בתשובה לשלומית ליר, 21/10/06 20:15
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 416250
איציק ש. • בתשובה לשלומית ליר יום א', 22/10/2006, 5:23
מדברייך עולה ההנחה שהמצב הורע והגיע לפסגה מסויימת. דוקא בתחום הזה המצב הוטב. אני מניח שאם זה היה קורה לפני 20 שנה, העניין היה מושתק. החברה היתה יותר גברית ויותר שוביניסטית וסקסיסטית. לגבי תפקוד הצבא במלחמת לבנון ה-‏2 : הצבא אכן לא תפקד טוב, אבל המאפיין העיקרי של המילחמה הזאת לעומת הקודמות היתה התקשורת שישבה בפנים ואף צילמה. בכל המילחמות היה בלגן .
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 416311
שלומית ליר • בתשובה לאיציק ש. יום א', 22/10/2006, 14:46
אני מקווה שהגענו ''לפסגה'' (או לתחתית בעצם) אבל לא בטוחה. הלוואי שהייתי חושבת כמוך.
נכון שבכל מלחמה יש תקלות אבל במלחמה האחרונה מדובר בכשל בהבנה הכללית של המצב, באופן הטיפול בעורף וגם בנכונות להכות בלי רחמים ובלי חשיבה על התוצאות בעתיד.
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 416478
האייל האלמוני • בתשובה לשלומית ליר יום ב', 23/10/2006, 16:42
ה"נכונות להכות ללא רחמים" היתה הפעם מינורית הרבה יותר מבמלחמות הקודמות. נהרגו מאות רבות של לבנונים, אבל זו טיפה בים לעומת יולי 82.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות