|
||||
|
||||
1. הכותב לא טען שהיא שונה בתכלית, אלא שהתוספת של ההשוואה נותנת נופך נוסף של הבנה. 2. אם אתה מתעקש, אפשר לשאול האם היה מעדיף להצטרף להגנה, לאצ"ל או ללח"י ולמה. ואם התלמיד חושב ששלושתן היו פשיסטיות ושמדינת ישראל לא הייתה צריכה לקום? 3. למה ספקולציה זה רע? ולמה זה לא זהיר? האם חייבים ללמד בדיוק רק מה שקרה? 5. כאן אני מסכימה. כשרון בשרטוט זו לא תכונה נדרשת מתלמיד תיכון. אפשר, למשל, להציב מספר אפשרויות בחירה: או לצייר כרזה, או לכתוב נאום שמטרתו לצרף מתגייסים חדשים וכו'. לי דווקא יש בעיה עם שאלה 4 - ברגע שהתלמיד "נדרש" להבין מהם הערכים שהנחו את האצ"ל והלח"י, זה לא שונה מהשינון שהוא נדרש אליו עכשיו: במקום לזכור רק מה היו הפעולות, התאריכים וכו', הוא יזכור בע"פ את רשימת הערכים שכל קבוצה חרתה על דגלה. |
|
||||
|
||||
לגבי 5. טענתי כי לא בוחנים את התלמיד בציור. נותנים לו הזדמנות לבטא את הידע שלו באופן אחר. הדבר הזה צריך להיות מלווה במטעני ידע אחרים כגון: צפייה ביקורתית של מוצרים ויזואלים בימינו, בירור התכנים והמסרים... השאלה מבקשת להפוך מידע מילולי לויזואלי...אני מסכים איתך שהדבר לא מתאים לכל אחד. באותה מידה שבחינה שבוחנת זכרון אינה מתאימה לכל אחד. העניין הוא לפתוח ערוצים ואפשרויות, למורים ולתלמידים...לעשות שימוש מושכל ופורה, הלכה למעשה, של כל התיאוריות החדישות של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית: אינטליגנציה רגשית, מרובות, פרקטיות וכו'. מדובר על שילוב של תיאוריות מן הסוג הזה לתוך המקצוע היסטווריה..והדבר תואם את מטרות הוראת המקצוע. זה לא חדש ומהפכני בכלל. לגבי 4. אם נדבר עם התלמידים בשפת "ערכים" ובזכות "שיקולים שעומדים מאחורי..." הרי ניתן יהיה להעלות את רמת החשיבה ולחפש מה מסתתר במעשים ובמילים הכתובות, . נראה לי כך נתרום לא רק לידע ההיסטורי אלא גם ליצירת אזרחים יותר מפוקחים ואסרטיביים היודעים להקשיב, גם "לפשט" וגם להפיק בעצמם את "הדרש". |
|
||||
|
||||
א. "צפייה ביקורתית של מוצרים ויזואלים *בימינו*". לזה באמת התכוונת? לא מדובר בידע על מוצרים ויזואליים בני התקופה הנלמדת? ב. אני מקווה שכוונתך בשאלה על הכרזות היא לשאלת בחירה, לא חובה. |
|
||||
|
||||
אני מנסה לעורר דיון עקרוני ולא על פרט זה או אחר. החלוקה למקצועות היא חלוקה היסטורית - אינטרסנטית. נושא המטרות הוא המרכזי. חלוקת הידע עונה על סדר יום מסוים ובהזדמנויות שונות ניתן לשחק איתה. אני רואה על החינוך כמכלול ולכן חינוך לצפייה ביקורתית בימינו (בשיעורי אזרחות, חינוך, חברה) או בעבר (בשיעורי היסטוריה, ספרות, תנ''ך...) כולם נועדה לאותה מטרה שהיא טיפוח אזרח בעל יכולת לשקול את התמונות שהוא רואה, לשקול לחיוב ולשלילה, לנכון וללא נכון, לדעת מתי עובדים עליו וכו'. |
|
||||
|
||||
א. גם בדיון עקרוני אין סיבה להביא פרטים שגויים. אם כוונתך לבקש, אכן, כרזות וכיו''ב ברוח ימינו, נראה לי שיש כאן פספוס מהותי. ב. ודאי שחלוקת הידע היא היסטורית ועונה על סדר יום מסוים. אבל אי אפשר לשנות את שאלות הבחינה על פי חלוקה שונה מזו המקובלת בלי לבצע את השינוי קודם לכן. ג. טיפוחו של אזרח משכיל (במובנים שציינת) הוא מטרה חשובה בהחלט, אבל עדייו נראה לי שלכל אחת מהדיסציפלינות הנזכרות - ודאי וודאי לספרות ולתנ''ך - יש גם מטרות אחרות. |
|
||||
|
||||
גם היום יש שאלות רבות בבגרות בסגנון של "ציין את הערכים המנחים שעל פיהם פעלה התנועה הקיבוצית" וכו' כשלכל ערך צריך לזכור את השם שנתנו לו ופירוט של משהו כמו שורה אחת של מה הוא אומר. זכור לי במיוחד שינון אינטנסיבי של 12 "עקרונות הנאציזם". (אין לי הסבר מניח את הדעת למה אני זוכר שהיו 12 ובקובץ שצרפתי רשומים רק 7, אבל אני אדבוק בעמדתי לעת עתה.) הסיבה שזה זכור לי במיוחד היא לא כי חיפשתי דרך יצירתית להפעיל את גודווין, אלא פשוט כי רשימת העקרונות שלהם היתה הארוכה מכולן... |
|
||||
|
||||
פאשיזם וגרמחוץ |
|
||||
|
||||
כתבת: "אני מסכים איתך שהדבר לא מתאים לכל אחד. באותה מידה שבחינה שבוחנת זכרון אינה מתאימה לכל אחד." ההבדל הוא, ששינון או זכרון חומר היא תכונה נדרשת להמשך הלימודים (וכנ"ל מיומנויות בחינה), אך הפיכת מידע מילולי לויזואלי - ממש ממש לא, פרט אולי לאנשים שעושים תואר בעיצוב או אמנות. |
|
||||
|
||||
כמישהו שלא מסוגל לזכור רשימה בת פריט אחד, אני מבטיח לך שאפשר להצליח בלימודים בלי לשנן. האמת היא, שזה תלוי במרצים. היו לי מרצים שנתנו בחינות של שינון, והיו מרצים שנתנו בחינות שלא צריך לשנן דבר, אלא רק *להבין* את החומר. בתואר הראשון למדה איתי בחורה לא מבריקה במיוחד, בלשון המעטה, אבל עם זכרון פנומנלי. גליון הציונים שלנו הוא תמונת מראה - איפה שאני הצלחתי היא נכשלה, איפה שאני נכשלתי היא הצליחה. חוץ מקורס ה-SPSS, שם, מסתבר, אפשר להפעיל את שתי השיטות באותה מידה של הצלחה. |
|
||||
|
||||
יש שיטה נוספת להצליח ב-SPSS (או לפחות לעבור את המבחן). אבל לא אפרט, כי כבר נתנו לי את התואר ולא הייתי מעוניינת שפתאום ייקחו לי אותו. |
|
||||
|
||||
אז לא סתרת אותי. לא כתבתי שאי אפשר להצליח בלימודים בלי לשנן, אלא ששינון היא תכונה נדרשת להמשך הלימודים. אז אם רק חלק מהמרצים דרשו אותה במבחן, זה לא סותר את מה שטענתי. |
|
||||
|
||||
הסתדרתי בסוף, לא? (כשכתבתי "נכשלתי" זו הייתה הפרזה, כמובן. קיבלתי בסוף את התואר, הרי). |
|
||||
|
||||
בהחלט. השאלה היא לא אם אפשר להסתדר, אלא אם יהיה טוב יותר שתתרגל שינון בלימודיך הקדם-אקדמיים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |