|
||||
|
||||
1. אין דבר כזה "מדע ההיסטוריה". חקר ההיסטוריה אינו מדע ואינו שינון עובדות. 2. חקר ההיסטוריה עוסק פעמים רבות בדברים שלא קרו, ובוחן מדוע לא קרו ואיך היו יכולים לקרות אחרת. 3. איזה ערך בכלל יש לידיעה "מה קרה"? |
|
||||
|
||||
ל-1 ו-2 אני מסכימה בהחלט. 3. הידיעה "מה קרה" היא-היא ידיעת ההיסטוריה. רק דרכה אפשר בכלל לבחון מדוע לא קרו דברים אחרים ואיך היו יכולים לקרות אחרת. ורק באמצעותה אפשר לנסות להבין את מה שקורה היום. |
|
||||
|
||||
אני לא מסכים. הטענה הזו גורסת שאם מישהו היה רואה את המאורע ההיסטורי, זה היה מספיק כדי ש"ידע היסטוריה". האם הטענה אומרת שמי שלחם בגבעת התחמושת יודע יותר על ערכו ההיסטורי של הקרב ממי שחקר את הנושא? האם העובדות (מי ירה במי, מי נהרג איפה) חשובות יותר מדברים שאינם עובדות (המניעים, המטרות, הדילמות, ההחלטות, הפחדים)? |
|
||||
|
||||
העובדות הן הבסיס שעליו נבנה כל השאר. לפחות במקרה הזה. אחרת אתה בעצם מלמד היסטוריה חלופית (תחום מעניין וחשוב, אבל לא תחליף לדבר האמיתי). |
|
||||
|
||||
תגובה 34131 |
|
||||
|
||||
האם באמת אינך רואה את הקפיצה העצומה שעשית ממה שאמרתי? ודאי שאינני טוענת ש"מי שלחם בגבעת התחמושת יודע יותר על ערכו ההיסטורי של הקרב ממי שחקר את הנושא". כלומר, אם החוקר עשה עבודה יסודית ונבונה, והיו לו מקורות אמינים וטובים, ודאי שהוא יודע הרבה יותר על הקרב מהחייל שהשתתף בו ולא חקר אותו. בין השאר, משום שהוא יודע הרבה יותר על מה שקרה בפועל. על הנתונים ההיסטוריים. ואיך אתה יכול לדעת משהו על "המניעים, המטרות, הדילמות, ההחלטות, הפחדים" שמאחורי הקרב בלי לדעת כלל מתי הוא התקיים, כמה אנשים השתתפו בו (סדר גודל), כמה מתו, מה האסטרטגיה שננקטה, מי אחראי לה וכיו"ב? איך תפענח אירוע שאינך יודע דבר על נתוניו? |
|
||||
|
||||
דווקא לגבי הקרב על גבעת התחמושת, רוב השאלות ששאלת אינן חשובות לגבי ''המניעים, המטרות, הדילמות, ההחלטות והפחדים''. כך גם לגבי קרב תל פאחר ברמת הגולן. |
|
||||
|
||||
איציק כבר ענה. העובדות ה''יבשות'' בדרך כלל לא חשובות, ואם כן - אפשר להסתפק בכמה מהן. ובכל מקרה, הן חשובות רק לצורך הרקע - למקם את הלומד בתקופה, בסוג האירוע, בתמונה הכללית - משהו שעשר דקות של דיבור או סרט פתיחה יעשו מצוין. |
|
||||
|
||||
תראה, בכל מקרה מסתפקים בכמה מהן, כי אף פעם לא ממש יודעים את כולן. ובכל מקרה צריך להחליט איזה מהעובדות הידועות הן באמת משמעותיות. ועדיין, למשל, אם מישהו איננו יודע שהייתה שואה, ומתי ואיפה ובאיזו מסגרת היא התרחשה, ואיך הגיבו עליה באותם מקומות וזמנים - הרי שהוא יתקשה מאוד להבין איך קרה שכל כך הרבה מדינות מצאו לנכון להצביע בעד הקמתה של מדינת ישראל. ואם הוא לא יודע על כל המקומות האחרים שמתרחשות בהן זוועות איומות ומצבים של טבח עם ומחנות ריכוז וטיהורים אתניים והעולם רואה ומחריש, הוא יתקשה מאוד להבין איך קרה שהעולם החריש בשואה. וכך הלאה. בקיצור, כל העניין של מניעים, מחשבות, אמונות, פחדים וכיו''ב העומדים מאחורי אירועים היסטוריים שונים הוא קשה פי כמה לפענוח אם אין לך כלל מושג על העובדות היבשות. |
|
||||
|
||||
המרתק בהיסטוריה שאין כל כך הרבה עובדות יבשות. דוגמה שכבר נתתי בהזדמנות אחרת: בסרט שואה של לנצמן ישנה עובדה יבשה- כשעברו הרכבות בכפר מאוקיניה שליד טרבלינקה, עמדו האכרים, הסתכלו לכיוון הרכבת והעבירו יד על הגרון לסימן שחיטה. יהודים מניצולי המחנה הספורים סיפרו בסרט שהפולנים עמדו בצד המסילה, הביטו בשינאה ביהודים וסימנו להם איחולי שחיטה. לנצמן ריאיין פולנים מהכפר הזה והם סיפרו מה זה היה לחיות בצל המחנה; הם עצמם היו אחוזי אימה כי השומרים היו יורים עליהם. הם ניסו להעביר מסר ליהודים שהולכים להרוג אותם. יש עדויות כאלה לא רק אצל לנצמן. |
|
||||
|
||||
הקטע הזה מלנצמן לא זכור לי, אבל נשמע שבימן השחיטה אכן הופיע - רק שהוא ייצר אי הבנה. הסימן עצמו הוא עובדה יבשה. וכך גם קיום המחנות, השומרים, היריות, ההשמדה וכיו''ב. וכנראה גם האיום על הכפרים הסמוכים, שכנראה לא היו ''כפרים שלווים'' כל כך כפי שתיארה אותם יהודית הנדל. ולולא כל אלה, לא היה אפשר לפרש שום דבר לשום כיוון. |
|
||||
|
||||
מה הכוונה ב"כפרים שלווים"? נתתי את הסימן לעובדה שלא היתה "יבשה". |
|
||||
|
||||
הסופרת יהודית הנדל תיארה את הכפרים הפולניים הסמוכים למחנות ההשמדה ככפרים שלווים. ויש להניח שאם גם היהודים וגם הכפריים הסכימו שהסימן היה, גם אם לא הסכימו על פרשנותו, אז עצם קיומו של הסימן היה עובדה יבשה. |
|
||||
|
||||
מהו ערכו ההיסטורי של הקרב על גבעת התחמושת? |
|
||||
|
||||
3. תאלץ לסלוח לי שאני קצת חוזר על עצמי (באשמתך) ומצטט את מקיאבלי. מקיאבלי בונה את "מדע ההיסטוריה" שלו על ההבנה שהנסיבות משתנות כל הזמן ולעולם אינן חוזרות על עצמן בדיוק באותה צורה. מובן לכן שהיכולת לגזור מן הידע ההיסטורי פתרונות (textbook solutions) לבעיות אקטואליות הוא מפוקפק מלכתחילה. מה הטעם אם כן לעיין וללמוד היסטוריה? הנקודה היא שהדמות המרכזית - בני האדם, לא כל כך משתנים עם המקום והזמן. לכן לימוד ההיסטוריה ובפרט "מה קרה" להבדיל ממה שלא קרה יכול ללמד אותנו הרבה על אופיים ונטיותיהם הטבעיות של בני האדם ומידע זה הוא כן מועיל בבואך לדון בשאלות אידיאולוגיות-פוליטיות-אקטואליות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |