בתשובה לפ.ק., 12/10/06 0:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הסבר לי שוב, בבקשה, איך זריקת הנשק הגרעיני שלנו לפח, מקטינה את הסיכון לפצצה אטומית שתיפול בגוש דן. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
פחות תמריץ למירוץ חימוש גרעיני לאויבים, צידוק ללחץ בינלאומי כבד יותר על האויבים. לעומת זאת, פצצה שאינה בפח גם מהווה תמריץ למדינות האויבות לפתח מענה משלהן, והן מנצלות את זה שלנו יש (ולפחות שלא חתמנו על האמנה) כדי להצדיק זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחות תמריץ לא נשמע לי מספיק טוב (אני גם לא בטוח שאני קונה את זה, אבל נגיד). אני אסתפק רק במניעה. אחרת, רצוי לדעתי לשמור את הנשק הגרעיני שלנו, בשביל היום שבו לשכנים יהיה נשק כזה, עם או בלי התמריץ מאיתנו. אתה חושב שלמדינות החוששות מאיראן גרעינית באמת אכפת ש"אבל לישראל אתם מרשים להשאר ערים עד שמונה!"? למי אכפת מ"צידוקים"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במגרש הבינלאומי (זה שיש בו פחות גלמים), זהו צידוק חזק מאוד. איך אני יודע? הוא הראשון שעולה ע"י כ"א מהמדינות (אירן, צ' קוריאה, מצרים). חוץ מזה, עוד בתור ילד אתה בוודאי יודע שהטיעון הכי חזק בספר, זה שהמבוגרים תמיד אובדי עצות מולו, הוא "למה לו מותר ולי לא?", ואז לך תסביר שזה בגלל שאתה נחשב לילד הרע בשכונה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא אומר שהוא באמת משפיע. נשמע לי כמו משהו שמקבץ את האזרחים מאחורי הפוליטיקאי שמעלה את הטיעון - הופך את אחמדניג'אד למושיע שעומד על זכויותיהם הצודקות, לא לסתם מחרחר מלחמה מטורף או מניפולטור מסוכן. אני לא רואה סיבה שזה ישפיע על המנהיגים הזרים. אני לכל היותר יכול לראות את אירופה לוחצת על ישראל להתפרק מהנשק, אם מאמינים שם שזה באמת ירצה את איראן, ושזה באמת כדאי להם. באותה מידה, אני רואה אותם לוחצים עלינו לסגת מהשטחים בכדי שאיראן תפסיק לפתח נשק גרעיני, או מפסיקים לקנות מאיתנו תפוזים. הורים רוצים לשמור על יחסים מסויימים עם הילדים, ולכן הם צריכים (וגם מעוניינים) להסביר את מעשיהם. גם המעשים שלגיטימיים הם שונים, בגלל היחסים השונים. אני יכול להקטין את דמי הכיס לבן "בגלל שאין לנו כסף החודש", או "בגלל שהתנהגת ככה וככה". אני לא יכול לעשות את זה "בגלל שהגעתי למסקנה שאני יכול לשלם לך פחות, וזה יעבור." אבל אני כן יכול לשנות את הסחר שלי עם המדינה השכנה מהסיבה הזאת - כאן זה לגיטימי לגמרי. ואם זה לא לגיטימי בעיניהם, מה זה מעניין אותי? הוא יהיה איתי ברוגז? ילך לישון בלי להגיד לי לילה טוב? אני אעלה את המחיר גבוה ככל שישתלם לי, ושיעשה פרצופים עד מחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם אנחנו לא "משפחת העמים" במובן של משפחה ממש, אנחנו כולנו גרים באותו בית, וגם השכן הסורר יכול לעשות לנו בעיות, במיוחד כשהוא יושב על או בסמוך למלאי הנפט הגדול ביותר בעולם. צריך גם לדבר יפה בד"כ, ובוש הוא דוגמה חיה לכך: אחרי פעם שהוא נכנס במדינות, הוא כבר ניטרל את עצמו מהפעם השלישית (הן ברמת הצידוק והן ברמת מגבלת הכוח והמשאבים). מה שמשאיר את הזירה הפוליטית כזירה עיקרית, ושם רצוי מאוד לבוא עם טיעונים לעניין. טיעון של "למה לי אסור ולאחר מותר" הוא טיעון שנולד לזירה הבינלאומית והרבה פחות לפנימית (ואתה גם רואה זאת במלחמות הפנימיות באירן בין רפסנג'ני לאחמדינג'ד - הם יותר מתגוששים באמרות מסוג "דרדסבא (חומייני) היה אומר ש..." וזה גם טיעון שעובד לא רע - הוא היה עובד הרי גם עבור ישראל (לאירן יש, אז גם אנחנו צריכים), ואפילו אתה משתמש בו בטיעונים שלך בצורה עוד יותר חלשה, כטיעון מנצח: הרי מתישהו לאירן רו לאוייב אחר קרוב יהיה, אז אנחנו צריכים כבר עכשיו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |