![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
<הערה על ההוויה (של הילד) שקובעת את התודעה> ילדים בגיל הגן לא רואים בשאר ה-29 מתחרים על משאבים, אלא חברים פוטנציאליים. היום הם חברים של זה ורבים עם זאת, ומחר להיפך. הם לא חוזרים מהגן עם סיפורים על "היום עמדתי בתור לתוף-מרים, כמה חבל שהביקוש עולה על ההיצע", אלא "שיחקתי עם יוני כי דניאל לא רצה". |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני מניחה שזה מה ש*אתה* רואה, וגם זה בסדר. לא חשבתי קודם במושגי הוויה-תודעה בהקשר הזה. מעניין, אם כי כמובן אני חושבת ש... איך לומר זאת... זה יותר מורכב :-) |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בגן הנכון הם ילמדו את מילטון קשישא בזמן, וידרשו לארגן את התור לפי מספרים. | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |