ש־Office יצא לראשונה ב־1995 . התייחסתי לגרסה שיצאה ב־1995. לא המצאתי את הטענות הללו. מיקרוסופט כמובן שלא היתה מעזה לא לספק מידע טכני על הפלטפורמה שלה למפתחי יישומים רק בשביל למנוע תחרות: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. קראתי את האבסטרקט, הבנתי את העיקרון. עם השטויות שאתה כותב אני יכול להתווכח כאן, אם שטויות שכתב ברוס פרטרס לא. 3. אקסל עברה את לוטוס במכירות כבר ב-1988. הגרסא המצליחה ביותר של וורד לחלונות יצאה לשוק ב-1993. הגרסאות שיצאו ב-95 רק קיבעו את העובדות. מייקרוסופט, כמו כל חברה גדולה, העזה לעשות הרבה דברים. אבל, אתה טענת טענה ספציפית על מוצר מסויים בשנה מסויימת. לא ראיתי את הטענה הזאת בקישור שצירפת (מצד שני, לא קראתי את כולו, מצד שלישי, המילה perfect לא מופיעה בו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. מסתבר שלא מזמן נובל החליטה לתבוע את מיקרוסופט בדיוק בעניין PerfectOffice: השאר הוא תשובה ל־(1). נתחיל מטענה פשוטה: אתה רגיל לכך שתוכנה היא מוצר שמוכרים אותו. אולם זה לא מחוייב המציאות. אם אתה מוכר חומרה או שירות, התוכנה הנדרשת היא סתם עלות נוספת מבחינתך. אתה היית מעוניין דווקא להוזילה. המושג החשוב שהמאמר מעלה הוא "יתרון תחרותי". תוכנה יותר טובה נותנת לך יתרון מול מתחריך. לעומת זאת, אם אתה משתמש בתוכנה סטנדרטית יותר אתה מוריד עלויות. דוגמה חשובה שבה יש יתרון לשימוש בתוכנה חופשית הוא בתחומים שבהם התוכנות לא יתנו לך יתרון תחרותי. לכן המקרה הקלאסי הוא שרוב המערכת היא חופשית וסטנדרטית ורק אוסף קטן של חבילות הם השינויים שלך שנותנים לך את הייתרון מול המתחרים. מה נראה לך שם "שטויות"? (ושם המחבר הוא ברוס פרנס. האחראי לשמות המוזרים של ההפצות של דביאן) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. לתבוע זה קל... אני רגיל לשלם עבור מי שעובד למעני. אני יודע שזה לא מחוייב המציאות, ההיסטוריה ידעה תקופות שונות, מהעבדות ועד הקומניזם, בהם ההרגל הזה לא היה קיים. אישית, אני חושב שלמרות שזה לא מחוייב המציאות, ולמרות שלרוב זה מאד לא נח, זה הדבר הנכון לעשות, גם מבחינה מוסרית, וגם מבחינה תועלתנית. אבל זה אני, ואתה יכול לחלוק עלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. כנראה שלתביעה היו תוצאות... צירוף המילים בקישור הזה היה נראה מאוד לא טבעי לפני 3 שנים. 1. גם היום אתה לא משלם ישירות על הכל. מערכת מחשב מודרנית כוללת המון רכיבים. האם אתה צריך לשלם עבור כל אחד מהם בנפרד? עבור השילוב של כולם? מקובל לשלם מחיר של 10$ ויותר עבור תוכנת עזר קטנה. אם כך, מערכת הפעלה שלמה, שכוללת כלים משרדיים, כלי פיתוח, ועוד, צריכה לעלות אלפי דולרים. אולם עבור מה בדיוק אתה משלם כאן? ואם כך: איך ייתכן שמיקרוסופט מציעה שילוב דומה של תוכנות במחיר זול בהרבה? למה אתה מוכן לשלם מחיר כ"כ זול שפוגע ברווחיות של מיקרוסופט? אתה לא משלם עבור כל דבר. כאשר אתה משתמש בדפדפן אקספלורר אתה לא משלם גרוש ל־Spyglass. אפשר לטעון שאתה משלם תשלום לא ישיר למיקרוסופט בכך שאתה משתמש בעותק של MS-Windows. אבל לא נראה לי שתמהר להשתמש בעותק לא חינמי של אופרה רק בגלל שהוא עולה כסף. אין לך אינטרס לשלם יותר כסף על אותו הדבר. אתה גם לא משלם עבור ערוץ 2, ערוץ 10 ותחנות הרדיו האזוריות. האינטרנט מלא בארים שימושיים שאתה לא משלם עליהם, למרות שתחזוקתם אינה כה זולה. אז לא מן הנמנע שעלות הפיתוח והתחזוקה של התוכנה מתגלגלת גורמים אחרים. העלות נופלת בכל מקרה על המשתמשים, בסופו של דבר. אולם במקרים רבים יש גופים שרכיב תוכנה מסויים מספיק חשוב ולהם והם מוכנים להשקיע זמן בתחזוקתו. כאשר תוכנה חופשית פופולרית מספיק, יש לה קהילת משתמשים שחלקם תלויים בהצלחתה במידה זו או אחרת. לכן גם במקרה שהמתחזק הנוכחי מאבד עניין, יימצא מתחזק. אם לא נמצא מתחזק, כנראה שהתוכנה לא מספיק חשובה לקבוצת משתמשיה. היתרון הבולט בפיתוח תוכנה חופשית ע"פ פיתוח תוכנה קניינית הוא שהרבה יותר קל לשתף פעולה מכיוון שלספק התוכנה אין אינטרס מובנה למנוע מלקוחותיו לבצע פעולות מסויימות. כאן נכנסת האבחנה שהזכרתי קודם: עד כמה התוכנה שאתה כותב נותנת לך יתרון מול מתחריך? אילו חלקים ממנה? משתלם לך לפתח את השאר כתוכנה חופשית (ובכך להוריד את עלות הפיתוח). צריך לזכור שעדיף שתתחזק בעצמך כמה שפחות קוד. אגב, מסתבר שלמרת הדרישה די בסיסית של תוכנה חופשית היא אי־תלות במפתח המקורי ובהחלטותיו (לדוגמה: אין שום מניעה ליצור עותק משלך של הפרוייקט ולהפיצו בנפרד), שיקולי תועלת גורמים לכ שברוב המקרים שינויים מועילים מוצאים את דרכם לעץ הפיתוח הראשי. למעשה, רבות מההשקעות ל"חברות Open Source" (בעגה העסקית) מהשנים האחרונות הגיעו לחברות שכבר הוכיחו יכולת לפעול וכבר היו רווחיות. דוגמה בולטת לכך היא Zend. החברה הזו אחראית לחלק חשוב מהפיתוח של PHP. הם מוכרים כמה מוצרים קנייניים שמשתמשים ב־PHP והם צריכים את PHP כשפה שעובדת היטב. דוגמה יותר טיפוסית היא מסד הנתונים PostgreSQL. כמו שתוכל לראות, צוות הפיתוח הראשי כולל איש של Sun ואיש של RedHat בנוסף לאנשים מחברות יותר קטנות. במודל "תוכנת המדף" התשלום של הלקוחות אמור לכסות את הפיתוח. אולם כאשר מוכרים תוכנה, רוב עלות הפיתוח כבר הושקעה, ולכן יש באופן כללי חופש בקביעת המחיר כדי להשיג את המטרה הכללית של כיסוי הוצאות הפיתוח. מעבר לכך הוצאות השיווק גדולות בהרבה ומגולגלות גם הן על הצרכן. במודל התוכנה החופשית, העלויות הן ישירות: זמן מפתחים, חומרה וכו'. עיקר התוכנה (במחינת "נפח", לדוגמה: לפי מדדים מהסוג של שורות קוד או פופולריות). אגב: קשה לגבות כסף על תוכנה (זה מצריך הטלת מגבלות על המשתמש). קל יותר לגבות כסף על תמיכה. זהו המודל של רד־האט והוא עובד נהדר: לקוחות ביתיים לא צריכים יותר מדי תמיכה (או לפחות: לא מוכנים לשלם על תמיכה) ולכן לא תצליח לגבות מהם כסף על כך. אולם לקוחות עסקיים צריכים מחשב עובד ומוכנים לשלם על כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. אתה חושב שזה תוצאה של התביעה? מי שעוקב אחרי שוק התוכנה לאורך תקופה קצת יותר ארוכה שלוש שנים יכול לראות איך יריבויות גדולות נהפכות לשיתופי פעולה, ושיתופי פעולה נהפכים ליריבויות גדולות. אתה יכול לראות את הכל כמזימה בלבניסטית גדולה בין ה"טובים" ל"רעים", אבל אני חושב שכדאי לך לזכור שזה בסך הכל עסק. כולם הצטרפו למשחק על מנת להרוויח כסף, וזה מה שהם עושים. ביל גייטס הוא לא השטן הגדול, הוא בסך הכל איש עסקים מוכשר, שמפתח תוכנה טובה, ומוכר אותה תוך כדי משחק בין הגבולות של החוקי והראוי. 1. היום אני משלם על הכל. לא תמיד ישירות, אבל *על הכל*. אני משלם את מחיר השוק עבור כל מוצר שאני קונה, מחיר השוק הוא המחיר שאותו היצרן רוצה, והוא לא "זול" או "יקר" הוא המחיר *הנכון*. "אם לא נמצא מתחזק, כנראה שהתוכנה לא מספיק חשובה לקבוצת משתמשיה", יפה. אבל מה קורה למוצר שלא נמצא לא מתחזק, ואז המדינה מתחזקת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שמיקרוסופט היא השטן הגדול. אולם החל מ־1998 היא הציבה את עצמה באופן ברור כ"מתנגדת" לתווכנות חופשיות מתוך הבנה שזהו איום על שליטתה בשוק. מעבר לכך, מיקרוסופט כבר הורשעה על כך שחצתה את קווי החוק. אבל אני מודע לכך שזוהי חברה עם אינטרסים משלה שלפעמים תואמים את שלי ולפעמים סותרים אותם. כמו שהראיתי לך, לא כל מוצר אתה קונה. אבל כבר ציינתי לך מוצר אפשרי: תמיכה. משתמשים רבים לא צריכים תמיכה כי זמנם לא יקר מספיק. אם זמנך יקר לך או לחילופין, הנוחות חשובה לך, אתהיכול לקנות שירותי תמיכה לתוכנה החופשית שלך. אתה יכול לקנות אותם מכותב התוכנה או מכל אחד אחר, שכן התוכנה זמינה באותה מידה לכולם. דוגמה לכך היא הפצת הלינוקס של רד־האט. אם אתה לא צריך את השם של רד־האט ואת ההבטחה שלהם שהמוצר שלהם נבדק עם מגוון שלם של מוצרים אחרים, תוכל להסתפק ב־CentOS או אפילו בגרסת הלינוקס של אורקל. שני אילו מכילים בעיקרון את אותה התוכנה (עם שינויים אריזה מינימליים והורדת השם של רד־האט). אם למוצר לא נמצא מתחזק, הוא פשוט מפסיק להתעדכן. אין למדינה אחריות על תכנות חופשיות. ב־SourceForge יש המון תוכנות כאילו. חלקן גם הצליח לצבור משתמשים לפרק זמן מסויים. כמובן שאם מערכת המחשוב של המדינה היא משתמש רציני בתוכנה, היא תשקול לעיתים להשתתף במימון אחזקת התוכנה. אולם כאן מערכת המחשוב של המדינה היא סתם משתמש גדול, ולא "מבטח על". בכך מדינות אינן שונות מבנקים גדולים, חברות מחשבים גדולות, אוניברסיטאות ושאר גופים עסקיים אשר משתתפים בתחזוקת תוכנות חופשיות כאשר אותן תוכנות מספיק מועילות להם. גם הם "משתמשים גדולים". כאשר בוחרים להשתמש בתוכנה חופשית יש תמיד סיכון ששאר המשתמשים יפסיקו להשתמש בה. זה קצת פחות גרוע מהסיכון שיצרן תוכנת המדף יפשוט את הרגל או יפסיק לתמוך בה מסיבה אחרת (כי יש את האפשרות לתחזק בעצמך). אבל לכן כאשר צריכים להתבסס על תוכנות חופשיות חשוב לשים לב לגודלה של קהילת המשתמשים ולרמת התחזוקה הנוכחית של התוכנה. משתמש לינוקס לוקח את רוב התוכנות מההפצה ולכן פטור ברוב המקרים מבדיקה של כל רכיב ורכיב (אלא של ההפצה ככלל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מייקרוסופט לא "הציבה את עצמה" בשום מקום, כשתוכנות מאיימות על הרווחים שלה היא נאבקת בהן (אם זה לינוקס החופשית, או נטסקייפ הלא חופשית), לפעמים בצורה מלוכלכת, ולפעמים בניגוד לחוק. אם מחר (או אתמול, אני ואתה לא יודעים את כל העסקים של מייקרוסופט) מייקרוסופט תגיע למסקנה שהיא יכולה להרוויח משיתוף פעולה עם תוכנה חופשית מסויימת, אז היא תשתף איתה פעולה. איפה הראת לי? להזכירך, אנחנו מדברים כאן על תוכנה מסויימת, שהמדינה כן תמכה בפיתוח. אז על תספר לי סיפורים. בודאי שמדינה שונה מבנק. בנק צריך להרוויח כסף, מדינה צריכה לשמור על אזרחיה (על ידי בזבוז כסף). לבנק יש אחריות כלפי בעלי המניות (מבחירה) שלו, למדינה יש אחריות כלפי האזרחים (בכפיה) שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מיקרוסופט היא זו שהציגה את הניגוד כאידאולוגי. היא הבינה שמאגר תוכנה חופשית גדול (עם רשיון copyleft כגון ה־GPL) הוא איום על שליטתה בשוק ולכן פועלת כנגדו. וכאשר מיקרוסופט מפיצה עליך השמצות (או במינוח שלך, משהו בסגנון: "יחסי ציבור שהם נשק לגיטימי לחברה עסקית") אתה לא ממש יכול לבנות עליה כסתם שותף עסקי. אגב, אין לי התנגדות להסכמים עם מיקרוסופט. ההסכם הזה הוא סתם הסכם גרוע מכיוון שהוא מכניס את נובל למלכוד. בעיקר אם אי פעם אכן יופיע איום בפטנט מצד מיקרוסופט (הם כבר מנופפים באיום הזה לשווא כמה שנים. זה נשק הפחדה נחמד). דוגמה להשמצות: "ה־GPL הוא סרטן" (להבדיל מסעיפים דומים ברשיונות מקור של מיקרוסופט). ב. תגובה 418077 ג. ועל התוכנה הזו היה רווח מיידי ע"י שיפור עמדת המיקוח מול מיקרוסופט. לכן ההוצאה הזו כיסתה את עצמה והשאירה עודף. ROI לא רע. ד. אולם מצפים ממדינה שלא תבזבז סתם כסף. במקרים רבים השימוש בתוכנה חופשית חוסך כסף, גם אם צריך לפתח כמה דברים לשם כך. אתה עדיין צריך דוגמאות של מקרים כאילו? די משעמם להתווכח איתך מכיוון שאתה לא מתייחס ברצינות לטיעונים שלי אלא מחפש כל תירוץ קטנוני כדי לפטור אותם. אתה מתעקש לראות כל הוצאה מצד הממשלה כמיותרת גם אם היא נדרשת כדי לחסוך הוצאות אחרות. תעירו אותי כשיהיה כאן משהו מעניין. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |