בתשובה לפ.ק., 12/10/06 11:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השאלה העומדת כרגע לדיון היא ההשפעה הספציפית של הגרעין. האם "הנמרים האסיתיים" צמחו בגלל הגרעין, או בגלל הסרת מחסומים ביורוקרטיים פנימיים וחיצוניים? האם הסחר עם דרא"פ גדל בגלל בגלל צמצום הארסנל הגרעיני העולמי, או בגלל הסרת הסנקציות בעקבות הפסקת האפרטהייד? וכן הלאה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה נסחף קצת. מובן שיש תפקיד לצורת השלטון, אבל תפקיד מכריע יש גם לסביבה בה פועלים. הגרעין, וספציפית האיום בהשמדה טוטלית בין רגע עקב המתיחות הבינגושית, לא השבית לגמרי את העולם, אבל מאוד עיכב את הצמיחה וההתפתחות שלו. רואים את זה, כאמור, בפער בין הצמיחה העולמית לפני ואחרי התפרקות הגוש הסובייטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר ואומר: התפרקות הגוש הסובייטי הביאה למאות תוצאות לוואי בעלות השפעה כלכלית גדולה. ביטולו של האיום בהשמדה הוא אולי אחת מהן, אבל לטעמי בהחלט לא אחת מהגדולות. כמו כן, כלכלות רבות שלא היו מעורבות כלל במלחמה הקרה החלו גם הן לצמוח בקצב מוגבר, מה שמחליש עוד את הטענה שהסרת האיום הגרעיני היא שחוללה את השינוי. כמו כן, במקביל לכך התקיימו תהליכים נוספים כמו, למשל, מהפכת התקשורת הדיגיטלית (כולל האינטרנט) שנתנה דחיפה עצומה לתהליך הגלובליזציה ויצרה תחומים עסקיים שלמים יש מאין; מובן שגם לתהליכים כאלה היתה השפעה רבה על הגברת הצמיחה הכלכלית. בקיצור, נראה לי שבשביל לתלות הכל על הענין הגרעיני צריך תימוכין חזקים יותר מאשר סמיכות זמנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה דברים קשורים לצמיחה ולמיתון. מעניין שהתקשורת הדיגיטלית לא עזרה למיתון של 2002. דווקא אחת הדוגמאות שהבאת כנגד, היא דוגמה מצויינת בעד העובדה שהסרת האיום הגרעיני היתה קטליזטור מרכזי לצמיחה: "כלכלות רבות שלא היו מעורבות כלל במלחמה הקרה החלו גם הן לצמוח בקצב מוגבר" - וזאת למה? כי כלכלות רבות היו מאויימות בעקיפין ע"י המצב הבלתי יציב והשברירי הגלובלי. רק לאחר שהעסקים היו בטוחים שלא ניתן למחות את המין האנושי בהרף עין בגלל אינטרס משוגע כזה או אחר, התחילו ההשקעות בכל פינה אפשרית, בקצב מוגבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיתון הוא חלק ממחזוריות טבעית של כלכלה. לאחר הגאות הגדולה של סוף שנות התשעים (מה שכונה "בועת האינטרנט"), שכרגיל במצב של גאות הביאה להגזמה, היה חייב לבוא מיתון. באותה מידה אפשר לומר שהסרת האיום הגרעיני לא מנעה את המיתון... שאני אבין: אתה טוען ברצינות שאיש עסקים קוריאני חיכה חמישים שנה לסוף המלחמה הקרה כי הוא חשב שאין טעם להשקיע אם יש סיכוי שהמין האנושי יימחק? ואתה חושב שזו היתה סיבה חזקה יותר מתהליכי דמוקרטיזציה, מפרוק הקומוניזם, מהסרת חסמים בירוקרטיים ומכסים, משיפור התקשורת, מההקלות בניידות של עובדים על פני הגלובוס? באמת. בכלל, ההנמקה הזו אבסורדית קצת. הרי האיום הזה הוא דומה קצת לסיכוי של כל אחד מאיתנו למצוא את מותו מחר ברעידת אדמה, תאונת דרכים או פיגוע. אנחנו יודעים שהאיום הזה קיים. האם זה מונע מאיתנו להשקיע את מרצנו במשהו כי אנחנו יודעים שיתכן שזה יהיה לשווא? לא, אנחנו מתעלמים ממנו כי אין לנו שום יכולת להשפיע עליו. באותה מידה, איש העסקים מתעלם מהאיום הגרעיני. אם האיום יתממש זה לא משנה אם הוא השקיע במשהו או לא; אין לו יכולת לשפר את מצבו באמצעות אי-השקעה. לעומת זאת, אם האיום לא מתממש הוא יכול להרוויח. לכן האינטרס היחיד שלו הוא להשקיע. אגב, שאלה אינפורמטיבית קטנה (אין חובה לענות): האם אתה מבוגר מספיק לזכור את השנים שלפני 1990? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מחזור "טבעי" לכלכלה? אני מניח שמשקיעים רבים ירצו לדעת את זמן המחזור, ומתי השיא. משפט יותר נכון יהיה: לכלכלה יש עליות ומורדות, בהתאם לתהליכים גלובליים ומקומיים. איש קוריאני לא מחכה 50 שנה, אבל קונצרן קוריאני בודק אפשרויות השקעה בשווקים חדשים מסויימים, ונמנע כל עוד הוא מעריך שהסיכון גבוה מדי, וזה יורד פלאים כשהמתיחות הגרעינית הכלל עולמית נעלמת. זה דומה לרעידות אדמה שציינת במובן שאף אחד לא יקים את מפעל אינטל הבא למרגלות הווזוב. לשאלה המתנשאת לגבי הגיל לא אענה, כי מובלעות בה כל כך הרבה הנחות עקומות וגלישה לגופו של מתדיין, שהיא מוציאה את החשק להמשיך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לכלכלה מחזוריות במובן זה שעליה רצופה ארוכת שנים ללא כל ירידה היא כמעט בלתי אפשרית - ולהיפך. אם אתה רוצה, אפשר לכתוב זאת במשפט שלך, זה ממש לא משנה. ברגע שהסיכון הוא למלחמה גרעינית שתמחה את המין האנושי, הסיכון הזה מנוטרל וחסר השפעה. למה זה דומה? למצב שבו הסיכוי לרעידת אדמה בכל העולם גבוה באותה מידה. אז מה, אינטל לא תבנה לעולם מפעל חדש? ודאי שתבנה, והשיקול של איפה מסוכן לא יהיה רלבנטי. ברגע שבכל מקום מסוכן באותה מידה פשוט מתעלמים מהסיכון. גם הקונצרן הקוריאני, אם יש לו כסף פנוי להשקעה הוא ישקיע אותו בדרך שתביא לו את מקסימום התשואה. איזה דבר אחר יש לו לעשות איתו? לשים אותו בבנק? אחרי מלחמה גרעינית גם לא יהיה בנק. אז עדיף להשקיע אותו במשהו רווחי יותר. לגבי שאלת הגיל, כתבתי שאם אתה לא רוצה אל תענה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיכון, כשהוא ברמה גלובלית, אינו מתבטל, ובהמשכת האנלוגיה: אינטל, וגם הקונצרן הקוריאני, פשוט לא יקימו מפעלים בצל הרי הגעש, אלא יעברו לחקלאות, שדורשת פחות השקעה, אבל גם נותנת תשואות נמוכות יותר. טוב שלא שאלת אם אני אוהב שוגי בריבוע (תוך כדי שאתה מוסיף, כמובן, שאם אני לא רוצה אני לא חייב לענות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה יעברו לחקלאות? מה זה יתן להם? גם החקלאות הרי תושמד. אין שום דבר שיהיה חסין. אם הם היו רוצים עסק של תשואה נמוכה בהשקעה נמוכה הם היו הולכים מראש לחקלאות. תראה, הסיכון למלחמה גרעינית דומה לסיכון שיפול אסטרואיד קטלני ויחריב את כדה"א: לא סיכוי גדול במיוחד, אבל אם זה יקרה לא יהיה מה לעשות. הסיכון הזה קיים, ולא שמעתי אדם אחד או עסק אחד שלא עושה משהו כי אם יפול אסטרואיד לא יהיה טעם בזה. אם זה יקרה זה יקרה וזהו; אחרי שזה יקרה לא ישנה לנו בכלל אם השקענו הרבה או מעט. אם אתה רוצה אני יכול לשאול גם על השוגי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חקלאות זה עניין של תפוקה לעומת תשומה בעולם שצפוי להתדרדר לאבנים ומקלות לכל רגע, בסיכוי שנראה גבוה הרבה יותר ממטאוריט (עם כל הכבוד לארמגדון), שהביא אנשים רבים וחברות רבות לשאול "what's the point"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מכיר איזו חברה כזו? גוף עסקי שצמצם את השקעותיו עקב סכנת המלחמה הגרעינית? אנסה בפעם האחרונה. נניח שני תרחישים. באחד מהם אינטל משקיעה מיליארד דולר בהקמת מפעל שיכניס לה מאתיים מיליון דולר לשנה; בשני היא משקיעה אותם בחקלאות שתכניס חמישים. לאחר עשר שנים, אם לא פרצה מלחמה גרעינית אינטל נמצאת ברווח כולל של מיליארד דולר בתרחיש הראשון, ועדייין בהפסד של חצי מיליארד בתרחיש השני. אם פרצה מלחמה, אינטל כבר לא קיימת בשני התרחישים - אפשר לראות את זה כאילו היתרה שלה היא אפס. אם כן, בין אם פרצה מלחמה ובין אם לא פרצה אין לאינטל מה להפסיד מהשקעה במפעל; אם לא פרצה מלחמה היא מרויחה, אם פרצה אז היא באותו מצב. אז למה שלא תשקיע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רבות מהחברות הותיקות היום ''נולדו'' לתוך עולם גרעיני, ולכן לא ראיתי אף אחת מצמצמת פעילות עקב כך. אני מקווה שאני לא אראה זאת אם אירן תהפוך לגרעינית. והמסקנה שלי היא מהאירועים הגלובליים של רידוד הגרעין והשפעתם על הצמיחה הכללית, ולא בניתוח כואב של החלטות בכירים באינטל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במלים אחרות: אתה מבסס את טענתך על השערות ולא על עובדות; על קשר זמנים ולא על סיבתיות. באותה מידה אפשר לטעון שהאינתיפדה הראשונה גרמה לקריסת הגוש המזרחי, כי עובדה - הוא החזיק עשרות שנים, אבל תוך שנתיים וחצי מפרוץ האינתיפדה הוא התמוטט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, לא רציתי לשטוח את תהאוריה הזו עד עכשיו, אבל עלית עליה. זה לא היה הפירוק הגרעיני, לא ההפשרה הבינגושית, לא שינוי שיטת הממשל ופתיחות לכוחות השוק, אלא האינתיפדה הראשונה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם שניה שמבקרים אותך על קו הטיעון הזה, ובמקום להתייחס ברצינות אתה צוחק עם המבקר ושוכח מהנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה רוצה שאני אעשה? אחזור שוב על דברי? אבכה עם המבקר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אתה בעצם טוען שמלחמה גרעינית עדיפה על השקעה בחקלאות ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסכמים לפירוק גרעיני נעשו עוד לפני 1990. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלבניסט משתלב! (לא שאני חולקת עליך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רואים את זה בפער בצמיחה בין שנות השמונים לשנות התשעים. תשעים פשוט מספר יותר טוב משמונים - הוא יותר גבוה, בפירוק שלו לראשוניים יש יותר גיוון אבל פחות מספרים באופן כללי. אי-אפשר להתעלם מההשפעה הזאת על הסחר העולמי. נכון, משפיעים גם דברים קטנים כמו מדיניות מתחלפת של ממשלות, אבל את רוב האפקט ניתן לזקוף לזכותו של המספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שטויות. ב-1994 מת הרבי מלובביץ' והגיע המשיח. זה כל הסיפור. לא מספר ולא נעליים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |